"החפירה": דימוי יפה ומרגש לחיפוש אחר משמעות החיים

ב-1939 נחשף במחוז סאפוק הממצא הארכיאולוגי הכי חשוב שהתגלה מעולם על אדמת אנגליה. התגלית לא היתה תוצאה של מחקר אקדמי מלומד. לבעלת האדמות אדית פריטי, שהתאלמנה זמן לא רב לפני כן, היתה תחושה שכדאי לחפור את התלוליות בשדות שליד ביתה. לצורך כך היא שכרה את שירותיו של באזיל בראון, ארכאולוג אוטודידקט שגר באזור. בראון נעזר בגנן ובמפקח הציד של גברת פריטי, שחפרו תלולית אחר תלולית, וכשגילו מה שגילו, הגיעה לשם משלחת של המוזיאון הבריטי והשתלטה על העניינים.

הסיפור הקטן על התגלית הגדולה משוחזר ב"החפירה" שעלה בנטפליקס בשישי האחרון, והוא מתאים ביותר לצפייה ביום קר עם כוס תה חם. אין כאן המון עלילה וזה דווקא חינו של הסרט, המשתייך למסורת אנגלית עתיקה ואהובה של מעשיות כפר נינוחות. על בסיס ספרו של ג'ון פרסטון, המחזאית/תסריטאית מוירה בופיני ("תמרה דרו") טוותה דרמה מתמות בריטיות מוכרות אך ספציפיות, והבמאי האוסטרלי סיימון סטון עיצב אותה לסרט עדין ומרחיב לב.

כוח המשיכה הראשוני של "החפירה" הוא נבחרת השחקנים המאוד מרשימה שלו. את האלמנה החולנית, אם לילד סקרן, מגלמת קרי מליגן (הצעירה ב-15 שנים מהגברת המקורית) והחופר הוא רייף פיינס. חלקו הראשון של הסרט מתמקד במערכת היחסים (הלא רומנטית) בין השניים, ובאמצעותה מאייר דימוי נעים של שיתוף פעולה בין המעמדות השונים באנגליה, ערב מלחמת העולם השנייה.

כשלמקום פולשים בגסות אנשי האקדמיה, הם מביאים איתם גם תמות נוספות, שמשנות את הפוקוס הדרמטי. בין החופרים החדשים נמצאת פגי פיגוט (לילי ג'יימס המקסימה), ארכיאולוגית מתלמדת הנשואה לארכיאולוג נחשב (בן צ'פלין), שמגלה הרבה יותר עניין בעמיתיו הגברים מאשר בה (במציאות הם התגרשו ב-1956 אך לא מצאתי סימוכין לכך שהוא היה הומו, כפי שנרמז בסרט). ג'וני פלין ("חולה אהבה", "אמה") הוא בן דודה של בעלת האדמות, שמציע לפגי מפלט רומנטי.

עם מטוסי קרב החולפים בשמיים מעל החופרים שגואלים גאווה לאומית מתוך האדמה, כל זה היה יכול להפוך לקלישאת ברקזיט גסה, אבל כאן נכנס הבימוי הנבון של סטון. תראו איך הוא מעצב את הרגע היפיפה של גילוי המטבע הראשון, והופך אותו גם לדימוי של היחסים בין הדמויות. השקט שבפסקול הוא אחד ממרכיבי המבע הקולנועי של האירוע הזה. יש לציין שבמקומות אחרים בסרט, המוזיקה שהולחנה על ידי סטפן גרגורי גנרית לחלוטין.

אבל נחזור לאלמנה ולחופר. ההערכה ההדדית שהשניים רוכשים זה לזה היא החוט הדרמטי שקושר הכל, וצמד השחקנים במיטבם. מליגן מעצבת בשקט דמות אצילית ומאוד נוגעת ללב, שחולשתה הפיזית רק מעצימה את נחישותה. זה תפקיד שונה לחלוטין מזה שגילמה בסרטה הקודם "צעירה מבטיחה" (שאמור להביא לה מועמדות לאוסקר – ביקורת בקרוב), וצפייה בשני הסרטים באותו סוף שבוע חידדה עבורי איזו שחקנית מדהימה היא. פיינס מצוין כתמיד בתפקיד הארכאולוג הכפרי, שהבוץ על פניו מסתיר את תבונתו.

החשיפה ההדרגתית של ההיסטוריה הקבורה מתחת לאדמה, הולכת וצוברת ערך סמלי ורוחני, והופכת דימוי יפה ומרגש לחיפוש אחר משמעות החיים הרעועים. אז עשו לעצמכם טובה, וצפו ב"החפירה".

4 כוכבים

The Dig בימוי: סיימון סטון. עם קרי מליגן, רייף פיינס, לילי ג'יימס, ג'וני פלין, בן צ'פלין. בריטניה 2021, 112 דק'