רק דבר אחד חסר באווירת סוף העונה של האח הגדול: מתח
שקט ושלווה ירדו על בית האח אחרי עזיבתו של יהודה, ובאידיליה שהשתררה היה הרבה זמן לכיף וצחוקים, כמו גם להבנה שהגמר יהיה בין ג'וזי לזהבה וינצח מי שנרחם עליו יותר \\ הריקאפ שחיכיתם לו \\ שבוע 15
גם אתם שומעים את זה, נכון? זה לא יכול להיות רק אני. ששש… בואו נהנה מזה, מהדבר ששירי מימון קראה לו השקט שנשאר. תשעה ימים לפני הגמר קיבלנו מתנה מופלאה – קצת רוגע. לראשונה העונה, הפרקים של השבוע היו נטולי צעקות, ללא ריבים מטופשים שנמשכים פרק שלם ואני אפילו מוכן להישבע שלראשונה שמעתי את רעשו הנעים של הבלנדר הביתי מככב בלפחות שלושה סצינות. אני מניח שככה זה מרגיש כשאין גורם מתסיס כמו יהודה שהופך כל מבט לא במקום לזירת קרב, והעדות הטובה ביותר לזה היא כמות החיבוקים והאהבה שהיתה השבוע בין ג'וזי לרמי. לרגע חשבתי שמצאנו תחליף ללינור.
ופתאום, כשלא היה ריבים להישען עליהם, התחלנו לעשות קצת כיף. הפקת האח כנראה הבינה איזה ממלא חורים הלך להם, אז הכינו שבוע עמוס במיוחד שכלל לא פחות מארבעה משימות שונות, שחלקן הכילו בעצמן תתי משימות והמון פעילות, אני מניח במטרה למנוע מרמי להשתגע סופית ולנסות להתמזמז עם בובות גלילי נייר הטואלט שלו. ראשית היתה את משימת המבוגרים האחראיים, שהיתה חצי שעה טהורה של צחוקים נטולי קונפליקט משמעותי. אחרי עונה מתישה כל כך זו בהחלט הפסקה נדרשת.
אחר כך צצה משימת המיחזור, שכשמה היא, מיחזרה את מיטב המשימות מהעונה ואני משתמש במילה מיטב באופן הכי חופשי שניתן. בפועל, זו סתם היתה הזדמנות לדחוף כל מיני שאריות שנותרו רגע לפני הסוף. חסינות קטנה לקארין, הופעת אורח מיותרת ומתישה לחלוטין של ניקול ראידמן וכמובן את הביקור האירוני של אייל גולן בבית, בדיוק ביום האישה. אחר כך הגיעה המשימה של יום האישה, שהיתה מוזרה לכשעצמה אבל הצליחה לייצר מספיק רגעים מעניינים – הבנות (ששוב נשארו במיעוט) התפנקו עם ארוחה נאה, אורן קיבל תמונה ושיחת טלפון מאישתו, ורמי קיבל הזדמנות להתמזמז עם הבלנדר. האווירה בבית מעולם לא היתה טובה יותר.
אולי זו הסיבה שהקהל החליט סוף סוף לשחרר את ליאור חזרה לחיים האמיתיים. האמת היא שמרגע שיהודה יצא הוא די סיים את תפקידו בתור משכין השלום של הבית. ליאור הוא דייר קלאסי לעזוב רגע לפני הגמר מכיוון שבתור דייר שקול ושקט, כל מטרתו היתה לשמור על הדיירים מלרצוח אחד את השני. אפשר לומר שהוא הצליח, לפחות באופן חלקי, ולמעט רגע אחד מביך (נאום הצניעות שלו לגל) הוא היה ונשאר דייר חמוד ותו לא שלא הצליח לייצר יותר מדי עניין, למעט היותו הוולדורף לסטטלר של הוא רמי. מה זאת אומרת מי? הזקנים מהחבובות.
בעצם רק דבר אחד חסר בין כל הצחוקים והשקט הזה – מתח. לא שאני מתגעגע למתח שהרגשתי כשחששתי ללחץ הדם של רמי, אלא למתח בנוגע למי המודחים הבאים. זה לא באמת משנה מי ישאר בחמישייה אם אנחנו יודעים שהתחרות היחידה שנשארה זה האם ג'וזי או זהבה יקחו את המיליון. לא צריך להיות גאון כדי לראות שהאח ממטיר עליהם מתנות לקראת הגמר, סוגר להם קווי עלילה משמעותיים ומייצר יחד איתם רגעים שאמורים להדהד עד לאצבע המצביעה שלכם.
הביקור העצוב של אייל גולן בא לזהבה עם בשורה מרגשת, שיא קרייריסטי עבור האישה כולם רק רוצים שתפסיק לבכות – הבשורה שהיא בדרך לקיסריה. זהבה לא איכזבה, סיפקה את כמות הדמעות הראויה, נתנה עוד ביצוע ווקאלי נהדר ואפילו הרשתה לעצמה לסדוק חיוך קל. מרגש, נכון, אבל בעיקר בוסט גדול בזמן הנכון.
גם ג'וזי, מצידו, קיבל משב רוח גבי בדמות סגירת המעגל המשמעותית ביותר בכל העונה, עם ההודעה הקולית מאימו. תאהבו אותו או לא, תחשבו שהוא שחקן, תשנאו את ה"פאפי" המדבק הזה, אבל אין דרך להישאר אדיש לסיפור שלו. בין כל המסיכות והפוזה והכעס והחרדה, אלו הרגעים שבהם רואים בעיניים שלו את יונתן, הילד הפגוע, וזה מעורר אמפתיה ברמת זהבה בן. כן, הגענו למצב שבו הזוכה באח הגדול יהיה מי שהקהל ירחם עליו יותר. הרשו לי להציע אלטרנטיבה: בואו פשוט נצביע לאחת מדמויות הטואלט של רמי ונסיים את זה בטוב.