הסתיו הגדול: כולם נגד אחת. אחת נגד כולם. וזה הולך לכאוב

במונחי כדורסל, אם קודם נכנסנו למאני טיים, עכשיו אנחנו נכנסים ממש לדקה האחרונה של המשחק: העונה ה-13 של "האח הגדול" עלתה מדרגה אחרי שבוע של סינון פסיכי (ארבעה דיירים בשבוע, שלושה בערב אחד) – שבסיומו, הבית שלעתים היה נראה מאוד כאוטי, מתחיל לקבל צורה וסדר. נשארה עשירייה של (כמעט) רק דיירים חזקים וכשהפרס כבר ממש מעבר לפינה – נראה שגם הם הולכים להעלות הילוך.

מה שהשבוע הזה מסמן הוא את ההיחלשות הברורה של המחנה שסובב את סתיו קצין. גם במצבים הכי קשים, לסתיו תמיד היו את הדיירות (בעיקר נשים) שמבינות אותה ורואות אותה ויש לה איתן שפה משותפת. בסופו של השבוע הזה, היא מאבדת גם את יובל לוי, גם את שיר ובסוף גם את אתי – מה שמנציח את עמדת המיעוט שלה ואולי יגרום לה להיות קיצונית יותר. מעל הכל, התחושה מכל השבוע הזה היא שהמחנה הנגדי – זה שעומד כקונטרה לסתיו ורואה את הפייק שיש בה – רק התחזק.

דרושה מורה מחליפה. אתי, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

בעצם, חצי מה"עשירייה הגדולה" הם דיירים שחווים ומפגינים כלפי סתיו יחס שלילי – ספיר כמובן עומדת בראש המחנה הזה, ליאל ואברהם בוודאי לצידה, ואחר כך גם שניר ושי. אם "האח הגדול" היתה "הישרדות" והדיירים היו קובעים, זה היה מסמן בבירור שסתיו בדרך החוצה. אם קודם היו עוד מחלוקות לגבי רוח הבית, עכשיו ברור כבר לגמרי שהבית – ברובו – עומד מול סתיו. עכשיו נשאר רק לראות מה יהיה יחס הקהל (ובינתיים – הקהל עומד מאחורי סתיו). מול האנטי הזה לסתיו יש רק את עדן. על אורי נגר והכנות שלו עוד נדבר.

מנגד, אין ספק שזה היה שבוע מוצלח מאוד לספיר בורגיל ולמחנה שלה – זה שבוע שנתן לה כוח אדיר בידיים, שביצר סביבה מחנה מאוד מגובש עם מטרה ברורה מול העיניים. בדרך, זה גם סייע לה מאוד במעמד מול הצופים – כולל רגע מקסים כמו השיחה עם אמא שלה, אולי דרך של ההפקה לחזק אותה עוד קצת. גם מהמריבה הגדולה, שהיתה הכותרת האמיתית של הפרק, ספיר יצאה מחוזקת – זה שבוע שהפך אותה כמעט לקונטנדרית לזכייה.

הרבקת העונה בתחום הליהוק. ליאל, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

מי שעוד התחזק מאוד השבוע הוא ליאל קוצרי – בעצם, הדבר הכי טוב שיצא מההדחה השנייה. בניגוד לעונה הקודמת, הליהוק של העונה הזו לא הצטיין באמת: בשתי הכניסות בחרה הפקת האח הגדול הרבה דיירים סתמיים וכמעט לא השפיעו על סדר היום. לא סתם מהכניסה השנייה לא נשאר זכר. אבל ליאל הוא הברקה – גם אמפתי, גם סוג של מורה דרך להרבה דיירים, גם מאוד מצחיק, גם יודע לריב מעולה – כל מה ש"האח הגדול" יכול לבקש. 

שבוע שהתחיל בלארג'יות שלו, שנתנה ליובל מעתוק את המפגש עם ההורים שלה, ונמשך ב"מונולוג הריקוד" המדהים (אין מילה אחרת) שבו ליאל פתח את ליבו על הילדות שלו ועל הסביבה שלא קיבלה אותו, הותיר את ליאל כדייר מאוד אהוב, מאוד חם, וככזה שאפשר בקלות להתחבר אליו.

ושוב, העונה הזאת חוזרת לאותה הנקודה – סתיו מול הבית, הבית מול סתיו. רבות דובר כאן על האפקט השלילי שהגב' קצין מייצרת לעונה הזו, על הקריסה המנטלית שהיא גרמה לשורה של דיירים – כולל שלושה שבחרו לעוף מהבית ביוזמתם! (שניים מהם ישירות בגלל סתיו – גיא ובן), ועל הרגע שבו גם מי שהיו עמוק בתוך המחנה שלה – למשל שיר, למשל אתי – מתחילים להיות מותשים ולהבין שאין דרך להתמודד עם האופי הקשה הזה.

אפילו אותה הצליחו לשבור. ספיר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

הרגע שבו גם ספיר, אולי הדיירת הכי חזקה בעונה הזו, נשברת מול סתיו – הוא רגע מכונן. הוא רגע שמוכיח כמה אזלת היד ההפקתית בהתנהלות מול סתיו – שלא הייתה מתרחשת לעולם אם סתיו היתה גבר, בשם שיקולי הרייטינג וה"שואו" שסתיו מספקת – מפרקת להם את העונה בין הידיים. יש לאח הגדול מזל גדול פעמיים: א. שספיר חזקה וב. שהוא הכניס לבית את ליאל, עוד דייר שהתחזק מאוד בשבוע הזה והפך בעצמו למוקד כוח. אלמלא הם, כנראה שהבית היה לגמרי מתפרק מול הרעילות של הברבי מאריאל.

