לתקוה הגיע לזכות, ירדן קיבלה תעודת בגרות. פרידה מ"האח הגדול"

"אוי, תראי איזה קטע שהדלת נסגרת לך בפרצוף, כמו בחיים" (א. חזן)

לפני שלושה חודשים, כשהדיירת תקוה גדעון ובטן ההיריון המזויפת שלה נכנסו לבית האח הגדול, אף אחד לא יכול היה לדמיין איך ייראה רגע היציאה שלה, כולל מירפוקים למנחים וקהל בחסות זום. ובכל זאת, נראה שברשת הצליחו להרים גמר חגיגי בהתחשב בנסיבות. הוא אמנם התחיל בדרך הכי מוזרה שניתן לדמיין, עם רוח הרפאים של יגאל בשן, שירה מקריפה של הדיירים וקליפ שהסתיים בזה שדיירי הבית מתפוגגים לאוויר. אבל החל מאותו הרגע הגמר די תקתק, אלא אם מחשיבים את משיכות הזמן הארוכות, את ה"נגלה אחרי פרסומת אחת" ואת הרטרוספקטיבה של כל החסויות שלמדנו להכיר ולשנוא העונה. להיות קהל בגמר האח הגדול? אפשר בפיג'מה!

משדר הגמר החגיגי (מתוך "האח הגדול")

רוב הפרק הורכב מקטעי "המיטב" שנאספו בעריכה מצוינת כדי לעורר בנו זיכרונות ולהראות לדיירים איך הם נראו מבחוץ, כולל קטעים שהוקדשו לכל אחד מהדיירים. אבל מעבר לזה שהיה נחמד לראות (בקטן, ממש בקטן) את הפנים הנרגשות של הדיירים, החלק הבאמת מעניין לא היה כשהם ראו את עצמם, אלא דווקא כשראו את מה שקרה לכולם חוץ מהם. קטע החדשות הקצר והמדויק, שסיכם את החודשים האחרונים עבור הדיירים (ובינינו, גם עבורנו. מי בכלל יכול לזכור את כל החדשות האלה?), היה מדהים לצפייה, כולל החלק של תגובות הדיירים. קורונה, בחירות, אחדות, קובי בראיינט ובעיקר, מה 2020 הייתה אמורה להיות, ומה היא נהייתה באמת. זה היה רגע טלוויזיוני מזעזע, ולכן גם כל כך מוצלח.

מהדורת החדשות המיוחדת. מי זכר את כל זה? (מתוך "האח הגדול")

וכך בין קליפ הרגעים המרגשים לקליפ הרגעים המצחיקים הודחו אחת אחר השני אודליה, אסיף וגדי. אני בספק אם בשלב הזה המודחים והסדר שלהם הפתיע מישהו חוץ מאת הדיירים עצמם. אודליה נתנה רצף מרשים שהחזיק אותה רחוק יותר מכל דייר חדש, אבל יש גבול למספר התושבים בירוחם. אסיף היה דייר חזק ביחס לממוצע, אבל אף פעם לא באמת הצליח לבלוט מעל השאר ולכבוש את הצופים באופן גורף. גדי, עם כמה שהוא עשה דרך מדהימה, ועל אף שדיירי הבית חשבו שהוא יהיה המנצח בשל חמידותו, היה בסופו של דבר הילד המתוק של הבית – זה שנותנים לו ממתקים, לא מיליון שקל. מזה כמה פרקים כבר ברור שהקרב, בסופו של דבר, יהיה בין שתי הבחורות שבלטו העונה יותר מכולם – מישל ויעל. חחח, סליחה.

מסלול ההתנגשות בין תקוה לירדן שורטט לאורך העונה בגסות יחסית, עם התנגשות בין סגנונות, בניית מחנות וכמובן ליאור אחד באמצע כל זה, אבל סוף טוב הכל טוב. ההתפייסות שראינו בפרקים האחרונים הייתה אפקטיבית במיוחד, כי בזמן שהראו לתקוה וירדן את אוסף הקטעים שלהן מהבית, כל מה שהמצלמה בשידור חי הצליחה לתפוס זה חיבוקים, בדיחות ואהבה בין השתיים. כאילו הן יצאו מהטראנס המוזר שהיו בו לאורך העונה ונזכרו שהכל זה רק משחק, שאף אחת לא באמת רצתה להרע לשנייה ושהן הרבה יותר דומות וקרובות מכפי שהן מבינות. בסוף, עם כל מסיבת הנקניקיות של ההתחלה, קיבלנו גמר נשי כמעט למהדרין.

צמד חמד (מתוך "האח הגדול")

ירדן הייתה דיירת נהדרת. אנרגטית, בעלת לשון חדה, חכמה, חמה ונגישה כאחד. הפרגון האמיתי שלה לתקוה בריאיון ההדחה הוא גם תעודת בגרות ללב הגדול שלה, שהצליח לקבור את מה שקרה בבית, להסתכל באופן אובייקטיבי על תקוה ולהעריך את כל מה שהיא הביאה העונה, והיא הביאה הרבה. יש, כמו בכל עונה, שונאים רבים למנצחת. הם יזכירו את גניבת הסיגריות והשוקולד והכוס והעצלנות והריבים, אבל זה בסך הכל נזק משני קטן למגורים בבית שכזה. מה שתקוה הביאה היה משמעותי בהרבה ממה שהיא החביאה מתחת למיטה (חוץ מזה, שחררו מהכוס. זו מתיחה מצחיקה ולא מזיקה וזה לא כאילו היא הביאה לו לשתות קורונה).

תקוה זכתה מכמה סיבות, ובראשן האופי שלה. היא מבריקה, מצחיקה, כיפית, אוהבת, ישירה מבלי ליפול למחוזות של רוע, ובעיקר מאוד אמיתית. מי שראה את התוכנית מכיר את תקוה, בלי קשקושים. כשקשה לה היא מתכווצת מתחת לשמיכה, כשצועקים עליה היא עונה, כשהיא שמחה היא סרקסטית ושנונה, כשהיא חברה היא תומכת וכשהיא יושבת מול גבר שאומר לה שהוא אוהב אותה אבל לא נמשך אליה, היא יוצאת עם לקח על אהבה עצמית. "יש אישה מלאה בפריים טיים שעפה על עצמה", כדבריה. פלא שהקהל התאהב בה? וזה עוד מבלי להגיד דבר על צבע עור.

פייר, מרגש (מתוך "האח הגדול")

ואולי בכל זאת אגיד – בערך – שאין מה להגיד על צבע עור. תקוה נמנעה כמה שניתן מלהתייחס למוצאה. "אני מייצגת רק את עצמי", היא אמרה שוב ושוב, ובו זמנית סימנה את ידה במספר הימים שאברה מנגיסטו בשבי. זה נשמע כמו דיסוננס, אבל זה בדיוק העניין – היא חלק מהקהילה, לא המייצגת שלה. גם כאשר מוצאה נזרק עליה, בידי אורן חזן כמובן, היא עמדה מולו בגאון. מצחיק שהמשפט ההוא, ללא ספק רגע השפל של העונה, הפך בהינף גורל מצחיק לסמל. האמרה הגועלית הזו חזרה לרגע, דווקא כשתקוה המנצחת נקראה לחדר האח הגדול ונתקלה בדלת שנסגרת לה בפרצוף. "את כבר מזמן יודעת שכל הדלתות פתוחות בפניך", אמר לה האח בסיום הנאום שלו. "ראית", היא ענתה לו, "מה שלא פתוח פתחתי בכוח".

האחרונה מכבה את האור עם שאלטר מוגזם (מתוך "האח הגדול")