במיפוי אזורי הבילוי בתל אביב, רחוב נחלת בנימין נעוץ במרומי השלישייה הפותחת (יחד עם שדרות רוטשילד ודיזינגוף). אחת הסיבות להצלחה, אם לא העיקרית שבהן, היא הפיכתו של אזור הבדים והסדקית למדרחוב – אלא שלהצלחה יש מחיר: בערב, כשהכביש נסגר לתנועה, נחלת בנימין פשוט נסתם מרוב אנשים.
>>טורק לחמג'ון מתרחבים, יוסי שטרית עם קינוח מדובאי ועוד חדשות אוכל

בליינים תל אביבים שסולדים מהעומס מדירים את רגליהם ומחפשים יעד אחר, מרכזי אבל לא בלב הרעש, עם קצת יותר מרווח נשימה ואותנטיות. מי שמסתמן כתחליף הוא רחוב דה פיג'וטו הצנוע, שלפני שנה הוכרז על ידי העירייהכמוטה הליכה בשעות הערב והלילה ולאורך סופי השבוע.חמארה דה פיג'וטו מנצל את נתוני הפתיחה וגולש בחינניות אל הכביש. למרות הקרבה לאלנבי ופלורנטין האווירה מזכירה בר שכונתי בברלין, עם המון חן ואפס פוזה.

כשהתחלנו לעקוב אחר הקמת חמארה דה פיג'וטו ניחשנו שמדובר בעוד מקום יפני. הסיבה היא שהבעלים אסף מנחם הוא גם בעלי מנטנטן וסאקה בה, ואך הגיוני שימשיך באותו קו טרנדי. אבל לא. "רצינו קצת לצאת מאזור הנוחות", הוא מנמק את הבחירה הקונספטואלית והגיאוגרפית. "במשך שנים מנטנטן היה לבד בנחלה, אבל היום זה כמו הקוואסן. אי אפשר ללכת ברחוב. את סאקה בה פתחנו ברחוב שקט יותר, וכשחיפשנו עוד מקום רצינו להישאר קרוב כי לא בא לנו להסתובב בעיר. דה פיג'וטו מתפתח וזו זכות ליצור רחוב חדש".

בגלל המלחמה ההקמה התקדמה – ועדיין מתקדמת – בשלבים. נכון לעכשיו החמארה מתפרשת על פנישלושה חללים בעלי אופי שונה: הראשון הוא בר ומטבח; השני, סלון עם ריהוט וינטג', בימת הופעות קטנטונת וקמין חשמלי שמפזר חמימות נעימה; וחלל נוסף, שאולי עוד יהפוך לחדר פרטי. על הכביש הוצבו שולחנות וכיסאות פלסטיק צהובים כתזכורת לחטופים, אך במבט קדימה, לעתיד טוב יותר, ועבודות של אמן הגרפיטי בר שלום מוסיפות צבע ואופטימיות.

יחד עם מנחם מובילים את המקום השותף אורון שוורץ שאמון על האלכוהול והמסעדן הוותיק אלון פרידמן (לשעבר קיטשן מרקט, אונזה, משייה), שתומך בגזרת האירוח ומהדק את קונספט ה-עד 50 ש"ח לפריט. על התפריט חתומים שף עילי ברנשטיין יוצא קבוצת אייל שני ויוסי בנגייב, שף קבוצת מנטנטן. "המטרה היא שאנשים יוכלו לבוא, לשתות בירה או קוקטייל, לאכול משהו ולצאת עם עודף מ-100 ש"ח".

תפריט הפתיחה לא בא להמציא את הגלגל, אלא להיות חמארה במלוא מובן המילה, עם מנות קטנות שהולכות טוב ליד הדרינק: סלט ביצים וכבדי עוף קצוצים גס עם חזרת פיקנטית (22 ש"ח כ"א), איקרה מצוינת (26 ש"ח), סרדינים עם תטבילה ושום קונפי בקופסת פח דקורטיבית (28 ש"ח) ודג לבן כבוש (36 ש"ח). המנה הזולות ביותר משאירות עודף משטר אדמדם, למשל פיצוחים (16 ש"ח), לחם וחמאה (14 ש"ח) וצלחת חריפים וטחינה (18 ש"ח כל אחד). תמורת פלטת נקניקים תשלמו 48 ש"ח, המנה היקרה בתפריט.

הכול טעים, טרי ולא מתחכם ומה שנגמר נמחק מהרשימה (ועל כן פספסנו את הסוטלאץ'). בתפריט האלכוהול בולטים קוקטיילים ששוורץ מכין, למשל מרטיני קפה שחור ועראק מיול. גם כאן המחירים בצד הנמוך של הסקאלה: רוב הקוקטיילים באזור 40 ש"ח, שליש בירה ב-30 ש"ח בממוצע, צ'ייסרים מ-18 ש"ח ופלאסקים (100 מ"ל) של עראק, וודקה ועוד מ-50 ש"ח.

