האבסורד, הטראומה וההומור: יש דרך אחרת לציין את ה-7 באוקטובר

אמיר שפרלינג, מעיין בלום, עידו מוסרי, אסתי זקהיים ואמנים נוספים יקחו חלק בערב "הותר לקריאה" בבר הפיקוק, שיציין 3 שנים לאותו יום נורא עם הקראת סיפורים קצרים, שירים והקרנה של טקס הזיכרון הלאומי של "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר
ימי זיכרון לאומיים הם אירוע מורכב ומוזר, במיוחד כשהטראומה עצמה עוד לא באמת שכחה. ראשית, כמו שנוכחנו השבוע, הם לא בהכרח מצויינים ביום עצמו – בעוד שהיום הוא יום הזיכרון הרשמי לאירועי ה-7 באוקטובר, ב-7 באוקטובר עדיין נרגיש צורך לציינם. שנית, הטקסים הממלכתיים נגועים בפוליטיקאים שצריכים לשבת בוועידות חקירה, לא בטקסים. אבל גם מעבר לכך, בתור ישראלים שגדלו למציאות של ימי זיכרון וציון מלחמות, לא לכולנו מתאימה הממלכתיות המאולצת של הטקסים. ולכן טוב שיש מדי פעם אלטרנטיבות, כמו האירוע שיקיימו ביום רביעי הקרוב בבר הפיקוק.
בניגוד לברים רבים, הפיקוק מעולם לא פחד להביע עמדה או להרהר ברצינות על מצבנו ואיך הגענו לכאן. ערבי תרבות ופעילויות אקטיביסטיות לא זרים לבעלי הבר במרמורק, וכך גם יפעלו ביום רביעי עם האירוע "הותר לקריאה", אותו ארגן הבימאי והשחקן שמעון מימרן, ובמהלכו יוקראו סיפורים קצרים מאת התסריטאי והכותב אמיר שפרלינג (אם אתם בטוויטר אתם כבר יודעים), על ידי שחקנים כמו מעיין בלום, עידו קולטון, אסתי זקהיים, עידו מוסרי ועוד. לצד הסיפורים, יוקראו משיריו של יובל ששון, מתוך האסופה "שירי אלמנות ויתומים מצחיקים".
המשותף בין החומרים הנקראים הם מבט ישיר ואמנותי על המציאות הפוסט-טראומטית שסביבנו, בין אם התמודדות עם הטרגדיה דרך פנטזיה אורבנית והומור שחור אצל שפרלינג, או מבט אירוני על מיתוסים של שכול חסר רחמים בשירי ששון. "האירוע בפיקוק מציע אלטרנטיבה חשופה לאלו שמבקשים לציין את היום הזה דרך אמנות שמעזה להצחיק, להכאיב, ובעיקר לא להוריד את המבט מהפצע", נכתבה בהודעה לתקשורת, ועבורנו זה נשמעת כמו דרך הרבה יותר בריאה להתמודד עם הכאב מאשר טקסים – וזה מבלי לזלזל, כי בסיום הערב תיערך הקרנה של טקס הזיכרון הלאומי של "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר, למי שבכל זאת חשוב לו לבכות.
"הותר לקריאה", בר הפיקוק (מרמורק 14, תל אביב), יום ד' (7.10), 19:45. פתוח לכולם