שי לחג: הגדה אורבנית מעודכנת לתל אביבי האבוד
כל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו עם אותה הגדה שנרקבת להורים שלנו בארון מהאייטיז. לא הפעם. ירמי שיק בלום מציג הגדה עדכנית לפליט התל אביבי בשולחן הסדר
איורים: מיכל רוט
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא בְּלֵדַת מֶלְקָחַיִם
סימני הסדר
מה נשתנה הלילה הזה בתל אביב מכל הלילות?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מְחַפְּשִֹים שָׁעוֹת חֲנָיָה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ חֲנָיָה
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאֵרִיוֹת טֵיְיק אֵוֵוי מַגְעִילוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה קוּפְסָאוֹת לְשָׁבוּעַ מֵאִמָּא
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ רוֹאִין אֶת בֶּן דוֹדֵנוּ הַמֵּעִיק אֲפִלּוּ פַעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים
(כִּי הוּא נִרְדָם עֲלֵינוּ בַּטְרֶמְפְּ חֲזוֹר וְיֵשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁל אַקְוַורְיוּם רֵיק)
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ בּוֹדְדִין וְגוֹלְלִין בַּפִיד וְאוֹכְלִין לְבַד מוּל הַמָּסָךְ, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ בּוֹדְדִין וְגוֹלְלִין לְבַד בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה
יציאת סיני
בְּצֵאת תֵל אָבִיב לְמִּצְרָיִם בֵּית חוּלְדָאִי מֵעַם לֹעֵז.
הָיְתָה סִינַי לְמִפְלָט יִשְׂרָאֵל מִמַמְשְׁלוֹתָיו.
הַיָּם פְּלָטָה וַיָּנֹס הַוַיְי פַיְי יִסֹּב לְאָחוֹר.
הֶהָרִים רָקְדוּ כִּדְלוּקִים גְּבָעוֹת כְּבַלְיָינִים.
כְּנגד ארבעה טפוסים דברה תורה
חָכָם – שֶׁמַּצְלִיחַ לְבַטֵּא אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַכִי גָּלְמִיוֹת שֶׁלּוֹ בְּמִלִּים, בְּדִבּוּר, בְּמַעֲשִׂים.
רָשָׁע – שֶׁחָכָם מַסְפִּיק לִקְלֹט אֶת סוֹבְבָיו וּבוֹחֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְגִישׁוּת הַזּוֹ לְרָעָה.
(מְטוּמְ)תָּם – שֶׁלֹּא קוֹלֵט כַּמָּה זֶה נַרְקִיסִיסְטִי מִצִּדוֹ שֶׁבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא חוֹזֵר מִמִּפְגָּשׁ חֶבְרָתִי הוּא מְמַלְמֵל לְעַצְמוֹ כַּמָּה הוּא יָצָא אִידְיוֹט וְטִפֵּשׁ וְנִתְקַע בְּלֻפּ שֶׁל עַצְמוֹ מִבְּלִי לְהַסִּיק שֶׁשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשׁ גַּם הֵם בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ, לֹא מַקְדִּישִׁים מַחֲשָׁבָה לְזוּלַת אֶלָּא מִתְעַסְּקִים כָּרֶגַע רַק בְּעַצְמָם.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אֶת עַצְמוֹ מָה הוּא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה. וְלוּ הָיָה שׁוֹאֵל הָיָה פָּחוֹת תָּם, פָּחוֹת רָשָׁע וְיוֹתֵר חָכָם.
עשר המכות התל אביביות
מַכַּת דִיאֶםדַּיְרֵקְט מֶסֶג' בְּאִינְסְטַגְרָם שְׁלְמִי יֵשׁ כֹּחַ לִקְרֹא.
מַכַּת פַּח צְפַרְדֵּעַשֶׁקּוֹפֶצֶת מִמֶּנּוּ חֻלְדָּה כְּשֶׁאַתָּה זוֹרֵק אֶת הַזֶּבֶל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
מַכַּת קַנָּאִיםהַמַּרְבִּים בַּשְּׁאֵלָה "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בַּחַיִּים?" (רַק לִי זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ נִסּוּחַ מְכֻבָּס לְ"לָמָּה אַתָּה עֲדַיִן בַּחַיִּים?").
מַכַּת פוֹמוֹלָמָּה אֲנִי חַי דֶּרֶךְ סְטוֹרִיז שֶׁל אֲחֵרִים?
מַכַּת שְׁחִיףלָמָּה כֻּלָּם שְׁחִיפִים בְּנֵי זוֹנוֹת וַאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת הַבֶּטֶן.
מַכַּת "בָּא רַע"אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק לְהַגִּיד אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה כְּבָר?
מַכַּת הַרְבֵּה תַּיָּרִיםאוּף, הָאֲמֵרִיקָאִים כָּל כָּךְ טִפְּשִׁים, וְאֵיזֶה סֵבֶל הוֹלֵךְ לִהְיוֹת בְּאֵירוֹוִיזְיוֹן.