על פניו לחמארה ולרחוב דה פיג'וטו יש את כל הנתונים להצליח. שמועות כבר מדברות על כך שאייל שני עומד לפתוח בסמוך סניף של המזנון, ואם תרצה השם גם הקונדיטוריה של WABI תנעץ כאן יתד בקרוב. אלא כדי שכל זה יקרה והפוטנציאל יתממש, עיריית תל אביב חייבת לשים יד. מסיבה לא ברורה המחסום שבפינת דרך יפו משמש המלצה בלבד, ורכבים יוקרתיים שועטים לכיוון המועדון שבפינת יהודה הלוי. סטייה קטנה ברחוב הצר עלולה להסתיים באסון ידוע מראש. ראש העיר וסגנו אסף זמיר כבר ביקרו והבטיחו את תמיכתם, וזה בדיוק הזמן לפרוט את הצהרת הכוונות למציאות בשטח – לא דקה אחת מוקדם מדי.
דה פיג'וטו 2, שני-חמישי מ-17:00, שישי 18:00-11:00 (שעות פתיחה בהרצה),להזמנות

• אוכלים שותים
• מנטנטן
• חמארה

מה קרה, כולם התעוררו? רגע לפני שפברואר מחזיר כרטיס, שפע של חדשות הגיעו לפתח דלתנו, ואנחנו כאן כדי לספר לכם על כולן – מהמקומות המסקרנים שעומדים להיפתח בעיר (חכו ליציאה האיטלקית) ועד להרפתקאות ספיישלים של המבורגרים, יין כתום, אוכל טורקי, קוריאני וחגיגי במיוחד מידי השף האייקוני רפי כהן. במילים אחרות, יש הרבה על הצלחת, אז בואו נתחיל לאכול, מנה מנה.

פותחים 1 | LUPA

ברחוב לבונטין הולכת ונבנית LUPA, מסעדה איטלקייה קז'ואלית בסגנון Tavola Calda (נחסוך לכם את השאלה לג'ימיני: 'שולחן חם' באיטלקית, מסעדה בסטייל קפיטריה, אבל באיכות גבוהה). חוץ מהבשורה המשמחת על עוד מקום שנפתח במציאות כאוטית, הציפייה גדלה כשמגלים מי האנשים שמאחורי המיזם: איתן ונונו, לשעבר שף ובעלי החלוצים 3 – ביסטרו קסום שמי שחווה בזמן אמת עדיין מתגעגע אליו (ולפולנטה תירס ולחלת חזיר), ודיה רז מבעלי מסעדת האנוי הבלתי נשכחת. הפתיחה מתוכננת לחודש הקרוב ואנו כמובן נדווח.

פותחים 2 | מנטנטן

זוכרים שאמרנו שרחוב דה פיג'וטו הולך להיות נחלת בנימין הבא? אז מנטנטן, היפנית מהנחלה, כבר מחממת מנועים לקראת פתיחת המקום החדש, סניף שני לראמנייה שהתפתחה. הערכות מדברות על "בקרוב", אבל בין המלחמה שבאופק לכל שאר מה שקורה במדינה, צריך להחזיק אצבעות ולקוות לטוב.

פותחים 3 |coffeeshop51

עדיין באזור לבונטין, אך הפעם בקפה: רשת הספיישלטי קופיcoffeeshop51 מתמקמת בחלל שאיכלס בעבר את מסעדת אורו. קפה בקלייה ארטיזנלית, מאפים, כריכים ועוד ועוד כבר בסטנד ביי לקראת הפתיחה בקרוב.

בראנץ' מאיסטנבול | AKA

טורקיה וישראל כבר מזמן צ'ילבות, אבל המטבח הטורקי היה ונותר אחד הטובים בעולם. כדי להיזכר בכך, הבר־מסעדה AKA מארח את שף למי ניפוסי לבראנץ' טורקי – יומיים של חגיגה קולינרית שמחברת בין תל אביב למטבחי העשיר של הסולטנים. יחד עם שף איתי קושמרו יגיש ניפוסי סו בוריק וגוזלמה, קופטה פיאז (קבב קצבים בג'וספר עם סלט שעועית לבנה ועגבניות) ופצ'נגה (בצק מטוגן במילוי קשקבל ובסטורמה), ועוד דליקטסים שמזכירים מה אנחנו מפסידים בגלל פוליטיקה (52-128 ש"ח). למקרה שיישאר מקום בבטן, במקביל יוגש התפריט הקבוע עם ההמבורגר האיקוני.
נחלת בנימין 44, שישי-שבת (27-28.2) מ-12:00,להזמנות

