משרד בטבע האורבני ואוכל מנחם בפסאג'. העיר של אסף גרושקובסקי

אסף גרושקובסקי, או בכינוי החיבה שלו "אסף פסטה" (תעקבו) אינו מסתפק באטריות. כטבח עם אובססיה לאסתטיקה, חולשה לארץ המגף ודמיון של אמן משוגע הוא משיק בימים אלה את "קאסה די קנולי" – פופ‑אפ קינוחים איטלקי בפלורנטין. בחלל עם אורות ניאון ורצפה צבעונית הוא מגיש מתוקים על סטרואידים, למשל טירמיסו בסיר בשני גדלים, קנולי פריך בשלושה מילויים סקסיים, סורבה לימון בתוך לימון ופאן ג'לאטו, כלומר בריוש חם ואוורירי ממולא בגלידה בטעם עוגת גבינה ופירורים.

מכיוון שבאיטליה אי אפשר בלי קפה, ובחום ובלחות של תל אביב קשה להתעורר בלי אמריקנו קר, לצד הקינוחים מוגשים משקאות קפה ואפילו גרסת פרפוצ'ינו עם אמריקנו טירמיסו – אספרסו קר, זביונה מוקצף מעל וביסקוטי נמס בפנים. הפופ אפ יפעל עד פרוץ החגים (רביעיית פלורנטין, רביעי-שישי),  ובמעט הזמן הפנוי שנותר לו גרושקובסקי מספר לנו על המקומות שהוא אוהב בתל אביב.

1. בית בר

דרך השף ינון דביר הגעתי לטיול אוכל ויין בגיאורגיה, שם הכרתי את נטלי שפריר, הבעלים של עסיס, חברה העוסקת בייבוא יין טבעי, אליו נחשפתי לראשונה – יין במינימום התערבות. לעסיס יש סטודיו אינטימי בו הם מגישים מבחר יינות טבעיים פעם בשבוע, בכל יום רביעי, יחד עם אוכל פשוט וטעים של יצרנים מקומיים. האווירה נעימה מאוד, האוכל טעים, וכמובן גם היין.
וולפסון 9 תל אביב (פלורנטין)

2. אייל בפסאג'

מתחת לסטודיו שלי, בו אני מעביר סדנאות, ארוחות וכדומה, יש פסאג' מגניב ממש. בכללי, לאט לאט אני מרגיש שהאזור הזה בתנועה ומתפתח. בפסאג' יש מסעדה שפתוחה לרוב רק בשעות הצהריים, וקוראים לה אייל בפסאג' – אוכל ביתי, מזין וטעים ממש, ובמחיר שפוי לשם שינוי. באמצע יום עבודה עמוס, אין כמו אוכל מנחם של בית ואייל מספק את הסחורה לי ולבטן שלי. יש שם קוסקוס, מפרום, קציצות, שניצל ועוד. המנה הקבועה שלי היא עוף ותפוחי אדמה (בנאלי) ואגב, הוא אפילו מייצר שם בירות.
בית עובד 9 / יצחק שדה 34 תל אביב

3. דוד פרחים

דוד פרחים זה כמו בועות סבון, תמיד מעלה חיוך כלשהו. אני קונה כל שבוע פרחים הביתה ולסטודיו. בין הימים רביעי עד שישי, צמוד לקפה ברזילי, כבר שנים רבות יש לדוד עגלת פרחים. הוא מוכר פרחים במחיר סיטונאי ואתה יכול להרכיב לעצמך את הזר בבית. וואלה, אני כל פעם מופתע מחדש כמה זה נייס ומהמחיר. התשלום רק במזומן.
ברזילי 1 תל אביב (שכונת גן החשמל)

4. פארק קרית ספר

גרתי ליד גבעות הכורכר בנס ציונה ומאז שעברתי לעיר הדבר שאני הכי מתגעגע אליו זה הטבע. בארבע שנים האחרונות אני קורא לגינת קרית ספר המשרד שלי (כי אין לי אחד באמת), ואם יתקשר אליי חבר ואני אגיד שאני במשרד – הוא יבין מיד היכן אני נמצא. יש שם בריכה אקולוגית, משהו שם בטמפרטורה שפוי איכשהו גם כשחם, ובכללי טבע אורבני בתוך העיר עוזר לי לעשות עצירה לרגע.
וילסון 14 תל אביב (שכונת קריית ספר)

5. הבסטה

יש מקומות בעיר שאין בהם כמעט נפילה וזה אחד מהם, אז נראה לי שאין מה להוסיף.
השומר 4 תל אביב (שוק הכרמל)

>> קפה שהוא בית ובר שישאר גם אם ת"א תתפוצץ // העיר של דוד הירשפלד
>> תבשילים על פתיליות וקפה שמרגיש כמו שכונה // העיר של ניצן כהן

תופעה לא אהובה בעיר:

אני מחכה בקוצר רוח שהשיפוצים בעיר יסתיימו. אני מבין שזו השקעה לטווח ארוך אבל זה קשה ממש. יש שבילי אופניים רעועים שמפחיד לנסוע בהם ומלא אזורים חסומים, וזה גורם לנהגים לצפור ולפקקים בכל העיר. ליד הסטודיו שלי עושים הרבה עבודות ואני מקווה מאוד שכל כאב הראש הזה ישתלם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "גיבורות" של יערה קידר – תערוכה מעוררת מחשבה על איך עיצוב תלבושות הוא חלק מזהות ויוצר נרטיבים. מלבד האוצרות היוצאת דופן, יש שם פינה של של גוטקס, ועיצוב תלבושות מרהיב ששולח אותי הביתה עם חשיבה מחודשת על אמנות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שיחות שלום" של אביתר בנאי מאוד השפיע עליי בזמן של השבעה באוקטובר. היומן שלי היה מלא בעבודה ופתחתי עוד חלק חדש בסטודיו והכל התבטל, אז הייתי שם את האלבום באזניות והולך לטייל בעיר שעות בלי מטרה. עבורי בכל אלבום של אביתר יש משהו  שמספר סיפור.

⁠לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור לחיילים במילואים. אני משום מה שוחררתי ממילואים מזמן, ואני לא רוצה לתאר מה החברה האלו עוברים. נראה לי שבזמן הזה בכל מה שאפשר לעשות כדי להתגייס ולעזור למילואימניקים מבורך. אני בעולמי מנסה לעשות מה שאפשר כמובן.

⁠מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחים אסף ויותם דוקטור ממסעדת "האחים". אוכל הוא לא רק מה שקיבלת בצלחת – הוא מרקם אנושי, רשת שתומכת אחד בשני. בכל פעם שקורה משהו חברתי, האחים הם הראשונים לפרסם ולהגיב בפעילות שעוזרת, תומכת ומפרגנת לחברה עצמה.

⁠מה יהיה?
אולי אני אופטימיסט מטבעי אבל אני מאמין שיהיה טוב, נקודה. ההיסטוריה הוכיחה שדברים זזים, מים הופכים לגז, וענן חוזר להיות מים. אני רוצה להאמין שאנחנו בתקופה קשה שתוביל לטוב.