רוצים הביתה: רמי, יהודה והאח הגדול מתעללים גם בצופים
מצד אחד גבר כוחני במיצג שתלטנות על אישה, מצד שני המתיחה הכי אכזרית מאז שמושון שלנו התחבא בפחים ומהצד השלישי משולש אהבה שניזון משנאה \\ ריקאפ "האח הגדול" חוטף את הגועל
כמה כיף לסיים עוד שבוע של אפוקליפסה עם קצת אסקפיזם בדמות בית שבו כולם מתעללים בכולם, כולל בנו. כנראה שהעונה הזו באמת מקוללת, כי אחרת אין דרך להסביר את העובדה שכמעט כל קו עלילה השבוע היה יותר בלתי נסבל מהשני, כשמצד אחד גבר כוחני במיצג שתלטנות על אישה, מצד שני המתיחה הכי אכזרית שראינו על המסך מאז שמושון שלנו התחבא בפחים ומהצד השלישי משולש אהבה שניזון משנאה. בחיי, בא לי כבר להעביר ערוץ ולראות חופים מכוסי זפת. לפחות שם אראה קצת ים.
צמד ההדחות של אתמול, שהוציא את נועה ולינור, נבע מאותו מיאוס בדיוק של הצופים בקוי העלילה המייאשים של השבוע. נועה יונני, שעפה יותר מהר מגרסתה הקודמת מור, עלתה במדרגות בשל מעורבותה הנחשושית במשולש יהודה-אלמוג-קארין, בעוד שלינור עפה, בדיוק כמו שחזתה, בשל אובדן העשתונות של רמי. שתיהן שילמו את המחיר עבור מעשי אחרים אבל שלא יהיו טעויות, רמי וקארין, בדיוק לפי הסדר הזה, עוד יודחו בדיוק על מאורעות השבוע. בבית האח הצדק נעשה מאוחר מדי, אם בכלל.
נתחיל מהאירוע הקליל יותר – הבלגן של קארין הוא באחריותה המלאה, למרות שהתרגיל הילדותי של נועה בהחלט לא עזר לה. רוצה שהקראש המביך שלך על הבחור שאת בעצם שונאת אבל נמשכת אליו ישאר בשושו? אז אולי לא כדאי לך לספר אותו לארבעה מתוך 13 האנשים האחרים בבית הכי רכלני בישראל. זה הופך את הפליאה שלה מכך שהפכה לסיפור של הבית ואת הכעס שלה על הלרלרת של דרור לצבועים כמו היתממות של סמוטריץ מהאקט הדוחה הבא של בן גביר. מה בדיוק ציפית שיקרה גברת?
גם אירועי השבוע בגזרת רמי ורד היו רק עניין של זמן. מזה כמה שבועות רמי חוצה גבולות אט אט, כך שהיה ברור שיגיע הרגע שהוא יחצה את כל הגבולות וברגע אחד הכל יתפוצץ. אתם לא צריכים אותי עבור עוד טקסט שמציג איך ההתנהגות הפטרונית, האגרסיבית והמביכה של רמי מראה את כל הנורות האדומות של מערכת יחסים מתעללת, אז רק אפשר להודות בעצב על כך שהיא נגמרה, לקוות שרמי ילמד את המסר שהדחתה של לינור (והנבואה העצובה שלה) אותתו לו.
האמת, גם רמי הוא סיפור עצוב – אדם חכם, מצחיק ומעניין שיכל בקלות להפוך לכוכב העונה אם רק היה כובש את זעמו, אבל זה מה שקורה כשעקרונות הופכות למלחמה אישית. הקרב המוצדק שלו נגד ההתנהגות של יהודה הרעילו את נשמתו, ולא רק שלינור ספגה את הריקושטים, ושרמי עצמו נאבד, גם יהודה יצא ממנו כמנצח. זה לא שיהודה עכשיו הפך לדמות חיובית כמו שכל החיוביות שעמדה אל מולו נשרפה באש הזעם והמרירות שהוא הוציא מהם, וזה נכון לרמי כמו שזה נכון לגל.
ובכל זאת, ההתעללות האכזרית ביותר של השבוע הגיעה שוב מבעל הכוח המשמעותי ביותר בבית – האח בכבודו ובעצמו. מהשניה הראשונה היה ברור שלשחק בתודעתו הגם ככה שברירית של ג'וזי, להזכירכם אדם שרק לפני שבועיים עבר התקף חרדה מול המצלמות, זה רעיון גרוע. למתוח אותו לעלילה מרכזית של שבוע שלם היה רעיון עוד יותר גרוע. זה התחיל עוד בשידור החי של השבוע שעבר, עם צעקות ה-"יש הולכים הביתה" של ג'וזי, המשיך עם הפרצופי ההלם הילדותיים שלו והסתיים בקול ענות חלש, באולפן שקט, מול מצלמה בודדת.
זו אמנם היתה מתנה מצד ההפקה, שעזרה לו לקבל סימפתיה יוצאת דופן בדיוק בישורת האחרונה לקראת השלבים האחרונים, ואקט שבהחלט חיזק אותו בקרב על הדייר האחרון, אבל זה לא היה מהנה לרגע (אוקי, למעט הרגע בו דרור צריך להסביר למה הוא מתרגש מנונצ'קות), ורק במזל ג'וזי לא ניסה לשבור את מצלמת האח ולרוץ לעבר החופש בשלג הירושלמי עם סיום המשימה. רמי צדק כשאמר לו שזה היה מעשה מכוער מצד האח, אבל לפני שהספיק לסיים את המשפט יהודה כבר התפרץ לעברו והמעגל התחיל מחדש. אני מבין אותך לגמרי ג'וזי, גם אני רוצה הביתה.