היי, האח הגדול, לא הגיע הזמן שנדבר קצת על חרמנות בבית הזה?

כמעט חודשיים עברו על בית האח הגדול בבירתנו הנצחית, ואפשר להגיד בשעה טובה: ברוכים הבאים למאני טיים. הכניסה השנייה מאחורינו, תקופת החסד של שמונת הדיירים החדשים הגיעה לסיומה – ומעכשיו, 18 דיירים הולכים עד הסוף – עד שהאחרון יסגור את האור.

הדיירת ה-19, זו שהלכה אתמול (שבת) הביתה היא ניקול אורי-בוטביניק (והפעם – באמת!), שהודחה לאחר קרב אריות של ממש שבו היא יצאה האריה הפחות חזק. ספיר, אברהם, יענקי, בן ושי – כולם אריות יחסית במשקל כבד, וניקול קצת הרגישה כמו הקבוצה החלשה ב"בית המוות" (וסליחה על מטאפורת הכדורגל), זו שכולם מנצחים די בקלות. בסוף הדרך, חייבים להודות שביחס לציפיות המוקדמות ניקול היא דיירת קצת מאכזבת. היא היתה אמורה להיות, לפחות בשלב תעודות הזהות, ה"דיאן" של העונה הזאת שבאה עם טיקט היופי. קשה להגיד שהיא עמדה ברמת הכריזמה של השוורצית, והיא די הלכה לאיבוד, מה שגרם להפקה לנסות ולהציל את הסיפור שלה עם הכניסה של אורי כהן.

ביי ביי, חבל שאת לא דיאן. ניקול, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

המטרה (כמו שאני רואה אותה) היתה לנסות ולבנות משולש – כזה שיכלול את ניקול, אורי כהן וסתיו שעומדת ביניהם (וגם לה יש היכרות מוקדמת כלשהי עם אורי). אלא שהמאמץ הזה די נכשל: אורי הראה שאין לנו כל כוונה לרדת מניקול, סתיו די מהר הבינה את הרמז, וניקול עצמה נותרה ללא סיפור. והכלל הוא שכשאין לך סיפור בבית, אתה תסיים את דרכך די מהר. חוץ מזה, בהחלט מעניינת תהיה ההשפעה של ההדחה על כהן שנשאר בבית. אני חלילה לא מטיל ספק בנאמנות של האיש והצ'ארם – אבל אני כן יודע שסתיו עדיין כאן (והיא לא הולכת לשום מקום) ונקמנות אינה תכונה שזרה לה. האם הנקמה המתוקה תגיע בדמות ניסיון להיצמד לאורי כהן? לא אהיה מופתע.

עם כל הכבוד לאורי כהן, גיבור הפרק היה אורי אחר, וזהו אורי נגר. ובניגוד לכהן, הנה כניסה לבית שכן הצליחה לשנות אותו – ובגדול. זה קרה בשני רבדים, והתחיל ב"מרובע האהבה" – זה שכולל את שניר, ספיר, אברהם ואורי נגר. מערבולת הרגשות שיש בין הארבעה (שכוללת את כל סוגי הקשר שיש בין בני אדם – יחסים בין אחים, יחסים בין אהובים, יחסים בין אהובים לשעבר וחברות) תפרנס אותנו לא מעט, ובמקרה הזה התמקדנו על שתי צלעות בתוכו. אברהם ואורי.

דמות חדשה בולטת. ליאל משכין הפסקת אש, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

הפייט בין השניים התחיל, כרגיל, על משהו קטנוני לחלוטין שהתפתח למשהו גדול. רגע אחד שבו אורי ניגש לספיר (חברתו לשעבר), ואמר לה "לא לפחד". לא לפחד ממי? אברהם קפץ והתעצבן מאוד, מה שהוביל למריבה ארוכה (ודי משעשעת, כי שני הצדדים מאוד רהוטים ביכולת העלבונות שלהם) שהולידה על פער שקשה לסגור. ספיר ניסתה לבנות יחסי שלום ביניהם (בעיקר כי היא באמת לא רוצה שאף אחד ייפגע, אבל אולי גם כדי שלא ייאלצו אותה לבחור) ובסוף זה נגמר בסולחה.

אבל קצת כמו מערכת היחסים בין ישראל לחמאס (להבדיל), גם כאן כל הפסקת אש היא זמנית בלבד. מה"סולחה בנסט" (בתיווכו של ליאל קוצרי, שעוד נגיע אליו) נדף ריח חזק מאוד של הסכמה לא אמיתית. משהו שהוא יותר "תהדייה" (רגיעה) ולא הסכם שלום ארוך טווח ובר קיימא. האנטי בין אברהם ואורי אולי נרגע לפי שעה, אבל האנטגוניזם מרחף באוויר ואפשר לנחש שהוא יתפרץ שוב.

