גירל פאוור: "הישרדות" מחפשת מנהיג – אבל מצאה מנהיגה

ההדחה הראשונה של העונה סימנה כלל חשוב במשחק שהוא "הישרדות": מנהיג בסביבה דמוקרטית לא יכול להתקדם ולהצליח בלי האמון של האנשים סביבו, ושבט בייבאין הצביע אי אמון במאור. וצריך לומר משהו גם על "אבני הגורל" שמאיימות להפוך את התחרות להגרלת לוטו // הריקאפ שחיכיתם לו חזר
בפעם הראשונה העונה השבט אמר את דברו – והוא אמר את דברו בצורה ברורה למדי: מאור שושן, מי שסומן מתחילת העונה כאחד הכוחות המובילים בשבט "בייבאין" – סיים את דרכו בתבוסה כואבת. מתוך תשעה שורדים, רוב מוחץ של חמישה הצביעו כדי להעיף אותו. דורין דותן-פרקש יכולה לסמן לעצמה ניצחון זהיר, וזו בוודאי רק ההתחלה.
למעט גיחה קצרה לשבט טגאלוג (שעוד ניגע בה), באופן טבעי שבט בייבאין עמד במוקד הפרק השלישי של הישרדות ששודר אתמול (שבת). גם בגלל העובדה שהוא השבט שהיה צריך להעמיד להדחה, אבל גם בגלל שהוא השבט שבתוכו עמד הפילוג החזק ביותר: בין מחנה דורין למחנה מאור. שני הקודקודים תפסו פיקוד על הטריטוריה שלהם מתחילת הפרק, וכל חברי השבט היו חייבים לבחור צד.
לפחות בתחילת הפרק, נראה שנוצרה התפלגות ברורה: נבו שמיר, ספיר קשתי ומאיה קיי זזו לצד של דורין, בעוד מאור ניסה לגבש סביבו את אלית, קייסי ושיקר – כשסהר היה הקול הצף, לשון המאזניים שאמורה היתה להכריע מי יודח בסופו של דבר. אבל בעוד דורין הצליחה – גם אם בקושי – לשמור על הצוות שלה סביבה, מאור נכשל במשימה הזו – ובגדול.
ההתנהגות שלו כלפי קייסי זפטה, שאת הקול שלה הוא היה צריך, הייתה פשוט – אין מילה אחרת – דוחה. מצד אחד הוא הפעיל עליה לחץ נפשי בלתי פוסק (עד רמת האובססיה) שלא להדיח אותו, ומהצד השני כשהיא גילתה את סימני הקושי הברורים שלה עם הסיטואציה, הוא פשוט השתמש בה בצורה הצינית ביותר – במטרה לנסות לייאש אותה ולגרום לה לפרוש (כי אם היא פורשת, נשארים שמונה ואי אפשר לקיים הדחה).
וזה לא רק עניין של קארמה שבסופו של דבר הוא שילם על כך בתבוסה במועצת השבט; זו גם היכולת לנהל אנשים ולהתמודד עם הבעיות שלהם. בסופו של דבר, מנהיג בסביבה דמוקרטית (כמו הסביבה של "הישרדות" – שבה אתה תלוי במועצה ובקולות של אנשים) לא יכול להתקדם ולהצליח בלי האמון של האנשים סביבו. בהתנהגות שלו, לא רק שמאור איבד את קייסי – הוא גם איבד באותה הצורה את אלית, ובסופו של דבר גם את סהר, מה שהכריע את הקרב וסימן את הדרך שלו החוצה.
בסופו של דבר, מאור שידר לאורך כל מועצת השבט את הרצון שלו "לקחת את הדברים לאט לאט", אבל שם בדיוק נוצר הדיסוננס: כי בהתנהגות שלו הוא שידר נואשות ולחץ, מה שלא אפשר לו ליצור יחסי קרבה. להבדיל מדורין, שידעה לנהל את אותו הדיאלוג מול קייסי (תוך רצון ברור שהיא לא תדיח אותה) בדרך אחרת לגמרי, מאור הפסיד ביחסי האנוש שלו והלך הביתה. במונחי הפוליטיקה הישראלית, הקואליציה של מאור התפרקה בהצבעת אי האמון הראשונה.
בטגאלוג, במקביל, כמו מאומה לא קרה – השבט נשאר על תשעת חבריו באווירה די רגועה, ורק קטע אחד מצומצם יחסית הופיע בפרק שבו קרו שני דברים: הראשון הוא המונולוג של טל מורד, שבו סיפר על ההתמודדות עם אמו חולת הסרטן. לצד הסיפור הקשה (בלי גרם של ציניות), ברור שיש כאן מטרה של ההפקה להאיר את הדמות של מורד – שזכתה לפחות תשומת לב כשרוב הפוקוס הלך לבייבאין". הדבר השני שקרה הוא פתיחה של חזית אפשרית בין גל רובין לבין גיא רוזן, בגלל ההחלטה שלו בפרק שעבר לתת את החסינות לדורין.
והסיפור הזה, כמו גם ההתלבטות של סהר, נגעו לדילמה יסודית ב"הישרדות": עד כמה אתה צריך לחשוב על האסטרטגיה האישית שלך (כמי שבסופו של דבר רוצה לנצח), ועד כמה אתה צריך לחשוב על השבט שלך ועל הקבוצה. כך למשל, כאשר רוזן בחר לתת את השרשרת לדורין – היו מי שטענו שחיזק את השבט השני – השאיר בתוכו דמות כריזמטית וחזקה, במקום לנסות ולשמור על שורד/ת חלש/ה יותר. סהר, שהתלבט האם להדיח את מאור, חשב את אותו הדבר – האם לוותר על מישהו שיוכל לסייע להם בעתיד, בשם אינטריגה רגעית? זו דילמה שיהיה שווה לעקוב אחריה גם הלאה.
התפתחות נוספת הגיעה ממועצת השבט הראשונה והיא כניסתו של אלמנט חדש: אבני הגורל. מה הם אבני הגורל, אתם שואלים? ובכן, ההפקה של "הישרדות" החליטה שכל מי שמודח יוכל לשאת לצידו אבן, שאותה יזרוק אל האש לאחר הרגע שבו התברר שהודח. אם האבן תשרוד את האש, הוא יינצל ויחזור למשחק. אם לא, הוא יודח באופן סופי – כאשר רק אבן אחת מבין ה-18 יכולה לשרוד.
זו החלטה בעייתית מאוד. היא עוזרת לאלמנט הדרמטי של הסדרה, אבל פוגמת ברוח התחרותית של המשחק. באותה המידה, מישהו יכול להיות גרוע לגמרי, שנוא על חבריו, לא מועיל בשום צורה – אבל בגלל גרמי שמיים ורוחות, הוא יישאר במשחק. יש כאן התנגדות למריטוקרטיה – כלומר, לרצון התחרותי הפשוט להיות הכי טוב, לטובת הסתמכות על המזל. אין שום דבר רע ב"גלגל הצלה"; כשוחר של "כוכב נולד 3", אני בעניין לגמרי. אבל "גלגל ההצלה" צריך להיות מבוסס על יכולות כלשהן, מקצועיות או חברתיות. באותה מידה אפשר היה לעשות הגרלה על מי ישרוד אחרון ולא לפנות לשבט, עם כל הלפידים והשיט הזה. זה לא היה פחות מבדר, אבל כנראה שזה היה פחות "הישרדות" – ויותר כמו אחת התכניות שמשודרות אחריה: הגרלת הלוטו.