לריאליטי חוקים משלו. ואף אחד לא מכיר אותם טוב כמו "הישרדות"

באחת מסצנות הפתיחה של פרק פתיחת העונה ב"הישרדות" ששודר אתמול (שבת), מצווה עליהם המנחה – גיא זוארץ – להגיע אל מחוז חפצם בשחייה. הם היו צריכים לקפוץ למים – עם הנעליים, עם החליפות האופנתיות, הישר אל תוך מי האוקיינוס. בלי הכנה מוקדמת, בלי טקסים רבי רושם. צאו לדרך. התחושה הזאת עוברת גם אל הצופים – בניגוד לתכניות ריאליטי אחרות, אין כאן "אירוע פתיחה" אלא פשוט פרק ראשון. "תעודות הזהות", ההיכרות הראשונה עם המתמודדים האלמונים, מגיעות במהירות רבה. גג שלושים שניות כדי להבין במי מדובר. גם הצופים נזרקים ישירות אל הסיטואציה – ומכאן יצטרכו לחפש את הידיים והרגליים.

המיקום באי קטנטן בפיליפינים, והטיימינג ברור – יום שבת, רגע לפני ששגעת המונדיאל עומד להסתיים (הערב יתקיים משחק הגמר), מתוך רצון של רשת13 להשתלט על הסדר הטלוויזיוני שאמור לחזור לסדרו אחרי שכאן11 העסיקה את כל הצופים בחודש האחרו. גם קשת12 ניצלה את דמדומי המשחקים בקטאר כדי לעלות אמש עם "הזמר במסכה". אתמול, בכל אופן, הם ניצחו ברייטינג..

וזה הסיפור המוכר: 18 גברים ונשים נשלחים לאי בודד ורצוף מקקים בפיליפינים, רק אחד מהם יחזור לארץ כשורד האחרון. הם חולקו לשני שבטים שייאבקו על הבכורה, "בייביין" בתלבושת הצהובה ו"טגאלוג" בסגול. קצת כמו ב"אח הגדול", גם כאן המגמה נמשכת – מעט מאוד אנשים מוכרים (ה"סלב" הגדול ביותר הוא גיא שיקר, שהתפרסם לאחר שהתלונן שראש המוסד יוסי כהן ניסה להתחיל עם אשתו. כן, זו רמת ה-VIP שיש כאן) והרבה דמויות ייחודיות – או למצער, כאלה שמנסות להיות.

פרט מעניין נוגע לליהוק: אם העונות האחרונות של "האח הגדול" ו"הכוכב הבא" היו מאוד צעירות באופיין, "הישרדות" מראש הולכת על פלח שוק יותר מנוסה – רוב המתמודדים הם בין 30 ל-40, אנשים שעשו דבר בחייהם, חלקם מגיעים מעולם היזמות והעסקים, אנשים שבנו דברים ומבינים משהו באסטרטגיה. גם קהל היעד של "הישרדות" – זה פחות ריאליטי שיילך לטיקטוק, ויותר משהו שמתאים לצפייה מסורתית, כיאה לפורמט וותיק שחוגג בישראל עשור ורץ בעולם מעל עשרים שנה.

שתי דמויות כבר סומנו על ידי רשת ככאלה שיתפסו לנו את תשומת הלב – דניאל ציוני, שדרן רדיו דתי עם חוש מוקפד לאופנה (יש סאבטקסט ברור לכל העסק הזה, אבל לא אומרים אותו מפורשות); וקייסי זפטה, בת המקום אם תרצו, ישראלית ממוצא פיליפיני שמספקת את התובנות שלה על המתרחש. לפחות בשלב הזה הם מלוהקים בתפקיד האתנחתא הקומית – מי שמוצגת כבוסית האמיתית היא דורין דותן-פרקש.

מדורין קיבלנו וייב ברור, ישר מתחילת הפרק: היא זו שמנסה להנהיג את שבט בייביין, דמות קולנית מאוד שמשדרת ארומה של מפקדת בצבא (בכלל, יש לא מעט גנרלים השנה בין המתמודדים). אבל יש לה מתחרה וזהו מאור שושן, שכבר ביום הראשון עלה איתה על מסלול התנגשות; מה שאפשר לחזות שעוד ילווה אותנו בהמשך העונה. בכל אופן, דורין מסתמנת כמתמודדת חזקה מאוד – אבל זו רק ההתחלה.

חוץ מזה, גם כאן יש את מי שמסומנת כ"בייב" של העונה – מאיה קיי, דוגמנית בת 19; וכמובן שקו העלילה הרומנטי התחתון לא נזנח, וכבר ניסו לייצר קשר בינה לבין טל מורד (החייל המשוחרר והמסוקס בן 21 מקיבוץ כנרת, להלן "הישראלי היפה"). לבארבי וקן לא לקח 24 שעות על האי, והם כבר החלו במונולוג פלרטטני רצח – מה שאומר שלא רק ביף ראשון, גם רומן ראשון מסתמן בעונה הזו.

חוץ מזה, היתה גם משימת חסינות – שכיאה ל"הישרדות", היתה טריאתלון מורכב שכלל זחילה בשדה של אורז, סחיבת שקים והובלתם על מזחלות וגם – פתירתו של פאזל, מה שמיד ייצר את ההפרדה המלאכותית בין אנשי הכוח לאנשי המוח. טגאלוג, מי שבינתיים לפחות נראה כיותר מאוחד מבין השבטים, הצליח לנצח – בעוד בייביין, שמכילה בתוכה שלושה קטבים בדמות דורין, מאור וגיא שיקר (רק אני שמתי לב שהוא יועץ פנסיוני וקוראים לו "שיקר"? לא קצת מעורר חשד השם הזה?), הפסידה ותלך למועצת השבט כדי שממנה ייבחר המודח הראשון של העונה.

קצת כמו אנשים שנזרקים אל תוך מי האוקיינוס הקרים בשמש החמה של אפריל, גם הריקאפ עוד מחפש איך למצוא את עצמו. פרק הפתיחה הותיר יותר סימני שאלה מסימני קריאה – אבל תנו לנו כמה ימים להתאפס על זה שנגמר המונדיאל ואנחנו איתכם.