וואה וואה בני ברוכים, סוף סוף נעים להכיר

נו, סוף סוף זה קרה. מועצת שבט שהייתה שווה פרק שלם לבדה, והפעם מבלי שישראל ייאלץ לצעוק כל מה שעובר לו בראש כדי שלעורכים יהיו מספיק צילומי ריאקשן מזועזעים לנפח את השעה הזו. כאן היה לנו פרק עם ירדן על הגריל, בני עם שרשרת חסינות, אסי מאבד את קור הרוח, עידן עם פסלון חסינות, חרטה, בגידה, כפרה ולקינוח גם קרב אש. לא נעים לי להגיד את זה, אבל כשמגיע מגיע – מחלקת הפרומו של רשת סוף סוף צדקה. נו, גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפעמים.

ואגב שעון מקולקל, לבני סוף סוף נפתח האמדי, וגם הקוק, ואולי טיפה ספידים, כי רק בפרק הזה – יותר מ-40 פרקים מאז שהגיע – בני סוף סוף עמד על שלו באמת. לא בריב טיפשי מול אלה שבו הוא מכריז שנמאס לו להיות הנייס גאי, לא במהלך שתכנן אסי על גב חוסר הביטחון של בני (וקצת עזרה שלא מרצון מחגית), אלא מתוך החלטה ערכית – "אם אני אפסיד פה ב'הישרדות', אני רוצה להפסיד איתם". זו הייתה הפעם האחרונה שבני מזגזג, וגם אם זה יעלה לו בהדחה, הוא יוכל לעזוב בראש מורם.

כל מה שבני היה צריך הוא חיבוק (מתוך "הישרדות")

מעניין שהטריגר לכל הדבר הזה היה האגו של אסי, שלא יכול היה לשאת את המחשבה שבני ינצח אותו. או יותר נכון, את המחשבה שבני ינסה לנצח אותו. אסי הגיב בילדותיות כשבני קידם אותו במורד הקרש במשימת הסוציומטרי, ובכך סדק את האמון חסר הביסוס שבני נתן בו. הפעם בני פקח עיניים, ואפילו זיהה במדויק את המחווה הקטנה של ישראל לאסי, זו שאמרה "אל תריב איתו, אנחנו עדיין צריכים אותו" (כפי שישראל הודה כשנדחק לפינה במועצה), ונראה שסוף סוף הוא קורא את המפה נכונה. ההתנצלות לקוז'יקרו הייתה בונוס יפה, וחתימה בדם על החוזה עם חביב וג'רבי.

ובינתיים, כמו בעלילת משנה שפועלת במנותק, מערכת היחסים של ג'רבי ועידן עמדה למבחן, והם צלחו אותו בחמידות אין קץ. חביב עמד מול נקודת הרגישות הגדולה שלו (ויתור על פסל החסינות עבור מתמודדת אחרת, דבר שגרר להדחתו בסיבוב הקודם) והחליט כהרגלו ללכת עם הלב ולנסות לשמור על חברתו הטובה. איך אפשר שלא לאהוב את הצמד חמד הזה? התנהלות מדודה, סבלנית, מכבדת ומכילה. יותר מזה, הדרך הזו אחידה כלפי כולם, בין אם זה מול בני לפני הבגידה בהם או מול בני אחרי הבגידה בהם.

אלוהים תתחתנו כבר (מתוך "הישרדות")

אם הטריגר לחציית הקווים האחרונה של בני היה אסי, אז לב העניין היה בכלל חיבוק. לא החיבוק שאסי סירב לתת אחרי שגילה שבני הצביע נגד רגב (זאת הייתה רק ההוכחה שבני צדק), אלא החיבוק שקוז'י נתן לו אחרי שהודח. כי כבוד, כבוד אמיתי, כבוד בין בני אדם ולא רק בין שחקנים שאתה חושש מהם, הוא כבוד שניתן דווקא אחרי שהפסדת. אותו הכבוד שהיה לסמיון עם הדחתו התבטא גם בתגובה של קוז'י, שהצליחה להניע את גלגלי השיניים האיטיים בראשו של בני להבנה הפשוטה – הוא צריך להיות במקום שקיבל אותו מהרגע הראשון באופן מלא, בלי משחקי אגו קטנים על שרשראות חסינות, בלי שייח' עליון שקובע גורלות. זה יפה שבסופו של דבר, בני בסך הכל היה צריך חיבוק קטן.

מבחן האש המשמים (מתוך "הישרדות")

ובכל זאת, למרות הניצחון המורלי על הקול המכריע, התרגיל של חבורת השועלים המייללים עבד. הם כנראה ניחשו שליבו של עידן יגבר עליו ושהוא יגן על ג'רבי (ההדחה הקלה), ושמו את כל האסימונים על אלינה. האחרונה הפסידה בקרב האש לרגב (פייר? דרך הדחה די משעממת, אבל אחרי פרק כזה נחליק), והיתרון של אסי ובניו עם האש נשאר על כנו גם אחרי שבני נאסף לחיבוק של חביב. זה עוד לא אומר שחביב וג'רבי בסכנה גדולה, כי אלינה עוד תנסה לקחת את הקול של אלה מהבקתה, אבל אחרי מגוון הזגזוגים של בני, הוא נשאר הנכס האחרון של עידן וירדן. לא בטוח שזה ישתלם להם, אבל לפחות הם יודעים שעם כל משחקי הכבוד של השועלים, הם אלו שמחזיקים בכבוד שלא תלוי בכוח.