מַכַּת חֹשֶׁךְכְּשְׂאַת חוֹזֶרֶת בַּלַּיְלָה לְבַד וּפָנָסֵי הָרְחוֹב לֹא עוֹבְדִים וְלֹא בָּא לָךְ לְהִתְקַשֵּׁר לְ־106 וְיֵשׁ אִישׁ מוּזָר שֶׁהוֹלֵךְ מַהֵר מֵאֲחוֹרַיִךְ.
מַכַּת קוֹרְקִינֵטִיםוְבִּירְדִּים וְאוֹפַנַּיִם חַשְׁמַלִּיִּים וְהָאוֹפַנַּיִם הָאֵלֶּה שֶׁמַּפְעִילִים בָּאַפְּלִיקַצְיָה שֶׁזְּרוּקִים בָּעִיר כְּמוֹ הוֹמְלֶׁסִים.
מַכַּת בְּכוֹרוֹתכָּל חָבֵר שֵׁנִּי שֶׁלְּךָ עוֹשֶׂה פְּרֶמְיֵרָה שֶׁל אָמָּנוּת אֶזוֹטֵרִית וְאַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת וּלְשַׁקֵּר שֶׁנֶּהֱנֵיתָּ.
אבודים אנחנו
(בהגייה אשכנזית: מומלץ לשיר לבד, במלמול, לעצמך)
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
נַעֲזֹב אֶת הַהוֹרִים, נַעֲבֹר לְתֵל אָבִיב
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
כָּעֵת נִקַּח סַמִּים, מָלֵא סַמִּים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
כָּעֵת נִכְתֹּב שִׁירָה, נִכְתֹּב שִׁירָה
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
נַפְסִיק עִם הַשִּׁירָה, נֵרָשֵׁם לְלִמּוּדִים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
נַפְסִיק עִם הַסַּמִּים, עִם הַסַּמִּים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
נַתְחִיל חוּג קֵרָמִיקָה וְיוֹגָה, נִפְסַל כַּדִּים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
כָּעֵת גַּם בּוֹדְדִים, גַּם בּוֹדְדִים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
אִמַּצְנוּ חָתוּל וְכֶלֶב וַעֲדַיִן בּוֹדְדִים
אֲבוּדִים אֲנַחְנוּ, אֲבוּדִים
נַעֲזֹב לְפַרְדֵּס חַנָּה נַשְׁרִיץ יְלָדִים.
כמה מעלות טובות למקום עלינו
אִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּלֵיל הַסֵּדֶר בַּבַּיִת וְלֹא נָסַעְנוּ לִישֹׁן בַּחֲדַר יַלְדוּתֵנוּ, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ נָסַעְנוּ לִישֹׁן בַּחֲדַר יַלְדוּתֵנוּ וְזֶה לֹא הָיָה מַפְעִיל לָנוּ מָלֵא טְרִיגֵרִים, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ זֶה הָיָה מַפְעִיל אֶצְלֵנוּ מָלֵא טְרִיגֵרִים וְהַטְּרִיגֵרִים לֹא הָיוּ עוֹטְפִים אוֹתָנוּ כָּל פֶּסַח, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הַטְּרִיגֵרִים הָיוּ עוֹטְפִים אוֹתָנוּ כָּל פֶּסַח וְהָיִינוּ בֶּאֱמֶת מַצְלִיחִים לֵהָנּוֹת מֵהַחֹפֶשׁ, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ בֶּאֱמֶת הָיִינוּ מַצְלִיחִים לֵהָנוֹת מֵהַחֹפֶשׁ וְלֹא לְהַרְגִּישׁ אַשְׁמָה מַתְמֶדֶת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא עוֹשִׂים כְּלוּם עִם הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים אַשְׁמָה מַתְמֶדֶת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא עוֹשִׂים כְּלוּם עִם הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ וְהָיִינוּ מְסֻגָּלִים לְהִגָּמֵל מִפּוֹרְנוֹ, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ מְסֻגָּלִים לְהִגָּמֵל מִפּוֹרְנוֹ וְלֹא הָיִינוּ הוֹלְכִים לְאִבּוּד בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּמַסָּע שֶׁל אַרְבָּעִים טָאבִּים פְּתוּחִים, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ הוֹלְכִים לְאִבּוּד בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּמַסָּע שֶׁל אַרְבָּעִים טָאבִּים פְּתוּחִים וּבְכָל זֹאת הָיִינוּ מַצְלִיחִים לְהִסְתַּכֵּל זֶה לְזֶה בָּעֵינַיִם, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ מַצְלִיחִים לְהִסְתַּכֵּל זֶה לְזֶה בָּעֵינַיִם אוּלַי הָיִינוּ מַצְלִיחִים לִתְמֹךְ זֶה בְּזֶה כְּמוֹ קְהִלָּה, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ מַצְלִיחִים לִתְמֹךְ זֶה בְּזֶה כְּמוֹ קְהִלָּה וְלֹא לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ חֲבוּרָה שֶׁל אִינְדִּיבִידוּאָלִיסְטִים מַסְרִיחִים, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיִינוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ חֲבוּרָה שֶׁל אִינְדִּיבִידוּאָלִיסְטִים מַסְרִיחִים וּבְכָל זֹאת הָיִינוּ מַצְלִיחִים לְהָזִיז פֹּה מַשֶּׁהוּ, דַּיֵּנוּ.