מי שרוצה לשרוד חייב להתאים את עצמו לכל שינוי, ולא בטוח שג'קי מסוגלת להתאים את עצמה לשינוי הברית שהיא מקדמת. תשאלי את זהר, הוא למד את זה בדרך הקשה. ריקאפ הישרדות סופר את הימים עד לגמר, והם ארוכים
בגן החיות של הישרדות VIP אף אחד לא מקשיב בשיעורי הטבע של הפרופסור דנדן. האחד מגולל חלוקה מדומיינת על אריות מול צבועים, השניה מתפלספת על כוחן של הלביאות, השלישית בכלל ממציאה הכלאות כמו נחש כבשה (איך לעזאזל זה עובד מבחינה אנטומית?), ודנדן המסכן נאלץ לבלוע את דמעותיו מול הדימויים השחוקים והשגיאות העובדתיות. הישרדות היא לא מקום לשורדים.
חרף התנגדותה התאולוגית של אודליה, הכי נכון לבחון את "הישרדות" על פי תורתו של דרווין. למרות שהמונח "החזק שורד" השתרש בתרבות הפופולרית, ראוי יותר לתרגם את כוונתו של החוקר למונח "המתאים שורד", כלומר מי שיודע להשתנות ולהתאים עצמו לסביבה והסיטואציה. קחו למשל את זהר, שאמנם חי על פי גישת הזן של תזרום לאן שמתאים לך, אבל שכח להתאים את עצמו לסביבתו, בחר שותפים על פי גחמה, לחץ ידיים עם כולם וסיים קירח מפה ומפה, מבולבל כיובל.
לעומתו, ג'קי עוד לומדת את משנתו של דרווין על בשרה, בדרך הקשה, עם ההתלבטות שעומדת לפניה. ככל שהעונה מתקדמת לעבר הגמר (תחזיקו מעמד, יש לנו רק עד אפריל) המשחק מתפקס לעבר חישובי קולות המושבעים, ומחינת השורדת הכי דומיננטית (וצעקנית, על אף תחרות קשה מאודליה) במשחק המשמעות היא שהגיע הזמן להחליט, או יותר נכון, להתאים. מצד אחד, אם היא מגיעה עם דודו לגמר דודו "יגנוב" לה קולות, אם לא ינצח אותה בכח יחסיו האישיים עם כולם. מצד שני, היא פשוט לא מצליחה לבצע את רצח האב הזה.
במהלך ההדחה הנוכחית, ברית הנשים המתגבשת לאיטה התלבטה מי מסכן אותן יותר, יהונתן או זהר. התשובה היא כמובן דודו, אבל מכיוון שג'קי לא מסוגלת לשים את שמו בכד האופציה נחסמת מראש, ולא רחוק הרגע בו המחסום הזה יהווה נקודת שבר בברית. אם ג'קי לא מבינה למה להגיד לדודו ש"יש ברית בנות ויש מקום גם לך" זה פרדוקס, אז היא מכינה את עצמה לאחד משני דברים – או משבר עם הבנות, או משבר עם דודו, שעשוי לעלות לה גם בקולות מושבעים בסיום.
ואולי בכלל מי שיציל אותה יהיה גיא זוארץ. למה לא בעצם? הוא כבר הלשין לה, באמצעות שאלה עאלק תמימה, שיש מחלוקת פנימית בברית הבנות, וגם רמז שהספקות מגיעות מכיוונה של אלה, וכמעט סיפר לה מראש מה כולם הולכים להצביע. לא שזה היה משנה, כי עם קול מקדים בכד היה ברור שיהונתן יוגלה לבקתה (אגב, אולי די עם לקרוא לזה הדחה? הוא יופיע בפרק של השבוע הבא), פשוט כדאי לעשות את זה קצת יותר קשה עבור ג'קי אם אתם רוצים להשיג את המאני שוט של הפרצוף המופתע שלה כשהיא מגלה שאלה לא הלכה בתלם.
ויש עוד נקודת תורפה לברית הלא באמת מתגבשת הזו בדמות שירה, שדווקא ידעה להתאים את עצמה, בגבולות האפשר, לסיטואציה שנזרקה לתוכה. שירה בבירור לא התאימה לחברי הברית שלה, אבל נצמדה אליהם בתור אופציה בטוחה יחסית להישאר, בתמורה למכירת הקול שלה באופן טוטאלי וכמה השפלות מזדמנות בחסות הסוציומטרי.
אבל איחוד אינטרסנטי שכזה יכול להחזיק רק עד שלב מסוים, ועכשיו הרגע של שירה להחליט אם היא אריה, צבוע, לביאה או אולי בכלל כבשת נחש. הדימוי השחוק הזה אמנם נועד לתאר מי בעלי הכח בשבט (האריות) ומי התככנים הקטנים שחיים מהשאריות (הצבועים), אבל כל מי שהקשיב להערה הקטנה וחכמה של דנדן יודע – הצבועים הם הציידים האמיתיים בטבע, ודווקא האריות הם אלו שמסתפקים בשאריות. אולי עכשיו, כשג'קי מרגישה בשליטה מוחלטת, זה הזמן של הצבועים להראות את הטבע האמיתי שלהם.
