האח הגדול ניסה לחרחר מריבה ונשאר עם עלה של זית וילד זין

עם כל הכבוד לעבודה החשובה של דני רופ בימים כאלה, שעיקרה לצעוק "גשם גשם משמיים", אני אשמח לקחת ממנו את תואר החזאי הלאומי. מילא שחזיתי שהכניסה של אורן לבית האח תרעיד את הקירות – את זה גם גולדה מאיר במצבה הנוכחי הייתה יכולה לחזות – אבל כבר בטור הקודם חזיתי את תחפושת הנקניקיה שתרדוף את חגית עד החתונה. אבל בואו נתחיל דווקא עם הנקניק.

חזן יודע שהוא נכנס לזמן מוגבל והוא לא בא לעשות חברים, לא שהוא היה יכול אם היה רוצה. הילד שמשחק בקקה, כפי שהכרנו אותו בכנסת ישראל אלוהים אדירים, פתח את הכניסה שלו לבית בהימנעות ילדותית מללחוץ לניר את היד. "צריך להרוויח את לחיצת היד שלי", הוא אומר ליריבו הפוליטי, כאילו לחיצת היד הזו שווה משהו. מה שחזן לא ציפה זה שהוא נכנס לבית האח הגדול הכי משכין שלום מאז ימי רבין, ובניגוד לרוח הציבורית שבחוץ, כאן אויב הציבור לא היה מי ששבר שתיקה, אלא זה שלא מצליח לראות את האדם שמאחורי הדעות.

חזן בבית האח הגדול. לא התרגשנו

>> לכל הפרקים

אל מול זעקת הקוזאק ודמעות התנין של חזן התייצבו כמעט כל דיירי הבית (למעט גדי, כמה לא מפתיע) והטיחו בו את כל מה שרצינו להגיד לו בימים שבהם היה נציג ציבור – מסית, פרובוקטור, ליצן חצר ולא סקסי. טוב, האחרון אמנם לא נאמר כעלבון, אלא במהלך הכנת ארוחת ערב, אבל מכל המילים שנזרקו באוויר, נראה שזה פגע בו יותר מהכל. 

מנגד, שלושה דיירים הושפעו מכניסתו יותר מכולם. ניר בחר בדרך המכובדת ביותר כשהניח בצד את הדעות הפוליטיות והושיט יד מילולית לשלום, אותה חזן דחה בגסות. ניר אמנם רצה לצאת מהבית, אבל שינה את דעתו בעקבות נאום חוצב להבות של ליאור (שממשיך למצב את עצמו בתור הלב של הבית) ונשאר לא כדי להגן על עמדתו, אלא כדי לכבד את החברים שנלחמו על כבודו. רות, מצד שני, החלה את הפרק באותו רצון לעזוב וסיימה אותו בשיחת נפש עם חזן על הבית ממנו באה, וחרף רצונה להוקיע אותו כאדם לא לגיטימי, בהחלט תרמה לנרמולו של הפרובוקטור. לפחות כשהוא נדקר מקקטוס רות עקצה אותו כמו שרק שמאלנים יודעים.

אסיף, לעומת בעלי העמדה הברורה, נקרע בין הצדדים. הוא נמנע מלהגן על חזן (או שמא, לדברר אותו), אבל דווקא משום שהוא האדם הקרוב ביותר אליו ולעמדותיו זה לא היה מובן מאליו. בחדר האח הגדול הוא חשף את גודל הדילמה ואת הבושה שבלהיות הדובר של אורן חזן (כאילו לא ניחשנו כבר), אבל כשיצא לדיירים להכריז שהוא לא מתכנן לתפוס את צידו של חזן (שצעק הערות מהיציע ואכל במבה בפיג'מת דונלד דאק), היה כבר ברור שהוא בחר באחדות על פני הפלגנות. האח הגדול הכניס ניצים כדי לחרחר מלחמה, אבל נשאר רק עם עלה של זית ביד וילד זין אחד שצעק שהוא לא ישן עם אוייבים והלך לנמנם עם דובי מחוץ למיטה הקולקטיבית.

בדיוק כשחשבנו שהרוחות נרגעו, במיוחד עם השיחה המכילה בין ניר לאסיף בנסט, הגיעה משימת הסופר כדי… הממ… להצחיק? להקשות על הדיירים להשתין? לעורר ויכוח קל עד קליל בין תקוה ליוסי על כמה תקוה מצליחה לרוץ מהר? לא באמת ברור. מעבר לתענוג הנדיר שהוא לראות את אורן חזן בתלבושת ביצת הפתעה (חבל שלא חציל עם טבעת), הכיף הגדול במשימה היה לראות את כולם מסתבכים עם התחפושת, מתקשים לשבת ובאופן כללי נראים כמו צב שמנסה להסתגל לשריון לא שלו. 

משימת הסופר לא עבדה, אז האח כיוון נמוך יותר

לפחות בחלקה הראשון, המשימה לא עוררה יותר מדי רגשות קשים, ואולי זו הסיבה שהאח החליט להפעיל את הדאוס אקס מאכינה של כל המאכינות, ודרש באופן הכי ישיר שניתן מהדיירים לרגש. תראו, לבקר את האח הגדול על היותו האח הגדול זה מיותר, אבל אחי, לפחות תנסה לעשות את זה עם טיפה פאסון. גם ב"משחקי השף" שואלים איזו מנה אתה עומד להכין לפני שדוחפים את המתחרים לספר על האבא שתום העין שמעולם לא הכירו. 

וכך האח העלה קורבן את רות, שסיפרה על היחסים הבאמת סוחטי דמעות שלה עם אביה (לא שתום עין, ככל הידוע), נשברה בדיוק ברגע הנכון וזכתה בקמצוץ של תקציב, 100 שקל אם שאלתם את עצמכם. מעט זול מדי לטראומה הגדולה ביותר בנפשו של אדם, אבל אני לא זה שצריך להתמודד עם תקציב אוכל מידלדל מתוקף חיבתו של חזן לבמבה. אני רק החזאי, ואני כבר יכול להגיד שמעבר לסערה בכוס תה, האח הגדול יצטרך הרבה יותר מכמה תחפושות משפילות ואורן חזן אחד כדי לשבור את החבורה המגובשת הזו. נגיד, למנוע מחגית את מנת הנקניקיות שלה.