"הנוסע השמיני: כדור הארץ": מעניין יותר, אכזרי יותר וטיפה פחות מפחיד

בפעם האחרונה והיחידה שבה זינומורף נחת בכדור הארץ, זה היה בזבלון המד"ב שלא שווה את הזמן שלכם "הנוסע השמיני נגד הטורף 2". עכשיו הפרנצ'ייז של רידלי סקוט עושה תיקון היסטורי, ובסדרה החדשה "הנוסע השמיני: הדור הארץ" (שם מסורבל, אני יודע) מציע גרסה הרבה יותר מוצלחת למפגש בין החייזר לבית שלנו כאן. רק שהפעם סקוט הפקיד את המושכות בידי נואה האולי, האדם שעומד מאחורי סדרות כמו "פארגו" ו"לגיון", שבוחר לקחת את הפרנצ'ייז רק טיפ-טיפה אחורה.
>> אל תתרבו: "חתונה ממבט שני" מייצרת שיאים חדשים של קרינג'

הסדרה החדשה, ששני פרקיה הראשונים עלו השבוע בדיסני+, מתרחשת בשנת 2120, שנתיים לפני אירועי הסרט הראשון. כן חברים, זיהיתם נכון – זהו פריקוול. חללית עושה את דרכה אל כדור הארץ, בעודה מכילה דגימות של חייזרים – ביניהם גם מחבקי הפנים המפורסמים והזינומורפים הקטלניים. במקביל, על כדור הארץ מתנהל מירוץ לעבר האלמוות, דרך שלוש טכנולוגיות חדשות: סייבורגים, שהם אנשים ששדרגו את גופם עם טכנולוגיה; סינתטים, שהם למעשה אנדרואידים; והיברידים, שהם שילוב של תודעת בן אנוש שהוכנסה לגוף סינתטי. מסלול ההתנגשות הצפוי של החללית יפגיש בין החייזרים לבני האדם המשופרים.

כיאה לעולם שהפרנצ'ייז המקורי יצר, העולם נשלט על ידי קפיטליזם על ספידים, וכאן נכנס טריליונר צעיר שרואה עצמו כסוג של פיטר פן, ומנסה לנצח במירוץ הקפיטליסטי בעזרת קבוצת ילדים שחולים בשלל מחלות סופניות, אותם הוא הופך להיברידים ראשונים דרך העברת התודעה שלהם לגוף סנתטי, מה שנקרא בעגה לא מקצועית רובוטי. וונדי, הבת המועדפת, מצליחה למצוא בעזרת הגוף המשודרג שלה את אחיה האבוד, ומוציאה משלחת של אותם "ילדים אבודים" – בני עשרה צעירים שהוכנסו לגוף מבוגר של מכונה. כך היא מובילה אותם הישר את זירת ההתרסקות של החללית.

בגדול, זה מרגיש כמו המון דברים טובים שמתערבבים יחדיו. הלוקיישן משדר תחושת "השופט דרד", אבל האימה מרגישה כמו בסרטי "הנוסע השמיני" המקוריים. מצד שני, יש רגעים מוזרים שבאמת קשה להבין מאיפה הביאו (מסיבה שכולם לבושים כאריסטוקרטים צרפתים מהמאה ה-17. מה?), ומצד שלישי – זה קצת מרגיש כמו משחקי המחשב החדשים של הפרנצ'ייז. זה מאוד עמוס לשני פרקים ראשונים, אבל כל הדברים עובדים יחדיו ומייצרים חוויה מסקרנת ומעניינת, והרושם הראשוני הוא שדברים גדולים הולכים לבוא – דברים שאולי גם יסדרו מחדש את הסיפור, וישנו את המשמעות שלו. 

ישנם שלוש דרכים בהן ניתן לבחון את "הנוסע השמיני": הראשונה היא כסרט מפלצות – ו"כדור הארץ" בהחלט הצליחה להתעלות על הפרנצ'ייז, עם זנומורף אכזרי ומאיים מאי פעם, בעל כוח אמיתי וברוטאלי יותר מכל גרסה קודמת שלו. השנייה היא כסרט מד"ב, והאולי מצליח לשחזר את הרחבת המיתולוגיה של "פרומתאוס", רק באופן יותר מוצלח ויסודי, גם אם לפעמים זה מרגיש עמוס מדי. הבעיה היא שהיוצר זנח במעט את הפרספקטיבה השלישית על הסרט – האימה. הסדרה החדשה לא מפחידה. אני יכול להבין איך זה יכול למתוח, אבל ההתמקדות במפלצת ובבניית העולם המד"בי פגעה באלמנט הפחד. ויש רגעים שלגמרי היו יכולים להיות הרבה יותר מפחידים.

אבל אי אפשר להיות מעולים בהכל, ובתכלס מדובר רק על שני פרקים ראשונים, כך ששווה לחכות ולראות מה עוד יעשו עם הסדרה. נואה האולי מצליח להוציא את המפלצתיות מהחייזרים, ומייצר קריצות לשושלת הארוכה של סרטי "הנוסע השמיני" גם בעיצוב, וגם בבימוי. הפרנצ'ייז הוותיק, עוד מעט 50 שנה, נמצא בתהליך מעניין שרואה את רידלי סקוט משחרר יותר ויותר מהפרנצ'ייז שלו, ונותן ליוצרים מעניינים מאוד להיכנס לזירה. ונראה שזה משפיע לטובה, כל עוד לא נקבל עוד זבלון בסגנון "הנוסע השמיני נגד הטורף". היה לנו מספיק.
"הנוסע השמיני: כדור הארץ", 2 פרקים ראשונים בדיסני+