הברמן המיתולוגי על הסיפור המוזר עם דודו טופז

סיפורים זה אני. מאיפה למדתי לספר בצבע? במדרכות באר שבע, עם חשיש ובטלנים בעלי חוש הומור ומוסר גמיש. זה המשיך בנח״ל עם טיפוסים אחרים, בחדרים בקיבוץ, בעמדות שמירה עם וינילים ברקע וקססה על העטיפה שלהם. בהמשך הגעתי לבר, ועם בדיחות אלכוהול, אוכל והקשבה אינסופית, הסיפורים הפכו לחלק ממני.

ויה שינקין. צ׳יצ׳ו, השף הרומאי המקושר, הביא את דודו טופז למלצר איתי במסעדה. באותו ערב ישבה במקום חברתי תמי, שידעה דבר או שניים על קולינריה ואירוח. הוא ניגש אליה עם הפאסון של "הראשון בבידור", היא הסתכלה עליו בעיניים האריסטוקרטיות שלה, ובלי טיפת חום בקולה אמרה לו: תקרא לאדי!".

טפאו. ערב הזוי אחד נכנסה חבורת פורעי חוק: מעוז אלונים, ליאור הרגיל, אילן אביצור ועוד שני מבוקשים. הם לא הפסיקו לשתות, דריי מרטיני, בחרובקה, זוברובקה… לא ידעתי איך להשתלט על המצב. לפתע נכנס בחור בכיסא גלגלים, התקרב לבר וכמו הדמות מ"פורסט גאמפ" קפץ מכיסא הגלגלים לכיסא הבר הגבוה, הזמין שוט אבסינט צ'כי ועוד אחד ועוד אחד… בסוף הוא קפץ בחזרה לכיסא שלו ונעלם אל תוך הלילה.

אונאמי. בעבר עבד איתי איציק הגדול, שעשה מיום ההולדת שלו קרנבל. שמרנו לו מקומות והיו לו בקשות של רוק סטאר מפונק: קיפודי ים, אויסטרים ג'ילרדו, צלופח של מים מתוקים ולובסטר גדול. כשהגיע הרגע של הלובסטר, שף לי הסיני שאל איך האברך יאכל אותו – במרק או בסשימי? "סשימי כמובן", יאצק ענה. כשהגיע הלובסטר לבר, גילינו שהורידו לו את המכסה של הזנב, קצצו אותו בעודו חי והוא מזיז את הזרועות. התוניסאי החוויר, ואני ידעתי: You don't fuck with a Chinese chef.

המרפאה. בשלב מסוים רציתי את הכסף הגדול של המועדונים. אלה, החברה הגרוזינית, הגיעה למקום אבל הסלקציה הייתה קשה. כדי להיכנס היא אמרה שהיא אשתי. רצה המקרה ואשתי האמיתית, אורלי, הגיעה לבקר. מה שקרה בהמשך הוא שגררו את "המתחזה" מהאוזניים ולקח הרבה זמן שכנוע לגרום להם לשחרר את לפיתת המלקחיים.

טקמארו. ביום האחרון של המסעדה ישב על הבר זמר מפורסם. רק הצוות ידע שמחר סאלי כבר לא יגלגל שום מאקי. הצוות היה מצוברח והמלצר שהגיש לזמר את המנה הפיל אותה. הזמר שאל אותי אם התחלנו להעסיק בוגרי א״קים. הסתכלתי עליו ואמרתי לו: "תחשוב שכוכב הולך לפגוע בעוד כמה שעות בטקמארו, כרגע אתה אוכל את הארוחה האחרונה וזה המלצר של היום האחרון על כדור הארץ".

מי שרוצה עוד סיפורים לא מצונזרים שימשיך לרצות, כי אני מחויב לחשאיות – כמו רופא, עורך דין ופסיכולוג, אלא אם כן ישים משהו בן יותר מ־12 שנים בכוס שלי.