קוריאנית למתקדמים | JMT

מתי בפעם האחרונה טעמתם ג’אג’אנגמיון וקלגוסו? לכבוד יום ההולדת הראשון משיק ספוט אוכל הרחוב הקוריאני JMT תפריט חדש, שנולד ממסע עומק לדרום קוריאה ושופך אור על המטבח האותנטי, הביתי והפחות מתועד של חצי האי המרוחק. מאחורי שמות שוברי שיניים מסתתרות מנות בועטות כמו תבשיל שעועית שחורה ואטריות חיטה רכות (72 ש"ח), ג’אג’אנגמיון בקוריאנית מדוברת, אטריות חיטה בציר אנשובי וקומבו עם עוגות דג ובצל ירוק (46 ש"ח), שאם תקראו להן קלגוסו הן יסתובבו, וגם תבשיל אטריות בטטה מוקפצות עם ירקות ובשר בשם ג’אפצ’ה (42 ש"ח), דאק טוקבוקי ברוטב גוצ’וג’אנג חריף-מתוק (48 ש"ח) ועוד ועוד ביסים למיטיבי לסת. ליד כדאי להזמין באנצ'אן – קימצ’י מסורתי, סלט מלפפונים קוריאני ועוד מנות פתיחת שולחן קטנות וחמודות להשלמת החוויה (54 ש"ח).
אחוזת בית 3, תל אביב

טובים השניים | שה ויוי

כשיוקר המחייה בעיר מאפשר מקסימום פיצה ובירה, מסעדת שה ויוי יוצאת במבצע משתלם לארוחה זוגית ב-380 ש"ח. התפריט החדש, "אופן טייבל" שפותח שולחן בסטייל מבלי לפשוט רגל, מציע לא פחות מתשעה פתיחים לחלוקה – למשל סשימי דג ים עם שמן זית, סאנדו סטייק טרטר ושיפוד שרימפס עם סלט שומר – ועיקרית לבחירה לכל סועד. 20 ש"ח נוספים לאדם יסדרו לכם אקסטרה פינוק בגזרת העיקריות לפילה דג ים עם אורז אסור וביסק סרטנים, סינטה פרוסה עם פירה ופלפלת ועוד מנות פרימיום, אבל זו ממש לא חובה כי גם המנות בדיל הבסיסי טעימות ומרשימות.
דיזינגוף 166, תל אביבלהזמנות

לא לחלשי הלב |MOSHIK&

ועכשיו למשהו שונה לגמרי: שף מושיק רוט ממשיך לדייק את MOSHIK& ומשיק תפריט א לה קארט ובו מנות שונות, גדולות מהרגיל, בתוספת כמהין, קוויאר, לובסטר ושאר סממני האלפיון העליון. מתוך עשר מנות מתחלפות ניתן להרכיב ארוחה במסלולי שלוש, ארבע או חמש מנות, בתוספת ארבעה פתיחים, עגלת גבינות וקינוחים. המחיר משקף את היוקרה – אלפיה עגולה לשלוש מנות, 1,300 ש"ח לארבע מנות ו-1,600 ש"ח לחמש מנות, כשהתפריט החדש מוגש במקביל לארוחת הטעימות הקבועה – 10 מנות ב-950 ש"ח ומסלול טעימות מורחב ב-1450 ש"ח. לגזור ולשמור למקרים מיוחדים, כשיהיה שלום למשל.
צבי סטריכלביץ' 4, תל אביב

כתום עולה | יינות כתומים בעיר

"המונח יין כתום הוא לא אזוטרי ולא מוכר, ועדיין נותר אפוף הילה אקזוטית, שאולי מרגישה להרבה אנשים קצת לא נגישה", מסבירות נשות היין נטלי שפריר נטלי (עסיס) ומיכל שלזינגר (הבסטה) את "ימים כתומים" – סופ"ש שחושף את ז'אנר היינות הכתומים על מנעד הסגנונות הקיימים בו. אברי, בנדיט, בר 51, ג'ז קיסה ועוד ועוד יציעו יינות כתומים בכוסות ויספרו בשבחם, וזאת הזדמנות מצויינת לגלות שיין הוא לא רק אדום, לבן ורוזה.
שישי-שבת (27-28.2)

הישראליות החדשה | האחים

בחודש האחרון האחים אסף ויותם דוקטור לא יורדים מהכותרות. בהתחלה הםהחזירו את הבראנץ' המיתולוגיכי כבר אפשר לחגוג, אחר כך הפילו פצצה שמסעדת אייבי נסגרת(אל דאגה, כבר מחפשים לוקיישן חדש), ועכשיו הם חוזרים לקרב לבבות. בסדרת מפגשים תחת הכותרת "מה שאנחנו" יתארחו אנשי רוח ואמנות שינתחו את הישראליות העכשווית מזוויות שונות, מעבודותיו של דודו גבע ועד לחינוך נגד הזרם. בין המשתתפים ד"ר ג'רמי פוגל, ד"ר זאב דגני, המאייר דוד פולונסקי ועוד. מומלץ להגיע לפני שמישהו יחליט שגם זה יותר מדי נגד הזרם. 30 ש"ח כולל משקה ראשון.
אבן גבירול 26, מראשון (1.3), כרטיסים באתר

