תל אביב כבר לא תהיה אותו הדבר: הבלוק סוגר את שעריו
אחרי 14 שנים בהן הוביל בגאון והציב סטנדרט חדש לסצנת המועדונים, מועדון הבלוק חגג בסוף השבוע האחרון את המסיבה האחרונה. "עשינו ככל שביכולתנו כדי להחזיר את הבלוק ואת סצינת המועדונים של תל אביב לימי הזוהר שכולנו מתגעגעים אליהם, אבל התברר שלא ניתן לעשות זאת ללא השקעה כספית הנמצאת מעבר להישג ידינו", כתב המנהל ירון טראקס בפוסט פרידה
חדשות לא פשוטות לכל סצינת הלילה של תל אביב, וגם של כל הארץ: המסיבה של סוף השבוע הזה בבלוק היתה גם האחרונה שלו, לפחות בלוקיישן הנוכחי שלו בתחנה המרכזית. מועדון הבלוק, שנבחר מספר פעמים לאחד המועדונים הטובים ביותר בעולם, קיים מאז 2008 ונמצא במשכן הנוכחי שלו מאז 2011. כבר בתחילת דרכו הוא עשה את הלא ייאמן והצליח להביא קהל עקבי ונלהב של בליינים למתחם התחנה המרכזית, מה שהיה נראה לפני כן כמשימה בלתי אפשרית – וקצרה היריעה מלתאר את הרכבת האווירית הבלתי נגמרת של הדיג'יים הבינלאומיים שביקרו במקום מאז. כעת, כפי שנמסר בהודעה בעמוד הרשמי של המועדון, הוא סוגר את שעריו – בתום 14 שנות פעילות כוללת, זו לא תהיה הגזמה להכריז על סוף עידן.
"חברים יקרים. בחודשים האחרונים עשינו ככל שביכולתנו כדי לפתוח מחדש את הרחבה הראשית ולהחזיר את הבלוק ואת סצינת המועדונים של תל אביב לימי הזוהר שכולנו מתגעגעים אליהם", נכתב בפוסט שובר הלב, "אבל אחרי הליך משפטי מול חברת נצב"א המפעילה את התחנה המרכזית, התברר שלא ניתן לעשות זאת ללא השקעה כספית הנמצאת מעבר להישג ידינו". הסגירה, כך מסבירים בעלי המועדון, מתרחשת בשל "ההשפעות ארוכות הטווח של מגיפת הקורונה, המצב הכללי של סצינת המועדונים בישראל ובעולם, והעובדה שללא הרחבה הראשית, המועדון עובד כבר תקופה ארוכה בתפוסה של פחות מ-40% ומתקשה לעמוד בהוצאות".
>> ירון טראקס, שומר הסף של הוייב. ראיון
>> החלום העירוני שלו: לארגן מסיבת ענק בדיזנגוף סנטר. אולי עכשיו?
ביום חמישי האחרון ירון טראקס שוחח עמנו במסגרת כתבה שעסקה בעתיד סצינת הלילה בעיר ורמז לבעיות בהן נתקל המועדון בחודשים האחרונים. "אחרי הקורונה הרחבה המרכזית יצאה לשיפוץ כי הייתה שם נזילה שהיינו צריכים לתקן והיינו צריכים להחליף את רצפת העץ בשביל זה. כשהתחלנו את השיפוץ התברר שהנזילה היא הרבה יותר חמורה ממה שחשבנו, וכדי לאטום אותה כמו שצריך בצורה בטיחותית נדרשה השקעה גדולה יותר ממה שהיה לנו. ניסינו להביא את נצב"א שיבואו לראות את זה ויטפלו בזה, אבל אף אחד לא הגיע, השבועות עברו, אנשים התבאסו, שאלה איפה הרחבה".
"נצב"א, במקום להבין שאם הם יעזרו לנו אנחנו נוכל להרוויח כסף ולשלם גם להם – פשוט דרשו את הכסף מיד. אבל ברגע שלא הייתה לנו את הרחבה הראשית ההכנסות שלנו ירדו משמעותית, גם לא יכולנו להביא את השמות הגדולים, גם לא יכולנו להכניס אותה כמות של אנשים. ניסיתי להסביר להם שאם יעזרו לי ויתנו לי להמשיך אני אוכל לשלם להם אחרי שהרחבה הראשית תיפתח, אבל הם כנראה חשבו שאני עובד עליהם. כנראה חשבו שאנחנו מרוויחים מלא כסף, כמו שכולם חושבים אם הם לא מכירים את מאחורי הקלעים. וככה, ממש מתוך חוסר הבנה כל הכלים נשברו. הסיטואציה הזאת עם נצב"א", מסכם טראקס באכזבה, "מובילה אותנו, כפי הנראה, לסוף דרכנו בתחנה המרכזית", וכפי שניתן להבין, אותו "כפי הנראה" הפך הבוקר ל"בוודאות".
לאורך השנים הבלוק היה צריך להילחם לא פעם על מקומו בתל אביב – ב-2013 הוא נסגר על ידי המשטרה למשך כחודש, מה שהוביל למאבק משפטי מתוקשר במהלכו התגייסו למענו מספר דמויות ציבוריות בולטות, בהם ח"כ דאז תמר זנדברג וסגן ראש העיר דאז אסף זמיר, ובסוף נובמבר של השנה שעברה גם על ידי מפעילי התחנה המרכזית, במה שהיה סימן פומבי ראשון למתיחויות, אך תמיד חזר ושב להפעיל את הרחבות שלו, או לפחות את מרביתן. למרות זאת, טראקס והבלוק גם מעולם לא חששו להביע דעות ולנקוט עמדות גם כשאלו נראו כמו מהלכים, שבמקרה הטוב, לא מועילים לעסקים: טראקס פרסם בעקביות פוסטים בחשבון הרשמי של הבלוק בו התווכח עם מתנגדי חיסונים, התנגד לגירוש הפליטים מישראל, תמך במחאת בלפור ועוד שלל נושאים שהיו אקטואליים לאורך 14 שנות פעילות המועדון. המועדון התעצב בצלמו ובדמותו של הבעלים שלו: דעתן, אובססיבי, פרפקציוניסט, אידיאליסט ומסור לחלוטין – אבל לחלוטין – לשליחות שלו, בין אם היא החתירה לסאונד המושלם או לחברה טובה יותר.
עם זאת, גם עם החדשות המורידות יש סיבה לשמור על פיסת אופטימיות, שכן הבלוק עוד לא רקד את הטראק האחרון שלו. "זהו סיומו של פרק, אבל לא בהכרח סופו של הספר כולו", כך נכתב. "אנחנו לא יכולים להבטיח שזה יקרה, אבל נעשה ככל האפשר כדי להמשיך את הדרך של הבלוק. הפתגם אומר 'על כל דלת שנסגרת, נפתח חלון'. המסע עוד לא הושלם, וגם אם זה יהיה במקום ובזמן אחרים, או בצורה שונה, אנחנו מקווים ומאמינים שעוד נתראה ברחבות". וכל מה שנותן לנו לומר הוא תודה על הוייב, ונתראה במסיבה הבאה, איפה שלא תהיה. אמן.