איכס אחותי: האם הגיע הזמן לברית הנשים של "הישרדות"?

ידעתם שזה יגיע, חלקכם אולי אפילו חיכו לשלב הנוראי הזה, אני יודע שאני לא אבל אף אחד לא מתייעץ איתי והנה הוא פה: שלב האוכל המגעיל. בהישרדות ישראל כמעט ולא טורחים להתעסק בפן ההישרדותי של המשחק (חוץ מדנדן כפרה על נסיך הויקינגים הזה), כך שכמעט ולא ראינו העונה את הצד המגעיל של התוכנית, אבל הגיע הזמן הזה שבו גיא זוארץ לובש את החיוך הנבזי ביותר שלו ושולף פיסות בשר וחרקים שרק אלוהים יודע את טעמן מאיזה קצביה מקוללת.

להגנת הישרדות אגיד שבעונה הזו קיבלנו את הגרסה העדינות ביותר של שלב הגועל – ראשית היה לנו חימום עם דו קרב אכילת תולעי המשי (הממש דוחה בעצמו) של ליה ואלה, מה שהזכיר שכל העונה אלה רק מחכה לשלב הזה. אחר כך קיבלנו את השורדים מתפלשים בבוץ מהול בצואת שוורים ואם זה לא היה מספיק, נאלצנו לראות את דודו מסבן את ג'קי בתור תוכן שיווקי שהרגיש אפילו יותר דוחה מהתולעים השמנמנות האלו. אבל השיא היה במסעדה שאני מקווה שתישאר בסוף היקום, המרקיה של גיא.

האמת, זה רעיון לא רע בכלל: במקום שוטים ארוכים על גוויות כמו בשנים שעברו (וזכורה במיוחד פרשיית העטלף הצלוב שהבזיק על המסך בשיאו של הסגר הראשון) קיבלנו גרסה מרוככת, או שמא אגיד, טחונה. היה הרבה יותר קל לצפות בשורדים אוכלים "מרק" שמורכב משקשוקה, קפה (עם הגרגרים) ועיני דגים, מאשר לצפות בביס ישיר בעיני הדג. את הממתק הפיליפיני הידוע לשמצה בלוט (כלומר, עובר אווז בביצה) עדיין קיבלנו, אבל בגרסת ה-PG13. 

כמו שכל בימאי אימה טוב יודע, זה חשוב להראות את המפלצת המזעזעת אבל יותר מזה חשוב להראות את האימה על פני הקורבנות. ואכן, קיבלנו כמה פייטים טובים, ריאקשנים נהדרים וכמות אוכל סבירה (אני לא בטוח שג'רבי התאוששה מהסעודה של העונה הקודמת). הקרב הסופי בין אלופי הלאכול חרא ולחייך, דנדן לאלה, היה מותח והצליח שלא לחצות את גבול הטעם הטוב, עד כמה שאפשר במשימה עם כזה טעם רע, אבל השיא הגיע דווקא במלחמה על המקום האחרון.

שם, בקרב שמתקיים דווקא בין אלו שנגעלו יותר מכולם, כשהמפסיד יחזור עם קול בכד, עמדו צמד היריבים הותיק דודו וגדי. שניהם נמצאים בסכנת הדחה, כך שהשאלה היחידה היא מי מספיק רוצה את זה. התשובה, מסתבר, היא ג'קי. הריצה שלה ושל אלה לעידוד/דחיפה/התעללות בגברים היתה סצינה יפהפיה שהעמידה את שני הצמדים כמעיין כוחות מקבילים, מצד אחד ראשי הברית החזקים מאפולאקי, מצד שני שני העזובים שחושלו באש. בסוף רוח הספורטאי של דודו ניצחה (בקושי) את התבוסתנות הממש עוצמתית של גדי, שבינינו, בקושי ניסה. כולה מרק סמבוסק, נבטי חיטה, טחינה, ממרח דגים ומעיים, אפשר לחשוב. לפחות זה לא עטלף.

אחרי שנרגעה הבטן ונזכרנו שדנדן זכה בשרשרת חסינות וגדי בקול בכד, אפשר להתחיל לחשב את הקולות לקראת ההדחה. לא שזה פשוט. בחלוקת הבריתות הפשוטה האיחוד של ג'קי מובל על זה של גדי, אבל ישנם שני נספחים (דנדן, שבד"כ הולך עם גדי, וזהר, שבד"כ הולך רק עם זהר) ואת ליה, שמצליחה להשפיע על המשחק מהבקתה יותר משהצליחה כשהיתה משתתפת, וכמובן את הקול בכד של גדי, שאם הוא לא מצלצל בפעמון אז כנראה שהוא באמת לא רוצה להיות שם יותר. 

ויש עוד אופציה אחת, כזו שההפקה מנסה בכל הכח לייצר ומדוברת שבועות בפרומואים (למרות שבשום שלב לא התחילה): ברית הנשים ההיסטורית. כלומר, היסטורית בעיני אף אחד חוץ מגיא זוארץ. אני די בטוח ש"ברית נשים בהישרדות ישראל" לא נחשב לחלק מהותי בתקרת הזכוכית. אבל מה שכן עוד יכול לצאת מזה, זה ערבול מתבקש בבריתות הנוכחיות שקיימות כבר פחות או יותר מהישורת הראשונה של העונה, וזה לא רע. מה, לא הייתם רוצים לראות את ג'קי תוקעת לדודו סכין בגב או את אלה מנסה לחשוב איך היא מצילה את גדי מבלי לאבד את המקום שלה? עם כל הכבוד לאנשים אוכלי דברים דוחים, אני בהחלט מעדיף לצפות בזה.