מסיבת פורים בקופסה | Sweetweet

דרך נהדרת להשפיל כל משלוח מנות, או לפנק את עצמכם בכמות ממתקים שתסחרר עד מוצאי החג: קופסת מסיבת פורים, מעוצבת כמסיבה של דובוני גומי (איזה מתוק!) וכולל 30 פלוס שוקולדים, חטיפים וממתקים מיוחדים – לעיתים נדירים במיוחד – שמסתתרים מאחורי כדור הדיסקו ורחבת המסיבה, לצד פתחים נוספים שמציעים מהורות מיוחדות של פחית אקסל, וגם משחק קריוקי חמוד כדי לשרוף את השוגר-ראש.אם תזמינו בוולטתקבלו גם מארז גלידות מילקה, ובכלל תוכלו לקבוע תור לרופא שיניים מראש.
245 ש"ח,לכל פרטי הקופסה והזמנות

מחוץ לעיר

רפי כהן בהרי ירושלים

אירוע קולינרי יוצא דופן מתקיים בבר היין "כרם" בקרית ענבים: שף רפי כהן, ממנסחי המטבח הישראלי העכשווי, מתארח בסדרת ארוחות מהים לצלחת. לאחרונה החל כהן לשמש יועץ קולינרי למסעדה-האחות "נורה", ובערבים המיוחדים הוא יכין לעיני האורחים דגים נאים וצלויים מהים התיכון, פסטה 40 חלמונים עם כמהין שחורות מפריגור, כרישה צעירה בחמאה מלוחה עם גבינת קומטה ועוד. התפריט ישתנה מערב לערב בהתאם להחלטת השף ולחומרי הגלם הזמינים.
כרם בר יין,קריית ענבים, שני (9/16/23.3),הזמנות בטלפון055-5645937

מהחממה לצלחת בערבה

הפסטיבל הקולינרי השנתי של הערבה "מהחממה לצלחת" חוזר בפעם השישית, והמרחב שבין מושב עידן שבצפון הערבה ועד קיבוץ אילות שבדרום הופך במשך שלושה ימים לזירת קולינריה רוחשת. מטבחי פופ-אפ בתוך חממות פעילות, סיורים והדרכות חקלאיות, שוקי איכרים, קטיף עצמי, קרקס על גחלים ועוד ועוד מדגישים את החיבור בין חקלאות לאוכל וחושפים את התוצרת החקלאית הנפלאה של הערבה.
שישי-שבת (27-28.2), פרטים והרשמה באתר

הדיינר חוזר | קוקה קולה

לאחר ההצלחה בשנה שעברה קוקה-קולה מרחיבה את חוויית הדיינר ל-180 בתי אוכל בכל הארץ, שיציעו תפריטים ומנות ספיישל בהשראת דיינר אמריקני, בליווי קוקה-קולה קלאסי וזירו. לדוגמה: קריספי צ'יקן באגאדיר, Port קצבים ברוטב מייפל סודי וקריספי בשרים מעושנים בפורט 19, ספיישל סמאש עם קורנביף ואסאדו ברביקיו בבורגר סאלון ועוד ועוד. הקרנבל יימשך לאורך כל חודש מרץ והוא יגיע לשיאו באירוע חגיגי שיתקיים בהאנגר 11.

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• האחים
• AKA44
• מנטנטן
• שה ויוי
• רפי כהן

>> אתי ציקו (תעקבו דחוף) היא במאית, תסריטאית ומרצה לקולנוע, זוכת פרס אופיר 2025 לבימוי על סרט הביכורים היפהפה שלה "נאנדאורי" (שזכה גם בקטגוריות השחקנית הראשית, הצילום, עיצוב התלבושות והאיפור), והוא מוקרן בבתי הקולנוע בימים אלה. תעשו לעצמכם טובה ולכו לצפות בו על המסך הכי גדול שתמצאו.

>> מסעדה שהפכה לבית ומטע פקאנים לרקוד בו // העיר של זוהר בנאי
>> וייב שכונתי אינטימי וכלבים במקום בר // העיר של עלמה קרבט שמש
>> המקום הכי חו"ל בעיר ופיצה צפונית קטנה // העיר של סיסיליה סיוון

1. גשר יהודית

אין דבר שאני אוהבת יותר מלרכוב את העיר באופניים. הבריזה בתלתלים שמקררת מהלחות והחום, הקלות שבה אפשר לחצות את העיר מקצה לקצה, העצירות הספונטניות לשיחות חולין עם מכרים ברחוב. תל אביב היא פשוט עיר שנועדה לרכיבה באופניים.מאז שעברנו למזרח העיר, גשר יהודית – שמחבר בין ביתנו בביצרון למרכז תל אביב – הפך לשער שלי בין שני עולמות. המעבר עליו הוא לא רק פיזי אלא גם סימבולי: מצד אחד שכונת ביצרון – שקטה, קטנה וקהילתית, מלאה בבתי קרקע צפופים עם חצרות עצי פרי, ילדים שמתרוצצים ביניהם ודלתות פתוחות שמאפשרות חיי קיבוץ נדירים בתוך העיר. ובצדו השני של הגשר, תל אביב שוקקת החיים, דחוסה, רועשת, מטונפת, הלב הפועם של מרכז העיר.אני אוהבת לעצור לפעמים באמצע הגשר, להביט מעלה אל קו הרקיע ומטה אל האוטוסטרדה של איילון, וכשהגשר רועד תחתיי – להרגיש את שאון העיר.

