הסניקרס, התקליטים, הוופל הבלגי. זו העיר של ארגוב

בבט

לבבט הגעתי דרך ההורים שלי, פינה קטנה באיזור נחלת יצחק שמגישה ופל בלגי פשוט וטעים, ברקע מתנגנת מוזיקה מג'ייביאל שמשום מה מוציא רק תדרים שנשמעים כמו רדיו שבור ווגורמים לך להרגיש כאילו אתה נכנס לסצנה מסרט ישן. נילי, הבעלים, היא הדמות הראשית, מקום מושלם לסגור בו את הלילה.
חפץ חיים 8

נילי מירון, בעלת "בבט". צילום: איליה מלניקוב

סניקרבוקס

חנות סניקרס/בגדים, למרות שרוב הזמן אני מגיע לסניקרבוקס מהסיבות הלא נכונות, אני שם בעיקר בימי שישי עם המחשב מכין ביטים בפינה של החנות, או מנסה להשחיל לשגיא וסמי (יש עוד הרבה מאיפה שזה בא אבל הם מתביישים לחפש במצלמות).
בילינסון 1

הנגב 4

המסע לנגב 4 מתחיל קודם כל במלה, בית קפה שהיה זכור לי כשאמא שלי תמיד הייתה קונה בו סקונס מהסניף בבזל. הם הגיעו יחסית לאחרונה לדרום העיר, אז אני קונה קפה ומשם ממשיך לאחד האולפנים בבניין, לרוב לאולפנים של מאיור ופאס או של עבוד ושפריר, אבל תמיד נכנסים עוד פרצופים מוכרים, רוב המוזיקה שאני שומע בארץ עוברת דרך הבניין הזה בצורה כזו או אחרת.
הנגב 4

תדר

חבורה של אנשים שדוחפים את התרבות קדימה ותמיד נותנים במה למה שחדש ומעניין. תמיד יש הופעות טובות ברחבה או ברפי, מוצא את עצמי גם במיראז' לא מעט, בית קפה שנמצא במתחם, לפגישות או סתם לשבת לעבוד על המחשב. אבל המקום האהוב עלי במתחם הוא ללא ספק הנואיבה, חנות תקליטים שאני מקפיד לבקר בה פעם בשבוע-שבועיים כדי למצוא סמפלים או סתם לשאוב השראה. מנסה לכוון לשעות בהן עופר נמצא, שתמיד עוזר ומביא כל מיני תקליטים מלמעלה שתמיד קולעים בול.
דרך יפו 9

בית של תרבות עכשווית. התדר (צילום: אריאל עפרון)

מנטנטן

המסעדה האהובה עלי בתל אביב, מגיע לשם עם החברה לעתים קרובות, לרוב בלילה אחרי הופעות או אירועים כלשהם ותמיד לוקח אחת משתי מנות, ראמן או טונקאצו.
נחלת בנימין 57

הגו טו לראמן. מנטנטן (צילום יהונתן בן חיים)

ארגוב יחמם את ההופעה של רוק מרציאנו בבארבי, קיבוץ גלויות 52, שבת (22.4) 20:30, 225 ש"ח