המדריך למלחמה בטרור: כבו את הטלוויזיה ושמרו על שפיותכם

אלה הם ימים קשים שבהם הטרור זוקף את ראשו המכוער ומשתולל ברחובות. אל המסכים חוזרים המראות הקשים שכבר חשבנו שלא נראה יותר. האזרחים ההמומים והכואבים בכל רחבי ישראל שואלים את עצמם מה הם יכולים לעשות כדי לסייע למלחמה בטרור. לרכוש אקדח? לקלל שמאלנים? ובכן, שמענו את שוועת העם ויש לנו מדריך מפורט ללוחמה אזרחית בטרור. אמנם הוא מונה בינתיים סעיף אחד בלבד אך יתכן שלא צריך יותר מזה: פשוט כבו את הטלוויזיה. זהו. זה הכל. ניצחתם את הטרור.

זו נשמעת אולי כמו פתיחה של טור סאטירי, אבל אני מתכוון לזה ברצינות מוחלטת. מי שפתח אתמול את המכשיר שבסלון או עקב אחרי לייבים בסלולר מיד עם היוודע הפיגוע הנורא בבני ברק, קיבל לפרצוף מתקפת טרור טלוויזיונית של הפחדה, הסתה, פאניקה, היסטריה, שנאה וטרלול בעוצמות חולניות. קשה היה לעמוד בה. זה בוודאי לא מפתיע: הטלוויזיה, שמילאה בעבר את תפקיד המרגיעה הלאומית בעיתות משבר, הפכה זה מכבר ליצואנית היסטריה מצטיינת שלא נותנת לעובדות לבלבל אותה. ראינו את תת-התפקוד שלה בחזית הקורונה ובחזית הקרב על הדמוקרטיה, ואין סיבה להניח שבזמן משבר ביטחוני יתעוררו לפתע המבוגרים האחראים בחדשות 12 ובחדשות 13 ויתנהלו אחרת.

אבל העובדה שזה לא מפתיע אינה אומרת שזה לא מכעיס. מופע הטרור הטלוויזיוני, הלכה למעשה, מפנה את זירת הפיגוע ונותן את הבמה והזרקורים לפוליטיקאים שמגיעים לרקוד את הצ'ה-צ'ה-צ'ה על הדם. ככל שיהיו קיצוניים יותר, זועקים יותר, שונאים יותר – כך יקבלו זמן מסך נרחב יותר. הם נהנים לספק את הסחורה. ברקע מקבלים זמן מסך גם הפנאטים והפסיכופתים שקוראים לנקמה, והפריים טיים מתמלא בקריאות מוות לערבים, בנט בוגד ושאר זכרונות מרים מ-1995. כל הערוצים מתעדפים ומתגמלים את הגזענים, את האלימים, את הבן-גבירים. לא בכדי איתמר בן גביר המקורי הוא הפוליטיקאי שקיבל הכי הרבה זמן מסך בטלוויזיה במהלך 2021, הוא מספק את הסחורה טוב מכולם. והסחורה היא רעל מזוקק.

אנחנו יודעים, ולא מהיום, שהעיתונות המשודרת בישראל חולה מאוד. עצם העובדה שהפרשן הפוליטי הבכיר של מהדורת החדשות המובילה מתייצב בראש המסיתים והמתלהמים נגד הציבור הערבי בישראל, מעידה כאלף פילברים על המגמות הכהניסטיות שעיצבו מחדש את פני התקשורת בארץ במהלך העשור הביביסטי הקודם. לפתוח את הטלוויזיה אחרי פיגוע, במצב עניינים כזה, זה לשטוף את הסלון ברעל המזוקק הזה ולהתבשם באדיו המסוכנים. מחקרים רבים שנערכו סביב אסון ה-9.11 הראו שגם מי שעקבו אחר השידורים בזמן אמת באופן אינטנסיבי – אחר התמונות הקשות מגראונד זירו, אחר העדויות הקשות מתוך המגדלים הקורסים, אחר התמונות ששודרו במשך שבועות בלופ אינסופי – לקו בפוסט טראומה ממש כאילו היו במקום האירוע.

עכשיו צריך לומר את זה באופן פשוט וברור: מי שיושב שעות מול שידורי הטרור של הערוצים המסחריים מסכן את עצמו ואת בני ביתו בפוסט טראומה. ההיסטריה שפשתה אתמול בערב בבתים רבים בישראל הייתה תוצאה ודאית ומתבקשת של ההיסטריה ששודרה מהמסך בשלל דיווחים סותרים ומבולבלים עם היוודע האירוע, כמו גם במופעי ההסתה והשנאה הקשים שקיבלו את הבמה המרכזית אחר כך, כשמעל הכל מרחפת הקריאה "רק ביבי". רק תקשורת חולה יכולה לאפשר לחבר כנסת להסית בין שלוליות הדם נגד מחצית העם. יונית לוי ניסתה לעדכן את עמית סגל בעובדה שגלי טרור קשים היו כאן גם בתקופת נתניהו, אבל היא כנראה התבלבלה לרגע לחשוב שאנחנו עדיין בארץ העובדות. אלא שלא נותר מה שיגן על הצופים בבית מפני שקרים מופרעים שמוטחים בהם מן המסך. אל תתנו לתקשורת חולה לעשות גם אתכם חולים.