2. הפנסיה

לפני כשנה נפתח בר הפנסיה בלוינסקי פינת אלנבי, ומאז הוא ניצב שם בטופ על תקן בר הבית שלי. מקום שהבעלים שלו הם גם קולנוענים וגם להטב"ים – שילוב מושלם שהפך אותו מיד למוקד עליה לרגל של כל אנשי התרבות והרוח המקומיים. מעבר לשם המדליק ולעיצוב השיקי מלא העץ שנעשה כולו בעבודת יד, המקום מצליח לאסוף אליו תמהיל נדיר של אנשים טובים ומחויכים, וייבים מושלמים לשיחות עומק ויין משובח ונגיש לכל כיס לסיים אתו את היום. זה מקום של מפלט ונחמה, עם אוכל טעים טעים (ממליצה על הכרישה בתנור ובמצב שכרות מתקדם יותר על הנקניקייה). הכי כיף לשבת מקדימה בחלק שפונה לרחוב או לצאת לסיבוב דאווין בחצר האחורית הנדירה, כשהוורמוט עולה קצת לראש.
לבונטין 2 תל אביב

3. שוק התקווה

לפני שעברנו למזרח העיר גרנו ממש מעל שוק הכרמל, ואני מתגעגעת לימים שבהם הייתי יוצאת מהבית ונבלעת מיד בריחות, בטעמים ובקולות של השוק. להסתובב בסמטאות, לחזור עם שקיות עמוסות, זה תמיד החזיר אותי לילדות באשקלון, לימי חמישי עם אימא בשוק שלימדה אותי איך לבחור פירות וירקות, למה קודם בודקים את כל הדוכנים ורק אחר כך קונים, שחייבים להתמקח, ושתמיד נשאר סימן אדום בידיים מהשקיות.

במזרח העיר הייתי חייבת למצוא לי תחליף, וככה גיליתי את שוק התקווה – שוק חי, תוסס ומשפחתי, שקונים בו כמעט רק במזומן, ממש כמו פעם. עוד לא פיצחתי אותו עד הסוף, לפצח דופק של שוק לוקח חיים שלמים. אבל בימי שישי אני אוהבת לפדל לשם, לקנות פרחים, פירות וירקות וחלה מתוקה לשבת – ורק שיכאב שוב מהשקיות.חובת עצירה במעדניית אמיגה– איפה שהרצפה דביקה, הגבינות משובחות והמוכרים יודעים איך לגרום לאישה להרגיש יפה. ולקנח במרק בשר תימני אלוהי אצלהאחים בועז, אוקובה תרנגולשלמות של יהודה. במיוחד קובה חמו הצהובה, עם נגיעה של פלפל שחור מעל. תודו לי אחר כך.
מעדני אמיגה / נוריאל 8 תל אביב // האחים בועז / אצ"ל 47 תל אביב // קובה התרנגול / אצ"ל 64 תל אביב (שכונת התקווה)

4. ארכיון הסרטים בבי"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב הוא המקום שבו אני מבלה מחצית מחיי. על הדשא המיתולוגי ועל המבנה הברוטליסטי שבו התחנכתי והתאהבתי בקולנוע כבר נכתב רבות, אבל עבורי זה עדיין מקור השראה מתמשך, מפגש בין ההיסטוריה המפוארת ודורות של יוצרים מיתולוגים שעיצבו את פני הקולנוע והטלוויזיה בישראל כיום, לבין דור העתיד שעוד מחכה להתגלות.

כיום אני עובדת ומלמדת שם קולנוע, ובשנה האחרונה גם חזרתי להיות סטודנטית בתואר השני המעשי לכתיבת סדרות. במסדרונות הקומה מינוס אחת, ליד המשרד שלי, ויש שיאמרו שגם רוחו של פרלוב משוטטת שם בלילות – מסתתרת פנינה אמיתית: ארכיון הקולנוע ע"ש אנדה והנרי זימנד, שיוסד ונוהל במשך שנים במסירות ובתשוקה עזה בידי ליביו כרמלי.טובי היוצרים, המרצים והחוקרים עברו שם במרוצת השנים, אבל הדבר המופלא באמת הוא האפשרות לצפות שם בכל סרט ישראלי וזר – עלילתי, דוקומנטרי, סרט סטודנטים או סדרת טלוויזיה שנוצרו אי פעם. פשוט נכנסים לתא צפייה קטן, שמים אוזניות, משחילים פנימה את הקלטת, לוחצים פליי- ונותנים לעולם שבחוץ להיעלם לכמה שעות.

