בחירות גרועות: ואז גם בנט הבורגר קרס ברגע האמת

זהו, יום הבוחר. חיכינו לזה כל כך הרבה, ליום המרגש הזה, יום בו הדמוקרטיה בשיא תפאורתה ועוד שקרים שאני מספר לעצמי עד שתוצאות האמת שוקעות. יום הבחירות הרביעי בשנתיים האחרונות – בהערכה גסה, יותר פעמים מאשר שהתקלחנו בשנה האחרונה – לא יכול להיות פחות מלהיב גם אם היה משודר בערוץ הכנסת. אה רגע, הוא משודר. אווירת הנכאים של הבחירות הללו מצביעה יותר מכל על מיאוס מפוליטיקה שהגיע לשיא חסר תקדים, כמו נישואים שכבר ברור שלא עובדים אבל נשארים ביחד עבור הילדים, ובילדים אני לגמרי מתכוון לחברי הכנסת שלנו. לכן הדרך היחידה לפלפל את הנישואים ולהכניס להם קצת תשוקה ברורה. המבורגר.

נו, מה חשבתם, סקס? ניסינו את זה כבר, גילינו שהיחידים שמזיינים פה זה הפוליטיקאים. בניגוד אליהם, המבורגרים לא יכולים להפר הבטחות (מקסימום להפר דיאטה), הם לא שותים קולות (מקסימום שותים קולה) והשחיתות, הפעם, היא דבר חיובי ביותר. במיוחד עבור התערובת הגסטרו-פוליטית יצרו בנובמבר האחרון במסעדת אלפי הצעירה תפריט מחאה פוליטית, שנולד כשלוחת משלוחים תחת השם "הכנסת". רוצים בורגר רגיל? תבקשו את ה"גנצי קלאסי". בא לכם משהו חריף? ה"לפיד מעושן" בול עבורכם. רוצים דיל המבורגר+צ'יפס+בירה? תתקשרו לבן הדוד כי זה הזמן להזמין את "הפרת אמונים".

גנץ של אלפי. לא עומד בהבטחות. צילום: אלי קצוף

בדרך כלל מקומות מבוססי גימיק, ועל אחת כמה וכמה גימיק שכולו מבוסס על שמות מתחכמים למנות, עושים לי פריחה, אבל הבחירות שבפתח השאירו לי חור בנשמה שאפשר לסתום רק עם כמה בורגרים. יש לי כמה תהיות בנוגע לחלוקת השמות וההתאמה לבורגר. זה ברור למה אחמד טיבי קיבל את הבורגר היחיד שעשוי מבשר כבש (זה מצחיק כי זה גזעני), אבל מה בדיוק עשה בנט שזיכה אותו במעמד הצ'יזבורגר הנכסף? כי ההבטחות שלו נמסות כמו גבינת צ'דר? ומה בין סמוטריץ' וחזה עוף מטוגן בפנקו? הוא מתהפך? ניחא. הזמנתי קואליציה בלתי אפשרית של בנט (56 ש"ח) וטיבי (64 ש"ח), הוספתי צ'יפס (הפרויקט של גמזו, 18 ש"ח) וקיוויתי שהממשלה הזו לא תיפול.

ובכן, מהפך לא יהיה פה. המחאה של "הכנסת" אולי בעלת שיניים, אבל משהו מתפספס בטעם. הלחמניה (מבית לחם ושות') אמנם נאה, אבל מאבדת צורה די מהר ותוך שניים-שלושה ביסים כבר הזכירה לי את זו של מג'יק בורגר, וזו לא מחמאה. החסה היתה סמרטוטית והגיעה בכמות שדרשה ממני לשקול מחדש את ההגדרה של הבורגר הזה כסלט, ובאופן כללי הירקות לא הראו יכולות פרלמנטריות מרשימות. הגבינה של הבנט, צ'דר מגרמניה לפי התיאור, נעלמה בין טעמי הבשר, וזה לא שהוא היה מרשים – התיבול היה עדין במיוחד, הבשר עשוי מדי, וגם מהחלקים שלא נעשו עד מוות נעדרו פיסות שומן שנדרשות לבניית המבורגר עסיסי, כזה שמטפטף על הצלחת.

מחוץ לאלפי. צילום: יעל שטוקמן

טיבי דווקא הצליח לקיים יותר הבטחות מבנט, אם כי גם אצלו המצע לא התקיים במלואו. בשר הכבש, קודם כל, היה הרבה יותר עסיסי וטעים מחברו הבקרי, אבל מה שבאמת הוסיף היו הטופינגס – ביצת עין, חציל בטמפורה, איולי אריסה ולימון כבוש. נכון, ביצת העין היתה שרופה עד אובדן כל סיכוי לטפטוף, הטמפורה של החציל איבדה כל זיכרון לפריכות והאיולי לא הזכיר אריסה או לימון כבוש, אבל זה לפחות היה טעים יחסית לקודמו בתפקיד. דווקא הצ'יפס היה היחיד שעמד ברף שאני מצפה מפוליטיקאים הגונים – דק, פריך ומתובל במגוון פפריקות עדינות – אולי בגלל שנקרא על שם גמזו, הלא פוליטיקאי היחיד ברשימה.

בבחירות, העם מקבל את מה שמגיע לו. זו הבחירה שלנו, אחרי הכל, ושוב פעם נוכחתי לגלות שהבחירה בגימיק נועדה לחפות על חוסר אחר. יכול מאוד להיות שאלפי היא מסעדה מצוינת, טרם הספקתי לטעום את הגרסה האמתית שלהם, שלדבריהם מתמחה באוכל ים תיכוני, ולהגנתם אפשר להגיד שהבורגר שהיה קרוב יותר לאוכל ים תיכוני באמת היה המוצלח מבין האופציות, אבל "הכנסת" התגלתה כאכזבה פחות או יותר ברמת המקום על שמו קרויה. נו, אולי נצליח יותר בסבב החמישי.

הכנסת, פרישמן 22, א'-ה' 11:00-15:00, 18:00-01:00, ו' 11:00-15:00, גם בוולט