דמויות מפתח: 16 אנשי ספרות שאנחנו אוהבים במיוחד

אורלי קסטל בלום קול ייחודי לגמרי בענף שמתחרה כבר שנים במי יכתוב יותר דומה לכולם.

עודד כרמלי עורך, משורר, מפיק ופעלתן בלתי נדלה לטובת השירה, שמשאיר את הפוליטיקה בחוץ.

עודד כרמלי ודוד ניאו בוחבוט (צילום: דין אהרוני רולנד)

יובל בן עמי מספר הסיפורים הטוב ביותר בדור הצעיר.

רועי צ'יקי ארד אחרי כל ה"אוף איזה נודניק הוא", טיפוס יחיד במינו וכותב יחיד במינו.

יובל שמעוני "קו המלח" הוא הרומן העברי הגדול של המאה הנוכחית. לא קראתם? חבל על הזמן.

יהודית קציר הסיפורים והרומנים שלה עיצבו את זהותן של כל הנערות החנוניות המופנמות שנושאות עיניים לדיזנגוף סנטר.

שמעון אדף המציא ז'אנר חדש שמשלב בין מדע בדיוני, מיסטיקה יהודית וסיפורי בלש.

יהודה ויזן רפובליקה ספרותית ללא מבקרים נשכניים היא לא יותר מפרבר שינה, וכשלוקחים בחשבון גם את מפעל החיים שלו, כתב העת המפלצתי "דחק", מבינים עד כמה ויזן חשוב לספרות בישראל.

אתגר קרת היום הוא נלקח כמובן מאליו ואפילו מעקמים כלפיו את האף, אבל הייתה תקופה שבה קרת היה שם נרדף לספרות תל אביבית.

מתוך "אתגר קרת – מבוסס על סיפור אמיתי"

רונית מטלון הכאב שבו אוהבי הספרות נפרדו ממטלון בשנה שעברה הראה עד כמה היא הייתה חשובה לתרבות הישראלית.

אפרת מישורי האימא של השירה הפרפורמטיבית בישראל, אמנית שמסורה לניסיוניות ולפריצת גבולות. מתים עליה.

אסתר פלד בשקט בשקט, מפה לאוזן, "להרבות טוב בעולם" עשה מהפכה קטנה באיך שתל אביבים מביטים בעולם.

עודד וולקשטיין העורך שמאחורי ספרות המקור הטובה ביותר שיוצאת בשנים האחרונות – הוצאת כתר.

הלפר ספרים חנות עצמאית קטנה ושוחרת ספרות שמצליחה לשמר את אהבת הספר על אמת.

יובל אביבי ומיה סלע עיתונאי ספרות מסורים ואמיתיים זה דבר נדיר כאן. "מה שכרוך" עשתה את הבלתי ייאמן והפכה לתוכנית רדיו על ספרות שלא מרדימה את המאזין.

יעל נאמן היא קצרה השנה עם "היה הייתה" המעולה את הפירות שזרעה בשני העשורים האחרונים.

אוריאל קון ושירה חפר היום הם פועלים בנפרד, אבל הוצאת זיקית שלהם זרקה צבע שהיה כה חסר לעולם המו"לות הישראלי.