5. האיזקאיה

המקום ה-מושלם לדייט רומנטי, קליל כיפי ולא מחייב. לבוא מוקדם, לשבת על הבר, לצפות ברחוב הסואן של טוקיו על מסך הטלוויזיה, להשתכר מסאקי טוב ולנשנש גיוזה בטן חזיר. מה צריך יותר מזה.
נחלת בנימין 57 תל אביב (כן, זה הזה של מנטנטן)

מקום לא אהוב בעיר:

הרכבת פינת מנחם בגין.בפנייה ממנחם בגין למחלף לה גווארדיה, הווייז לפעמים מציע לקצר דרך רחובות השרון, השפלה, הנגב והגליל. התחושה היא של ירידה אל השאול: אזור של הזנחה קשה, בתי בושת, מכורים שמזריקים ברחוב, א-נשים בזנות וניידות משטרה שמפטרלות מבלי לשנות דבר. כל שתי הדקות של הנסיעה שם מרגישות כמו סרט אימה אחד גדול ואי אפשר שלא לחוש עצב עמוק ובעיקר אשמה וכישלון על המציאות הבלתי נתפסת של האנשים שחיים כל כך קרוב אלינו בגיהינום מעברו השני של הכביש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "פאקינג מן" בתיאטרון המשולש. במילה אחת: ואו. בשתי מילים: רוצו לראות.עשרה מפגשים מיניים של גברים במעגל חיפוש אחר קשר, אינטימיות ושייכות. וכן גם סקס. ומהכול עולה תחושת בדידות תהומית גולמית שכל כך מוכרת בחוויה האנושית של כולנו במאה ה-21. זו הצגה ששמטה לי את הלסת והרגישה כמו אגרוף שורף בבטן, עם קאסט שחקנים משובח, בימוי אמיץ ורטוב, יצרי ומעורר חושים וטקסטים לא מתחנפים. משהו טוב קורה בתיאטרון המשולש. זה בדיוק מסוג התיאטרון שאני רוצה לראות יותר ממנו בתל אביב. ובעיקר זו הצגה שגרמה לי לרצות לחזור מיד הביתה ולהתיישב לכתוב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סרט הביכורים היפהפה והאמיץ של אלה ארמוני, "ספק ילדה ספק אישה"י שמחץ לי את הלב והצליח לנגוע בעצב הכי חשוף ובנושא הכי אהוב עליי: יחסי אימהות ובנות הפגומים מיסודם ובה בעת מכמירי לב גם יחד. וחוץ מזה, דפנה ארמוני היא אייקון והשירים שלה עוטפים את הסרט בנוסטלגיה מתוקה לתקופה שבה נולדתי וגדלתי – לאייטיז ולנייניטז. ואין כמו שיר אייטיז טוב לגרום לרגש להתפרץ החוצה.

שירי אייטיז וניינטיז אייקונים משובצים גם בספרה המסעיר והעוצמתי של מגי אוצרי "היפומאניה". מאז פרוץ המלחמה חזרתי לקרוא ספרים וזה ספר שגמעתי תוך כמה ימים ולא הצלחתי להניח. בעמוד האחרון פתאום פרצתי בבכי כמו תינוקת. מגי אוצרי, סופרת מוכשרת כשד ממוצא גאורגי, כותבת על עולמות שמוכרים לי עד כאב ועל מרחבים רגשיים ונוסטלגיים שהם גם פצע וגם בית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לדרי הרחוב. החורף כאן ויותר ויותר אנשים חיים ומתים ברחוב, שקופים לגמרי, נעדרים כל רשת תמיכה. הם מושיטים אלינו יד לעזרה – אנשים כמוני וכמוך שפשוט נלחמים מלחמה יום יומית כדי לשרוד. מאז הקורונה החלטתי עם עצמי לא להפנות את המבט, לפתוח את הלב, ולאפשר לאנושיות להפציע. זה לא תמיד קל לעמוד בהבטחה, בין היתר כי אף אחד לא מסתובב כיום יותר עם מזומן. לפני כמה ימים דרת רחוב ביקשה ממני כמה שקלים כדי "לצבוע את השיער, שארגיש קצת אישה שוב". זה שבר לי את הלב. זה לא דורש מאתנו הרבה – רק לשמור על צלם אנוש.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נדב רוזנברג – נורת'רן סטאר.
אני מלווה את נדב ואת מותג האופנה המופלא שלו Northern Star עוד מקולקציית הביכורים הראשונה שלו, ויש לי אוסף פריטים ארכיוני כמעט מכל עונה. לראות מותג אופנה ישראלי צומח, מתבסס והופך להצלחה בזכות כישרון כל כך מובהק כמו של נדב – זה מעורר השראה.לנדב יש יכולת נדירה לעצב פריטים שהם גם יוקרתיים וגם יומיומיים, גם “בגבוה” וגם קז’ואל, והוא המעצב הראשון שאני פונה אליו תמיד בכל אירוע משמעותי. בתקופה כלכלית כל כך רעועה של פוסט מלחמה, התמיכה במעצבים ישראלים היא לא רק בחירה אופנתית מבחינתי אלא גם פעולה ערכית.

