הביסטי בויז בישראל זה רגע כל כך מוגזם שאין מצב שהוא באמת קרה

בזמן אמת, הכי חמים. הביסטי בויז. צילום: Gettyimages
בזמן אמת, הכי חמים. הביסטי בויז. צילום: Gettyimages

החצי הראשון של 1995 היה כל כך אופטימי, במיוחד אם היית נער טרום גיוס שכל חייו היו הביסטי בויז. וגם אם בהמשך השנה המדינה לקחה פניה אפלה, באותו רגע טהור במרץ 95 היינו מסונכרנים עם העולם בעזרת ההרכב הכי בועט והופעה שהרגישה כמו חלום

"הביסטי בויז יגיעו לשתי הופעות בנמל יפו", זעקה הכותרת בשולי עיתון מעריב בזמן שנגסתי בשניצל של אמא שלי בשעה 13:34. אני זוכר את זה כי השעון במטבח היה מולי, ונחנקתי מהשניצל. הלהקה כי טובה בעולם? זו שאני הכי אוהב?? מגיע לישראל??? הולך לבד, ויודע שאפגוש שם אנשים שמכיר. כרטיס להופעה השנייה. זה התקציב שיש לי.

>>אנחנו עוד זוכרים את ההופעות המיתולוגיות שביקרו בישראל

על החימום דיג'יי הוריקן, התקליטן הרשמי שלהם דאז. נחמד, אבל זה לא מה שחיכיתי לו מאז שקוטנר הציג את "Check Your Head" בזהו זה ב-1992. ואז – The Beastie boys They are, they comin' home.

ומשם כניסה להפגזת Pאנק, כשמייק די על המיקרופון, ושני האדמים על גיטרה ובאס. מודה, לא האמנתי שזה קורה בכלל (דבר שקרה לי גם בהופעה של הסטונס ב-2014, כשרק בשיר השלישי קלטתי שאני בהופעה אמיתית ולא ביוטיוב). אבל למה?

>> מתן שרון גילה איך להזיז למדינה את הישבן עם דה לה סול ולי סקראץ' פרי
>> ירון טן ברינק כל כך התמוגג מההופעה של הפרודיג'י עד שהוא התפוגג לתוכה
>> עמית קלינג זוכר בכמה אביב מארק צדק כשהביא את המלווינס

נסו לדמיין שיש רגע שלא האמנתם שיכול להתגשם, כי זה בכלל לא משהו שיכול לקרות. רגע שהוא שיא השיאים של מה שהמוח שלכם מסוגל לפנטז, וזה כל כך מוגזם שאין מצב שזה קורה. ואז הוא פשוט קורה. וזה היה הרגע הזה. הגוף שלי פשוט התפוצץ – ותאמינו לי שגוף של בן 17.5 שמתפוצץ מאדרנלין זה לא מחזה מלבב, אבל הוא עדיין טהור ומרגש.

משם זה הפך לערב של שיא רודף שיא מבחינתי – אני שר איתם (טוב נו, צורח) או מנגן תופים באוויר, עם מייק די על התופים או עם סמפול משיר שאלמד את שמו רק עוד כמה שנים. רגעים מאוד מיוחדים נרשמו עם שירי אלבום הבכורה, אבל יותר מהכול – כשהביסטיז ישבו לנגן קטעי גרוב וג'אז, וזה הרגיש שהכל נכון וטוב בעולם הזה.

טכנית, מדובר בשיא של הביסטיז – Ill Communication כובש את העולם, Sabotage הוא השיר הכי טוב בעולם (עם הקליפ הכי טוב בעולם), והם תכלס הכי קולים שיש. דמיינו שהופעה שמבוססת על כל השירים שאתם הכי אוהבים בשנתיים האחרונות מתקיימת מולכם, וכל מה שיש לכם לעשות זה לעוף על העולם.

החצי הראשון של 1995 היה אולי התקופה הכי טובה בחיי, בטח במובן הנוסטלגי. הייתה תקווה. רבין היה חי, והרגיש לי שמדינת ישראל הופכת להיות קצת נורמלית כי הנה, להקות אמיתיות מגיעות לכאן, ובזמן אמת! ביורק, פיג'י הארווי, סוויד, פיית' נו מור והביסטי בויז. החצי השני היה קצת יותר מוזר, אם לומר בכנות. והסוף? אני בצבא, רבין מת, ואין הופעות. זהו בעצם.