מושא הקראשים החדש של בנות הבית. אורי נגר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

אורי נגר כיכב גם ברובד השני – והוא האובססיה הדי משוגעת של בנות הבית כלפי האיש והבלורית השטנית ("שטני" כמו הצבע בשיער, כן?). רק בפרק ששודר אתמול סתיו הודתה ברגשות שלה עליו, שיר גילתה שיש לה קראש עליו (ואז נרגעה), יובל מעתוק נשרכה אחריו ולא פספסה הזדמנות לחבק אותו, דנה סיפרה, כבדרך אגב, שהיא חלמה עליו בלילה ואפילו שי צחקה איתו במופגן (רק כדי לקבל סצנות קנאה משניר). וכל זה לפני שהגענו ליובל לוי.

המונולוג של יובל לוי בחדר האח הגדול היה הרגע האהוב עליי בפרק הזה ואחד האהובים עליי העונה. הסיבה העיקרית לכך היא שיובל לוי העזה לשים על השולחן את מה שהאח הגדול דואג היטב לטאטא מתחת לשטיח – החרמנות. רגש שבעולם שאנחנו חיים בו, בדרך כלל לא מודים בו בקול רם, בטח לא בבית "האח הגדול" שמנסה בכל כוחו להיות תכנית לכל המשפחה ודוחק החוצה כל סממן לאיזשהו אלמנט מיני בעלילה. איך בכלל אנשים יכולים לעבור מאה ימים בבית עם הורמונים משתוללים בלי סקס?

מאה ימים בלי סקס? אבל איך? הבנות ואורי נגר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

גם מחוץ לבית המפורסם, משיכה מינית נחשבת למשהו מגונה, משהו שמסתירים ושמתביישים בו. אבל לוי, בכשרונה הרב וברגש האמיתי שניחן בה, היתה מספיק בוגרת כדי להוציא את זה החוצה. כן, היא בבית והיא חרמנית. ומותר להגיד את זה, גם בהיכל ההתחסדות הפריים טיימי שנקרא "האח הגדול". בכל מקרה, המרדף הזה אחרי אורי נגר מסתיים בכך שנגר – כלפי חוץ – הודף אותו די בקלילות. "אף אחת לא מעניינת אותי", הוא זרק לשי (בעודה, כמובן, מביטה בו בעיניים של פודל). האם זה באמת נכון? אני די בספק. לדעתי מתישהו, בתוך האווירה החמה (תרתי משמע) של הבית, הדג ייתפס בפיתיון.

היה עוד גיבור אחד לפרק הזה, וזהו ליאל קוצרי. קוצרי, כזכור, נכנס לבית לא רק בתור הדייר ההומוסקסואל (תקן שעוד לא התמלא העונה), אלא גם בתור מי שיהווה אלטרנטיבה לסתיו. מישהו שיעמוד מולה ומול האופי המוחצן למדי שלה. זה, בינתיים, לא קרה (ואם קרה זה ממש בקטנה), אבל ליאל בהחלט בנה את עצמו כדייר בולט, דווקא בתור דמות מייצבת.

אפשר גם בלי החפצה, לא? ליאל, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

לבית "האח הגדול" יש צורך מאוד גדול ב"כבאים", כאלה שמסוגלים לפתוח מטף ולכבות שריפות. דמויות יציבות ורגועות יותר, שנותנות קונטרה לדיירים היותר פרחחיים. אתי ייטב היא בהחלט מישהי שממלאת פונקציה כזו (אולי בגלל העבר כמורה), אבל ליאל הוא דמות הרבה יותר בולטת ונוכחת. וליאל מסיים את השבוע הראשון שלו בבית בתור דייר חזק מאוד, בעיקר בגלל היכולת לשקף לדיירים שמגזימים את הבעיות שלהם – וגם להיות מעין "קואצ'ר". 

חבל שהוא קצת הרס לעצמו עם הערות ה"אני רוצה להתקלח איתו ביחד" כלפי כמה דיירים בבית. הרגע שבו הדברים האלה נאמרו ועברו בשתיקה על ידי הפקת "האח הגדול", שיודעת טוב מאוד לעשות נו נו נו לשניר (למשל), לא היה רגע יפה במיוחד. שוו בנפשכם מה היה קורה אם דייר היה אומר את זה לאישה כלשהי בבית – כנראה שלא היינו רואים את הדברים האלה בשידור. גג באיזה צילום מחתרתי בטיקטוק.

"שבוע הכניסה החדשה" הגיע לסיומו. גם תקופת החסד הסתיימה יחד איתו. כשמביטים על שבעת הדיירים שנכנסו – חייבים להודות שרובם, עדיין מסתובבים בחלל ומחפשים חללית אם. עדן לא באמת הצליחה להתקרב ליובל לוי, שיר לא ממש השתלטה על הבית כמו שהבטיחה, וגם דנה משה ויאיר כמכאג'י הם בשלב זה רק סטטיסטים. יש לנו עוד הרבה עונה לפנינו, גם לפניהם – אבל זה יהיה האתגר שלהם. מעכשיו, שעון החול נגדם והוא הולך ואוזל.