תמיד אמרתם שכשיגיע היום תצאו לרחוב. היום הזה הגיע היום
האדמה בתל אביב צריכה לרעוד היום. ביטול עילת הסבירות, יריה ראשונה בפלג הגוף העליון של הדמוקרטיה ויריית הפתיחה של ההפיכה המשטרית, שם אותנו במרחק שעות מדיקטטורה. תל אביב לא תוכל להמשיך ולהתקיים ברפובליקה הגזענית-משיחית שנתניהו מייסד כאן. בסיומו של המאבק הזה יתכן רק מנצח אחד. צאו מהבית ותבחרו צד
האדמה בתל אביב תרעד היום. הבוקר, אחרי הלילה שבו נורתה הירייה הראשונה בניסיון ההתנקשות של נתניהו בדמוקרטיה הישראלית, מתעוררים תושבי תל אביב למציאות שבה הם חיים במדינת סף-דיקטטורה, מרחק שעות ספורות מאובדן הבלמים והאיזונים שלה. זוהי מציאות שבה האדמה רועדת מתחת לרגליים כל הזמן, וכל מה שהכרנו בתור "מדינת ישראל" עובר מטמורפוזה מואצת. מתוך הגולם יבקע משהו שונה לגמרי, נחמד הרבה פחות וגוסס מרגע היוולדו. זוהי מציאות שבה ממשלה לא-לגיטימית, שמבקשת לנקוט בפעולות אנטי-חוקתיות, מבטלת את רעיון הסבירות עצמו כדי למנוע ביקורת שיפוטית על מהלכיה לשינוי שיטת המשטר בישראל. ורק אתם יכולים לעצור את זה.
>> המדריך המלא להפגנות ביום השיבוש: כל תל אביב יוצאת להתנגד
>> מה קורה בתל אביב ביום השיבוש? עקבו אחר העדכונים שלנו בטוויטר
>> ההפיכה תשודר בטלוויזיה? קשת ורשת בחרו בדיקטטורת הריאליטי
ההפיכה המשטרית נכנסת הבוקר להילוך גבוה, וכל תל אביבי, כמו כל אזרח דמוקרט-ליברל בישראל, צריך לשאול את עצמו כיצד הוא עצמו יכול לעמוד ולהתנגד לה. איש בדרכו. נייטרליות אינה אופציה יותר. העיר הזאת מלאה באנשים שתמיד אמרו שהפגנות זה לא ממש הקטע שלהם, אבל כשיגיע רגע האמת ויגיע היום הם יצטרפו אלינו ברחובות למאבק המכריע. ובכן, היום הזה הגיע. היום הוא היום.
תל אביב לא תוכל להמשיך ולהתקיים במתכונתה הנוכחית תחת משטר קקיסטוקרטי, משיחי, מושחת ופוסט-ציוני. עיר של שוויון, חופש ושמחת חיים לא תשרוד תחת דיקטטורה. המבצר הלהט"בי יפול. המבצר הפמיניסטי יפול. אפילו המבצר הסחי-ציוני יפול, יחד עם היושבים על הגדר והממתינים להידברות, כי אין ציונות במדינת כל מושחתיה ובטח שלא במדינת יהודה. תל אביב, כמו מדינת ישראל עצמה, יכולה להתקיים ולהכיל את מורכבויותיה רק במסגרת דמוקרטית וליברלית ששומרת על זכויות כל אזרחיה ותושביה. על המסגרת הזאת אנחנו חייבים לקום ולהילחם עכשיו בכל אמצעי בלתי אלים שעומד לרשותנו. זאת מלחמה על הבית ועל כל מה שאנחנו מאמינים בו.
כבר שבעה חודשים שאנחנו ברחובות, כל מוצאי שבת בקפלן, מתי ואיפה שצריך, במחאה אזרחית סוחפת, יצירתית ורבת עוצמה. מיליוני ישראלים כבר לקחו בה חלק, והיא בלמה היטב את הבליץ הגדול של ההפיכה המשטרית במפגן כוח שהגיע לשיאו בסוף חודש מרץ עם פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט. זאת אחת מתנועות ההתנגדות הלא-אלימות המרשימות והאפקטיביות ביותר של העידן הזה, השראה לעולם הדמוקרטי כולו. אבל אתמול בלילה השתנו חוקי המשחק. המאבק ייאלץ עכשיו להרים הילוך ולצעוד באומץ בנתיב של אי-ציות אזרחי ושיבוש מתמיד של היומיום. מה שהיה לא יהיה.
תל אביב, על 400 אלף תושביה, היא מוקד ההתנגדות להפיכה המשטרית מאז ינואר האחרון, עיר שעברה במהלך קצת יותר מחצי שנה מהפך אישיותי מוחלט, מהדוניזם וניהליזם אל אקטיביזם חסר פשרות, מרביצה חסרת דאגות בבתי קפה ומסעדות אל הפגנות וחסימות כבישים ופעילות מחאה בלתי פוסקת. עכשיו, במרחק שעות ספורות מדיקטטורה, תל אביב היא המחסום הסימבולי המשמעותי האחרון בפני קואליציית העבריינים של נתניהו. זו הסיבה שסוכני הכאוס בממשלה דוחקים במשטרה לפגוע במפגינים בעיר הגדולה ובמעוזים ליברליים אחרים. מטרת האלימות המשטרתית היא להרתיע את האזרחים המוחים ולהפוך אותם לנתינים מבוהלים וצייתנים. אם זה יקרה – אבדנו.
זה הזמן של תל אביב להחזיק מעמד. להחזיק חזק. לעמוד מול הסערה המתקדרת. ולא לוותר. אם למישהו עוד נותרו ספקות שבנימין נתניהו והכנופיה שאסף סביבו מתכוונים לפרק כאן הכל כדי להציל אותו מממשפטו ומסיום הקריירה שלו במאסר, כשבדרכם הם מאפשרים לקיצונים משיחיים להבעיר את המזרח התיכון ולעסקנים חרדים מושחתים לבזוז את קופת המדינה ולהתעלל בציבור החרדי, הרי שאתמול בלילה הוסרו המסכות באופן סופי. נתניהו הוא המוביל, המחולל והמנווט של ההפיכה, וכל הקונספציות הפרשניות העלובות באולפני הטלוויזיה ("נתניהו חלש", "יריב לוין", "הרפורמה מתה") קרסו ועלו בעשן. דיקטטור נולד.
בסיומו של המאבק הזה יתכן עכשיו רק מנצח אחד. בנימין נתניהו או מדינת ישראל. צאו מהבית ותבחרו צד.