מותג גיבורי העל האיכותי מכולם בעונה המדממת ביותר עד כה

"הבנים" היא ללא ספק הסדרה שהכי השפיעה על ז'אנר גיבורי העל בשנים האחרונות. לא בגלל היעדר הגבולות, הקיצוניות או האלימות הברוטלית – אלא כי הסדרה הזו מתמקדת בצד הלא מדובר של הז'אנר, זה שנתן לדמויות שלו כוחות-על מבלי להראות מה הכוחות האלה מסוגלים לעשות.

בראשית הסדרה, אי שם בשנת 2019, בת הזוג של יואי הפרוטגוניסט נהרגה על ידי גיבור העל איי-טריין בתאונה, "נזק משני", הם קוראים לזה. זו לא הפעם הראשונה שמדברים על "נזק משני" בז'אנר – זאק סניידר עשה ניסיון כושל להציג את ההרס שנגרם על ידי גיבורי על ב-2013 בסרט "איש הפלדה", ובזבז לנו 45 דקות מהחיים כדי להדגים את ההרס שנגרם על ידי כוח בלתי מרוסן. ב-2016 זה הפך להיות המניע המרכזי של באטמן (או באטפלק) ב"באטמן נגד סופרמן", אבל מה שנשאר ממנו זה בעיקר "מרתה". הבנים הצליחו לעשות את אותו הדבר בסצנה של דקה וחצי ושוט אחד – יואי מכוסה בדם, אוחז במה שנשאר מבת הזוג שלו, זוג ידיים מדממות.

העולם שנוצר בקומיקס המקורי (מבית Dynamite) שימש כר פורה עבור יוצרי הסדרה לבנות מחדש את כל גיבורי העל האהובים עלינו בגרסה קצת שונה. עכשיו הם בעידן הניו-מדיה, עידן בו שולטים אהבת הקהל והרייטינג, והשאלה הגדולה שמרחפת מעל הסדרה היא "מהו כוח?". ואם זו הייתה השאלה בעונות הקודמות, העונה החדשה והשלישית מעלה את השאלה המורכבת יותר, "מה זה יותר מדי כוח"?

שלושת הפרקים הראשונים של העונה, שעלו יחד ביום שישי האחרון (3.6), היו יריית פתיחה בקצב גבוה מאד. היוצרים הבטיחו שזאת תהיה העונה המדממת ביותר עד כה, אבל לרגע לא תיארתי לעצמי עד כמה – ראשים מתפוצצים, איברים מתעופפים וסצינה אחת עם איבר מוצנע שתזכיר לכם עד כמה בוטה הסדרה יכולה להיות. ויחד עם זאת, גם תוצאות מספקות של בניית הדמויות מהעונות הקודמות. 

עד כה, הסדרה הכינה את הקרקע לכך שהצוות – בילי בוצ'ר (קארל אורבן), יואי (ג'ק קווייד), אם-אם (לאז אלונזו), פרנצ'י (תומר קפון הישראלי) וקימיקו (קארן פוקוהארה) – יהפוך לצוות של נבלים. לא אנטגוניסטים, אלא נבלים, כי כל גיבור על זקוק לנבל. אבל בדומה ל"יחידת המתאבדים" ביקום של DC, בסיום העונה הקודמת הנבלים האהובים שלנו נכנסו אל מתחת למטרייה של הממשלה, והחלו לפקח על גיבורי העל. הכל נראה רשמי, מהוגן, בדרך למקום טוב יותר, עד שהכל מתדרדר ומסלים בחזרה למלחמה.

שלושת הפרקים הראשונים מציגים את ההסלמה ולא את המלחמה עצמה, אבל ההסלמה היא לא פחות אלימה ומדממת. ואם היא לא מדממת, היא אכזרית וכואבת. העונה החדשה ממשיכה להציג את הפגמים של כל הדמויות בסיפור, ועם זאת אפשר להתחבר לכל אחת מהדמויות, או לכל הפחות להבין את הסיבה שהיא פועלת – כן, גם כשמדובר בהומלנדר (אנתוני סטאר).

בנקודה מסוימת בפרק השני, כשהומלנדר מאבד (שוב) שליטה, מרגישים שהעולם שבתוך הסדרה מתחיל לקרוס לתוך עצמו. רק אז אתה מבין כמה צריך את The Boys (סלחו לי, זה נשמע יותר טוב מ-"הבנים") שיתנו קונטרה לגיבורי העל עם הכוח הבלתי נשלט, כוח שלא מבחין בין פושעים לחפים מפשע. זה מוביל גם את החבורה עצמה להתמודד עם השאלה עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת כדי לזכות בניצחון.

לא רק הגיבורים והנבלים לוקחים חלק בעונה הזאת. נדמה שסטן אדגר (ג'יאנקרלו אספוסיטו) נהיה מעורב יותר ויותר בסיפור והופך לחלק חשוב מהפאזל. אם בעונה הראשונה הוא היה דמות שמגיחה מדי פעם ברקע ונעלמת, כיום אנחנו מקבלים הצצה רחבה יותר אל מאחורי הקלעים של התאגיד ווט – פגישות עסקים חשובות, מהלכים פנימיים וכמובן, סודות ישנים שעולים אל פני השטח – ואדגר נמצא בכל פינה חדשה שנחשפת. 

"הבנים" היא סדרת גיבורי העל – לא, סליחה, אני מתקן את עצמי – מותג גיבורי העל המוצלח ביותר, הטוב ביותר והאיכותי ביותר שיש, והעונה החדשה כאן כדי להוכיח את זה. כל פרק מדמם יותר מהשני, כל גילוי מפתיע יותר מקודמו ואין צעד שנעשה בלי מחשבה. הקצב הגבוה, הצילום המצוין, כישורי המשחק המרשימים והדמויות הססגוניות, כולם הופכים את הסדרה לאירוע טלוויזיוני נדיר והעונה השלישית כאן כדי לחדד את זה, וסוף סוף להוציא לפועל את בניית הדמויות החכמה שהייתה לאורך שתי העונות הקודמות. קטונתי מלנחש לאן זה הולך, אבל אני רק יודע דבר אחד – הגיהנום השתחרר, הגבולות נפרצו, ואני באופן אישי כבר לא יכול לחכות לפרק הבא.

שלושת הפרקים הראשונים של "הבנים" זמינים באמזון פריים, פרק חדש מדי יום שישי