לגבי היציבות הנפשית, אין ספק שההדחה של אתי ייטב מאוד לא עוזרת באספקט הזה. "המורה" היתה אלמנט מאוד חשוב בעונה הזו – כסוג של גורם ממתן, אמפתי, מתחשב בתוך עונה שהרבה פעמים עלתה על טורים גבוהים. ברגע שאתי לא נמצאת, שני תהליכים יכולים לקרות – אחד, נראה הרבה יותר מריבות ו"קאטלות" (הגיל הממוצע ירד דרסטית), שתיים – גם מי שהיה על הגדר יצטרך לקחת צד.

יאללה קאטלות. מחנה אנטי-סתיו, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

כי יש שני דיירים שמסומנים כחזקים מאוד – בגלל הנטייה שלהם להיות שוויץ. בלי לנחש מה תהיינה תוצאות "המשאל", אפשר להניח במידה רבה שיענקי ומעתוק ייצאו מאוד גבוה. בצדק גמור, אגב – שניהם עושים שירות נהדר בבית לאנשים שבחוץ, שניהם דיירים מקסימים ושובי לב, משהו בשקט הנפשי ובאמת הפנימית שלהם יוצא החוצה ומתחבר ללב של הצופים. לכן גם שניהם אף פעם לא היו בסכנת הדחה אמיתית.

אבל מה שמאוד עוזר להם היא גם העובדה שהם לא באמת עומדים באף צד. בתוך המלחמה שמתרחשת בבית. הם ראו היטב איך דיירים בעונות קודמות הצליחו לנצח – לא בעזרת כניסה לקו האש, אלא דווקא כשהם יושבים בטריבונה. במובנים רבים, כך ניצחה טליה עובדיה את העונה הקודמת – היא לא עוררה התנגדות (בניגוד לדיאן שוורץ או קאזם, למשל). בתוך בית שהרבה פעמים מתנהל תחת אש צולבת, השקט ורדיפת השלום של מעתוק ויענקי משרתים אותם היטב. ולכן נראה עוד מהמגמה הזאת בהמשך.

יש עוד שני דיירים שחייבים לדבר עליהם: הראשון הוא אורי נגר, שממשיך להיות השחקן הכי גדול שיש בבית. חוסר האותנטיות שלו כבר התפרץ פעם אחת, עם אותו סינק שכבר נחשף לעין כל, אבל גם אם אחריו הוא כביכול התנצל – אנחנו שוב חוזרים לאותה הנקודה. אורי נגר מתקרב לסתיו כדי להיות חזק. היא הדיירת שמקבלת את הכי הרבה תשומת לב, אז הוא מסתובב סביב השמש הזו בתקווה למעט אור וחום. הוא יכול לעטוף את זה במילים יפות כמו "צדק", אבל זו האמת היסודית סביבו – ולכן, אפשר בוודאות להמר שזה ייגמר מתישהו.

זה הולך להיגמר מתישהו. אורי, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

והיתה עוד דיירת אחת כזו – שדווקא הלכה הביתה. קוראים לה יובל לוי, והיא יצאה מהפרק בהדחה המוקדמת יותר של השבוע (זו שנגרמה בגלל המפגש המשפחתי של מעתוק). בתוך בית שהרבה פעמים התהפך וסימל חוסר אותנטיות וצביעות, לוי התבלטה בתור מגדלור. מישהי שנשארה בנאדם גם בתוך סביבה לגמרי משוגעת, שהיתה אמפתית גם כשאפשר היה להשתגע, שנשארה מענטשית גם כשהכל נראה מסוכסך. היא אמנם הודחה (גם כך היא לא באמת היתה עשויה מחומרים של זכייה), אבל ניצלה את שהותה בבית בצורה הכי טובה שיש. בהמשך הדרך שלה, כשחקנית או ככותבת, יתברר שיש לה לא רק כישרון – אלא גם לב אחד, מאוד מאוד אמיץ, שפועם מאחוריו.

והערה כוללת אחת אחרונה: אם יש משהו שלא ברור לי בשתי העונות האחרונות של "האח הגדול" – זה האישיו שיש להפקה עם צביקה פיק. זה התחיל בעונה הקודמת, כשביום שצביקה פיק נפטר ניגנו בבית את "אין מדינה לאהבה", המשיך עם מחווה לפיק ("בין האצבעות") בקליפ הסיום של העונה, ונמשך במשימת "מכונת הזמן" שבה גם מרימים ל"דיווה", גם עושים קליפ מחווה מיוחד לפיק באמצעות כל הדיירים ("הרקדן האוטומטי") ובסוף כשאורי נגר מתוודה על ליבו (באחד הרגעים המרגשים של העונה) האח הגדול מנגן לו את… "אין מדינה לאהבה". שוב!

מגדלור של ערכים ואומץ. יובל לוי, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

האם צביקה פיק הוא הקונצנזוס הישראלי החדש? האם זו הגרסה שלנו ל"אחרי מות קדושים אמור"? נראה שהאח הגדול ניסה לחפש איזשהו אמצע מוזיקלי שיהיה נוח וקל לעיכול. שלמה ארצי? מהורהר וגברי מדי. אייל גולן? מעורר מחלוקת מדי. אחד החבר'ה החדשים (נניח רביד פלוטניק או טונה, ששורפים במות מחוץ לבית האח)? אולי פחות יעבור לצופים היותר מבוגרים. צביקה פיק הוא משבצת נורא נוחה – זה פופ, זה קליל, זה נהיר לילדים ולמבוגרים כאחד, והוא גם מת אז הוא לא יכול ממש להתלונן. קלאסי.