שבט זה אופי: המהלך הקיצוני שחשף על מי ההפקה רוצה לשמור

אחרי שחלף הטייפון כאילו מעולם לא היה, רוחות של שינוי נושבות בפיליפינים. אתם מריחים את זה? לא לא, זה עוד לא ביסלי. זה גלגל הצלה ענק לגדי, שלאט לאט מתגלה כחביב ההפקה. זה מעניין, כי בדרך כלל האדם ששומרים עליו הוא זה שמקבל את השכר הגדול ביותר או המועמד המשמעותי והמרעיש ביותר לזכייה, אבל נראה שהפעם בצוות בחרו את גדי בעיקר כי הוא סוכן של כאוס, סוג של נבל לא מרושע שיהיה מוכן לזגזג כמו נחש בין כולם כדי לשמור על התחת שלו. אה, גדי, נחש זו החיה החלקלקה שזוחלת על הגחון. בנוגע למה זה גחון נדבר שבוע הבא, בסדר חמודי?

אם כן, ההחלפה של ארבעה שורדים מכל שבט היא מהלך די קיצוני. קודם כל, כי זה מעלה שאלה פילוסופית – האם שבט ליבולן עדיין ליבולן גם עם רוב של חברי אפולאקי? – אבל מעבר לזה, הוא טריפת קלפים מוחלטת שמפרקת את הבריתות בשני השבטים, מחייבת את כל מי שהרגיש בנוח להתעורר על עצמו ומזרימה תקווה לאלו שהיו מיואשים, כלומר גדי ואלה. בחיי שאני מתחיל לחבב את החברות העצובה בין השניים, אבל בכנות, הטקטיקה האחרונה שנשארה להם זה להתחנן על חייהם, לבכות כל היום ולהגיד לנסות לשכנע את שירה לערוק עם המשפט "מה יש לך שם, שמחה? שמחה זה רגעי". הם צריכים להודות לאלים, כלומר לגיא זוארץ, שנתנו להם את המתנה הזו.

מייקל, ליזה ושירה, לעומת זאת, נחתו לתוך הכאוס של שבט אפולאקי ומיד חטפו כאב ראש רק מלראות איך הברזנט זרוק, האש בקושי מתוחזקת והרעש חוגג. שירה נאלצת לחזור למקום ששנאה (ועוד בלי ורד! שוב!) ולהתמודד שוב עם דודו וג'קי, בזמן שאודליה בעיקר שמחה מהקרבה לג'קי. אם גברת אזולנדו תהיה חכמה, והיא בדרך כלל חכמה, היא תאסוף את אודליה אליה ותשמור על שליטת הברית שלה על אפולאקי, אבל עם כל הריבים מול קובי הקרקע עליה היא עומדת מעורערת כמעט כמו מחנה שדנדן לא חלק ממנו.

המירוץ על מי ישאר עד לאיחוד הפך ברגע אחד לצמוד מאוד, ומהותי בהרבה. בשבט ליבולן הברית של דנדן, יובל וליה עשויה להיות חלשה מול החבורה הדי מגובשת של יוצאי אפולאקי, אם כי אני בטוח שגדי ואלה לא מרגישים נאמנות גדולה מדי כלפי ורד ויהונתן. מספיק שדנדן יחבק את גדי מלמעלה והוא חוצה את הקוים, וחוץ מזה, יש לי תחושה שאם מישהו יהיה טיפש מספיק כדי לנסות לעשות מהלך כנגד דנדן היקר – האלים יקללו אותו. אלוהים אדירים, הבן אדם הזה הוא לא רק השורד הכי שקט ונעים הליכות, הוא גם מוכן לוותר על קצת מהביסלי שלו עבור חברי השבט השני. מאחל לו כל יום בחייו לצחוק מהלב כמו שצחק מהחיקוי של דודו אוואט (שתכלס הפסיק להצחיק אחרי הפעם השניה, אבל העיקר דנדן נהנה).

אה כן, הביסלי. או בשם הלא רשמי, אתגר התוכן הממומן הגדול. איזו משימה קשה, בעיקר לנו הצופים שצריכים לסבול צעקות ובלגאן גם כשאף אחד לא רב. באופן מעניין מאוד, שאולי עונה על השאלה הפילוסופית מההתחלה, בשבט ליבולן המשיכו לנהל את המשימה במקצועיות ובסדר מופתי בזמן שאפולאקי, גם עם רוב של חברי ליבולן במיל', הצליחו לשמור על הרוח האפולאקית ולהפסיד. יובל לא התבלבל והצליח לכוון את כל חברי השבט שלו (למעט גדי כי זה גדי) ברוגע בזמן שבשבט אפולאקי שירה נזכרה למה עזבה בעודה צופה בג'קי מנשנשת ביסלי גריל מהיד של דודו. אני מניח שיש דברים שלא ישתנו, למעט זה שעכשיו יהונתן שר בקול גדול את ההמנון של ליבולן. יאללה, בטח שגם הוא שמח לעבוד. הוא עכשיו עם דנדן.