"האח הגדול" פרק 11: רות נפלה לפח שהאח טמן לה
המהלכים של רונן חזרו לנשוך אותו בעכוז, ירדן הצליחה איכשהו להימנע מריבים ושני השמאלנים של הבית ניצלו מהדחה
שבוע לא פשוט עבר על רות, שכפי שרמזתי בריקאפ הקודם, נפלה אל הפח הפמיניסטי שהאח טמן לה, ורבה בערך עם כל הבית. ההתפרצות שלה על יוסי הייתה מוצדקת, כי זו באמת הייתה הערה נוטפת מיזוגניה, אבל התזמון והעוצמה שלה היו הכל חוץ מנכונים. אולי כי יוסי לא באמת יודע מה משמעות המילה מיזוגניה, אולי כי היא הייתה מול כל חברי הבית בעיצומה של משימה ואולי כי יוסי הוא בבירור האדם האהוב על דיירי הבית, שלקחו את הפגיעה ללב אפילו יותר ממנו. ברגע שהרגישו שיוסי הותקף, אסיף ותקוה מיד צופפו שורות להגנתו, ונכנסו ברות בעליהום שבתורו גם היה מוגזם לחלוטין. נו, לפחות תקוה התאפקה בדיוק 15 שניות לפני שירקה אש, או כדבריה, "טוב, ניסיתי, אני לא יכולה לסתום". תאמיני לי תקוה, את יכולה, אם יום אחד תחליטי לנסות.
אבל מי שכמובן לקח את זה הכי קשה היה גדי, הכלבלב הקטן של יוסי, שבא מיד לנבוח על רות. מילת הקסם "מתנשאת" (שם קוד: שמאלנית) הוא כלי נשק חזק בבית האח, ומי אם לא גדי, הקווקז הנגזל, יזעק אותה ראשונה. אחרי שרות הפכה את הנסט למבצר הבדידות הקר שלה, וסילקה גם את אסיף וגם את ניר שבאו להושיט יד, היא התעשתה ובאה לשוחח עם יוסי כפי שהייתה אמורה לעשות מההתחלה – בשקט, בחצר, על סיגריה ובלי קולות הנביחה של הכלבלב המגונן גדי. הסכם השלום נחתם, טאבולה ראסה במרוקאית הוכרז, ועכשיו רות רק צריכה להזכיר ליוסי שלא קוראים לה רעות.
בכלל, הלוחמים בבית האח צריכים להתחיל לשנן את המנטרה: לא להיות צודק, להיות חכם. לא כל ריב צריך לנפח, לא כל עכבר צריך להיות הר ולא כל הנוצץ זהב. האחרון לא קשור, סתם חשבתי להזכיר לאדם. מי שחייב להפנים את זה ומהר הוא רונן, שהפך מהלב של הבית למרמרה אחרי שגרר ריב עם ליאור, שהפך לריב עם אסיף, שהפך לריב עם כל הבית למעט האח (אולי גם זה יגיע בקרוב). רונן מאשים את כל הבית ואחותו באסטרטגיה וצביעות, אבל לא ממש רואה את דבשתו, ובכל פעם שמישהו בא להעיר לו על הפתיל, גם הוא נכנס לרשימה השחורה.
וכך, בהינף שני ריבים מטופשים על אגו, רונן הספיק גם לתת מכה מתחת לחגורה לאסיף וגם ללחשש באוזנה של ירדן על הכוונות של ליאור, כאילו הוא ג'פאר שמנסה לשכנע את הנסיכה יסמין שאלאדין סתם משחק בה. שני המהלכים נשכו אותו חזרה בעכוז, ועכשיו כל דיירי הבית, גם חבריו הקרובים, רואים שהוא קצת איבד את הפקק. תן לי להגיד לך משהו רונן, להכריז שאין לך בעיה להישאר לבד בשלב כל כך מוקדם בתוכנית לא מבטיח עתיד זוהר, ואולי כדאי להוריד את משקפי האסטרטגיה ולהבין שבתוך אותו בית, גם אחים רבים. או כמו שתקווה אמרה – מכולם, דווקא תקווה – זה רק משחק וצריך לקחת אותו בפרופורציה.
ירדן, שדווקא הצליחה לחמוק בין טיפות הריבים באופן מעורר הערכה השבוע, הייתה צריכה להזכיר לעצמה את כל עניין הפרופורציות אחרי הכרזת המועמדים להדחה. זה לא שלא נהנתי מנאום העכברים היפה שלה בחדר האח, כפרה עליה הבחורה הזו יודעת לבטא דרמה יותר טוב מאיתי טיראן, אבל להתחיל לצעוק ברחבי הבית על צבועים ולהגיד שאת וגדי הכבשה השחורה של הבית? בחייאת, זה צעד אחד לפני להכריז שלא מדיחים ראש ממשלה מכהן על כמה ריבים עם תקוה. גם את העמדת להדחה אנשים, ואפילו בשמחה. תזכורת נחמדה לכך שכל מי שצועק על צבועים צריך תמיד להביט במראה ולראות שלא נדבק עליו מעט מן הצבע.
ולבסוף, מי שהלכה הייתה יעל. ההפתעה הגדולה בכך היא שצמד השמאלנים ניר ורות שרדו עוד שבוע, ושיעל לא עניינה אף אחד. בגלל ששיטת ההצבעה דורשת מהקהל להציל מתמודד – ולא להדיח מתמודד – מספיקה מאסה קריטית של אוהדים כדי להחזיק מתמודד בבית, ויעל פשוט לא אספה מספיק כאלו. אולי זה היה חוסר הנכונות שלה לפתוח את סיפורה האישי בבית, אולי חוסר היכולת שלה לבלוט, אבל יעל נשארה בחוץ. זה אמור לאותת לאמלי, שאמנם עוד לא הועמדה להדחה, אבל בהחלט עומדת במאפיין המובהק ביותר למודחים של העונה, להתעורר. קודם מישל, עכשיו יעל – כל מי שהוא למל"מ נשאר בחוץ. בקיצור, אין לירדן מה לדאוג, היא תישאר בסביבה מספיק שבועות כדי לשבור את ליאור.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"