הלו בן גביר: העירייה מתגייסת למאבק ב"טיפולי" המרה
המרכז הגאה וארגון "חברותא - הומואים דתיים" יפעילו יחד שירות ראשון מסוגו בארץ למאבק בתופעת "טיפולי" ההמרה ולסיוע לנפגעיה. העירייה: "גורמים אנטי להט"ביים נלחמים בקהילה הגאה במסווה טיפולי"
קצת חדשות טובות על רקע החושך הכללי: המרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו וארגון "חברותא – הומואים דתיים" יפעילו יחד שירות ראשון מסוגו בארץ למאבק בתופעת "טיפולי" ההמרה. השירות יאגד את כלל האמצעים המקצועיים, הטיפוליים, המשפטיים, הקהילתיים והציבוריים הקיימים היום בתחום, יחד עם משאבים בשיתוף ארגוני הקהילה הלהט"בית, בדגש על הארגונים הדתיים שביניהן.
השירות, שכבר תוקצב על ידי העירייה בכ-25 אלף שקלים לשנת 2021 ביוזמת חבר מועצת העיר איתי פנקס ארד, מחזיק תיק הלהט"ב של עיריית תל אביב-יפו, יעניק אלטרנטיבה מקצועית רצינית ל"טיפולי" ההמרה, לתיאום צוות טיפולי בשיתוף המרכז הגאה וארגונים נוספים, שייתן מענה קשוב לפונים ויסייע למניעת סבל מצעירות וצעירים, בעיקר דתיים, השוקלים ללכת ל"טיפול" המרה.
בהודעה לתקשורת מצוין כי הפרקטיקות המכונות "טיפולי" המרה הן ניסיונות של גורמים אנטי להט"ביים להילחם בקהילה הגאה במסווה טיפולי, ובמחיר של גרימת נזק משמעותי לצעירים, לעיתים גם נוער, המגיעים בעיקר מרקע דתי, וכי ה"טיפולים" מהווים סבל מתמשך, כאשר מטרת ה"טיפול" היא להביא את הצעירים להשתכנע כי אין להם תקווה לאושר בתור להט"בים, ואורח החיים הדתי שלהם לא יכול להתיישב עם נטייתם המינית.
בישראל עוסקים כיום חמישה ארגונים בהמרה, ופרט להם סוכני המרה רבים אחרים עושים זאת באופן פרטי. מדינות רבות כבר אסרו על "טיפולי" המרה בחוק, אולם בישראל התחום נותר פרוץ לחלוטין. הגופים המקצועיים הרלוונטיים בישראל ובעולם המערבי (בתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית והפסיכיאטריה) הכריזו זה מכבר ש"טיפולי" המרה מזיקים, אינם יעילים (לא משנים בפועל דבר) ומתבצעים בשיטות לא אתיות וארכאיות.
!["אי אפשר לעמוד בצד בזמן שלהט"בים נפגעים מאלימות והתעללות ב'טיפולים'". איתי פנקס ארד (צילום: נוי דקל)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2021/04/WhatsApp-Image-2021-04-26-at-11.14.27-AM.jpeg ""אי אפשר לעמוד בצד בזמן שלהט"בים נפגעים מאלימות והתעללות ב'טיפולים'". איתי פנקס ארד (צילום: נוי דקל)")
חבר מועצת העיר איתי פנקס ארד, מחזיק תיק הלהט"ב של עיריית תל אביב- יפו, הסביר ש"אי אפשר לעמוד בצד בזמן שלהט"בים, ביניהם נערים ונערות רבים, נפגעים מאלימות והתעללות ב'טיפולים' עם שם מכובס. מדובר בדיני נפשות מפני שעם אלימות פיזית או בלעדיה, עם הכשרה פסיכולוגית או בלעדיה, כל מכבש לחצים על אדם צעיר לשנות את מי שהוא יכול לשבור את רוחו ואותו. יש לנו את היכולת להוביל שינוי חברתי כפי שאף זרוע של המדינה או רשות מקומית לא עשתה לפנינו, לספק מידע מקצועי ונגיש, להיות הכתובת הראשונה לנפגעות ונפגעים, לרכז עדויות ולדווח על 'מטפלים' מסוכנים. בתל אביב-יפו ומחוץ לה חיים היום צעירים וצעירות רבים שהצליחו להוציא את עצמם מהזוועה הזאת ולספר את סיפורם, וארגון חברותא מכיר ומלווה באופן צמוד רבים מתוכם".