מה יהיה?
יהיה טוב. אני אופטימית חסרת תקנה.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• גשר יהודית
• פנסיה
• שוק התקווה
• אוניברסיטת תל אביב
• מנטנטן
• תיאטרון המשולש

>> שף בן כהן הגיע לתל אביב מירושלים, ובארבע השנים האחרונות ניהל את המטבח במסעדת משייה. לפני קצת יותר מחודש הקימו הוא ושותפיו את Cue,בר אוכל שגדל על ברכי הפיין דיינינג, ומאמץ ערכי מצוינות ששמורים בדרך כלל למסעדות שף. עם נפילת הטיל האיראני הראשון, המקום נסגר. "מאוד קשה לעסק שרק נפתח לפני חודשים להיסגר לתקופה ארוכה. לפני שנה, כשתכננו את המקום, חשבנו שהכול יהיה מאחורינו והחטופים יחזרו, אבל זה לא קרה", הוא משחזר. "כמו כולם אנחנו מנסים לעבור את תקופה הקשה הזו ולהוציא ממנה את המיטב, אם זה לתיקונים או כדי לחשוב על מנות חדשות. אני בעיקר מקווה שהכול יעבור בשלום עם כמה שפחות נזקים ושכולם ישמרו על עצמם. זה הכי חשוב כרגע".

>> ציור במוזיאון, דילוג בין קברים ופלאפל מושלם // העיר של תום שובל
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. קאב קם

אחד המקומות הראשונים שישבתי בהם כשהגעתי לתל אביב לפני שש שנים. קאב קם היה המקום הראשון שפגשתי בו אוכל תאילנדי והבנתי כמה הוא טעים ומתאים לחך הישראלי ומדבר את השפה שלנו. אני אוהב את האווירה, השירות והבעלים, וגם את העובדה שאפשר לפגוש שם מגוון מייצג של האוכלוסייה בתל אביב – סלבריטיז וחדשים, אנשים מתחום האוכל והיין ועוד. היום אני מגיע לשם בתדירות פחות גבוהה, אבל התחושה הטובה עדיין קיימת.
לינקולן 11 תל אביב

2. מפגש רמב"ם

השווארמה הכי טובה בארץ, נקודה. כל מה שהם עושים טעים.
רמב"ם 3 תל אביב

3. האיזקאיה של מנטנטן

בעיניי זהו אחד מהמקומות הטובים בעיר בגלל האוכל, הדרינקים, השירות והאווירה. תמיד מלא ותמיד כיף לשבת שם.
נחלת בנימין 57 תל אביב

4. קלאביס

בר סודי שנמצא במרתף מאחורי דלת עם קוד. יש כאן קוקטיילים טובים ואווירה, והבעלים הם חברים טובים שנתנו לי את המקום כדי לערוך בו אירוע התרמה לחיילים. לא הרבה מכירים את הקלאביס, אבל מי שמכיר יודע שזה שם דבר.
הרצל 4 תל אביב

5. רחוב לבונטין

הדירה הראשונה שגרתי בה בעיר הייתה בלבונטין והתאהבתי באזור שהוא תל אביבי מאוד בעיניי. בלבונטין יש הכל והוא נמצא במרחק הליכה משדרות רוטשילד ומהתחנה המרכזית הישנה, מיקס של תרבויות שיש לי זיכרונות טובים ממנו. במקרה פתחנו את הקיו לא רחוק משם ועבורי זו סגירת מעגל.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הכבישים. אני מתנייד בעיר על קטנוע, וכמות הבורות שיש בכבישים מפחידה. הם מסוכנים מאוד ויום יום אני מוצא את עצמי אומר תודה שהגעתי בשלום ליעד.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בעקבות המצב לא יוצא לי ללכת יותר מדי לאירועי תרבות, אבל הייתי בהופעה של היהודים ברידינג 3 ועפתי. המוזיקה שלהם מדהימה ואני מאוד אוהב את מה שהם עושים. הם הזכירו את החטופים, החיילים ואנשי המילואים שמחזיקים את המדינה גם כשכולם מנסים לחזור לשגרה. אסור לשכוח את המצב שאנחנו נמצאים בו גם כשנהנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
יש זמר לא כל כך מוכר שהכינוי שלו "דודא". הוא ראפר שלאחרונה הוציא אלבום שנקרא "שקוף", שמדבר על החיים שלו והחיים של כולנו, עם טקסטים שנוגעים בלב. אני ממליץ לכולם לשמוע.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור למשפחות החטופים ולחיילי מילואים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל המסעדנים שנמצאים כרגע על הפנים. אין תיירים ונפח העבודה ירד דרמטית. יש הרבה מסעדות ואין מספיק לקוחות, ומסעדנים נלחמים יום יום בשיניים כדי להתקיים. יש הרבה מקומות בעיר שמציעים מוצר טוב וגם להם מגיע להצליח.

