צפו: מופע ההיפ הופ הגדול בהיסטוריה, ביוטיוב הקרוב לביתכם

סוף השבוע האחרון היה יום חג לכל מי שתרבות ההיפ הופ וז'אנר הראפ חקוקים בליבו, כי מי היה מאמין – הגענו לגיל 50. נקודת הציון הזו, שהתקיימה ביום שישי ה-11 לאוגוסט, מסמנת חמישה עשרים ליום בו די.ג'יי קול הרק תקליט במסיבת מרתף של אחותו, סנדי קמבל, שם הניח את היסודות המוזיקלים למה שיהפוך לז'אנר הפופולרי בעולם. מהמרתף בשכונת הברוקנס הז'אנר הפך לתופעה כלל עולמית, ומכיוון שנדיר לראות ז'אנר ותרבות חוגגים יום הולדת רשמי – על אחת כמה וכמה בנוכחות המייסד – החגיגות היו פרועות במיוחד.

במהלך הקיץ התקיימו ויתקיימו מגוון רחב של ארועים לציון המאורע, אבל האירוע המרכזי התקיים בשישי באיצטדיון היאנקיז, מרחק זעום מהמרתף בה החל, עם פסטיבל הופעות היפ הופ חסר תקדים, שהקיף פחות או יותר את כל שנותיו, עם התמקדות קלה בכבוד לחלוצים שיצרו את הז'אנר, ולאלו שפיתחו אותו. האירוע כולו, 8 שעות בסך הכל, צולם ושודר בשידור חי ביוטיוב – אך גם נשאר זמין לצפייה במלואו, וזו חתיכת צפייה שווה. מבלי לספיילר יותר מדי (כי נעשה את זה שתי פסקאות למטה), רק נגיד שיש הדליינרים משוגעים כמו ליל ויין, אייס קיוב, נאס וראן די.אמ.סי, אבל כל אחד שלף הפתעות מהעבר, כשאחת מהן היא לא אחרת ממיס לורן היל האחת והיחידה.

האירוע, שנערך מטעם חברת מאס אפיל של הראפר נאס, התחיל בכמה סטים מעולים של די.ג'יים מיתולוגים, אבל ההופעות מתחילות בסיבובת הדקה ה-40, עם תקלוט של די.ג'יי מארלי מארל, שהעלה את חברי הסופרגרופ ג'וס קרו – קרייג ג'י ואמסי שאן. אחריה, בערך שעה פנימה, הוצגו לראשונה בערב (ולא לאחרונה) שני אורחי הכבוד, די.ג'יי קול הרק וסינדי קמבל. אחריהם התחיל החלק האולדסקולי של הערב, עם רצף הופעות מהאייטיז: קרטיס בלואו, רוקסן שאנטה (הראפרית הראשונה בהיסטוריה), הקולד קראש בראדרז, קול מו די, EPMD, שוגרהיל גאנג (נו, אתם זוכרים, משיר היפ הופ הראשון שהוקלט), מאלי-מל, דאג אי פרש, ביזי בי, סליק ריק וגם הראפר הראשון בהיסטוריה, הקשקשן שנהג לדבר על המיקרופון במסיבות של קול הרק – קוק לה רוק.

אחרי תקלוט חביב של די.ג'יי דרמה, התחילו להניע הופעות מרחבי הניינטיז והאלפים: לופה פיאסקו, קומון, ליל קים, רמי מא, טרינה, טי.איי, מוב דיפ (או לפחות האבוק, היחיד שנשאר) וקאמרון. אחריהם קיבלנו ממתק בדמות ארבעה מחברי הוו טאנג (גוסטפייס קילה, אינפקטה דק, קפדונה והכי מרגש, מת'הוד מן), ואז הופעה אחת עדכנית בדמות א בוגי ווית' א הודי. אחריו החלו ההופעות המרכזיות: פאט ג'ו העלה את אשנטי ואת קיי.אר.אס וואן, ליל ויין נתן מופע אנרגטי במיוחד, אייס קיוב סיפק מופע חזרה לשורשים, וסנופ דוג אירח שורה ענקית של אורחים: טו שורט, הראפריות פלו מילי וסקאר ליפ, וויז קאליפה, וגם כמה אגדות אולסקול, כמו די.ג'יי הוליווד (שהיה מראפרים הראשונים), סליק ריק ודאג אי פרש (בתצוגת ביטבוקס מרהיבה).

לקראת סיום המופע עלה נאס (כאמור, האחראי לפסטיבל), שאירח את האב הרוחני שלו קול ג'י ראפ, נתן שוב כבוד אישי לקול הרק, ואז פינה את הבמה להפתעה הגדולה של הערב – מיס לורן היל. המלכה התמידית של ההיפ הופ בילתה רק 13 דקות נדירות על הבמה, אבל גם סיפקה הופעה משוגעת כהרגלה. ואז הגיעו ההדליינרים האחרונים, שהיו למעשה ההדליינרים הראשונים של ז'אנר ההיפ הופ – ראן די.אם.סי. בפעם הראשונה ללא די.ג'יי ג'אם מאסטר ג'יי, כלומר לראשונה מאז שנת 2000, שני החברים שהחלו את דרכם באייטיז עלו לבמה, והזכירו למה הם היו להקת האצטדיונים הראשונה של ההיפ הופ. לצלילי "My Adidas" חולקו נעלי אדידס לקהל, ועם "Walk This Way" הקהל הלך לדרכו. חגיגות 50 שנה להיפ הופ לא יכלו ללכת יותר טוב גם אם טופאק היה חוזר לחיים.