מה יהיה?
אני יודע שיהיה טוב. עברנו דברים קשים ונעבור גם את זה. החטופים יחזרו, המלחמה תיפסק ומסעדות ישובו לעבוד.

• העיר שלי
• מסעדות בתל אביב
• קאב קם
• מפגש רמב"ם
• מנטנטן
• פינות סודיות

בוקר טוב תל אביב, יש לך עוד מסעדה יפנית. לאחר שאמש סיפרנו עלשובה של WABI, היום קבלו את Saka-Ba – איזקאייה פלורנטינאית, כולל תא עישון שקוף אותנטי כמו אלה שפגשתם בביקורכם בארץ השמש העולה שאסור לעשן בה ברחוב. על הרעיון חתום בעלי המנטנטן אסף מנחם, שהתגורר במשך 15 שנים באוסקה. הוא נשוי ליפנית ודובר את השפה, ומאוהב עד כלות בתרבות הברים והבילוי בעיר, שמשאירה אבק לטוקיו.

>> ראמן להמונים: האם דין שושני פיצח את קוד המסעדנות החדשה?
>> נצא אל הפרדס: ברק אהרוני והשפים הכי טובים בעיר חוגגים פרי הדר

בזמן שהותו באוסקה פגש מנחם את השף Masaya, שהתמחה במשך 20 שנה באיזקאיות. בין השניים נרקמה חברות קרובה, ומנות שמסאייה הכין למפגשים הפכו להשראה לתפריט של מנטנטן, וכעת גם לזה של Saka-Ba – הלחם של "סאקה" ו-"בה", מהמילה "באשו" שמתארת חנות אלכוהול. עד כאן הרקע ומכאן לתכלס.

בנוסף לתא העישון, אלמנט מתחשב שמטרתו לחסוך משאר האורחים שיער ובגדים מסריחים מעשן, כל פרט בסאקה-בה דובר יפנית שוטפת: דלפק מרכזי וסביבו כיסאות נמוכים חסרי משענת, וקירות מחופים עץ עליהם נתלו איורי פורנו יפניים מרומזים. הכול מיועד להעתיק לפלורנטין את תרבות הבילוי באוסקה, במקום שבו נפגשים, משוחחים, מכירים, שותים סאקה וחולקים עם הפרטנר.ית לבילוי ביסים קטנים וטעימים.

והביסים? בתפריט הפתיחה מופיעות כ-25 מנות וביניהן גיודון – רצועות בשר עם אורז, חלמון ביצה, בצל ירוק, ג׳ינג׳ר כבוש וטוגראשי (68 ש"ח), טורי אודון – ציר עוף עם דאשי, פרגית בבישול ארוך, נבטי במבוק ותרד (64 ש"ח) ומיני טומאטו – עגבניות שרי בתחמיץ יפני מסורתי (34 ש"ח). באגף הנאים תמצאו ניקו סשימי, כלומר נתח בשר במרינדה יפנית מסורתית עם עירית ושומשום (52 ש"ח), סאהי מאקי – רול טונה, סלמון, המאצ'י ואבוקדו עטוף במלפפון פיקנטי (54 ש"ח ל-4 יחידות) ומאגרו נורימאקי, שהוא טרטר טונה באצת נורי (62 ש"ח ל-2 יחידות). על מדף האלכוהול ניצבים 17 סוגי סאקה לבחור מתוכם, שוצ'ו (תזקיק אורז, בטטות או שזיפים), וויסקי ובירה יפניים וקוקטיילים על בסיס סאקה ושוצ'ו.

המעטפת והתוכן באיזקאייה החדשה משקפים את תרבות סיום יום העבודה ביפן, שכל מי שטייל במדינה פגש בצורה זו או אחרת – שותים כוסית סאקה או שתיים (או שלוש ויותר), משתכרים ומאבדים את הראש ובסוף עולים על הבמה לזייף בקריוקי. בפלורנטין הסיומת המביכה הזאת נחסכת מאיתנו, תודה לאל. במקום זאת אפשר להיסגר בתא העישון עם ג'וינט, לנקות את הראש ולפתוח את התיאבון לעוד רול וכוסית סאקה. מקסימום בסוף הערב תשירו ברחובות בדרך הביתה. לריטה זה עשה קריירה.
>> סאקה-בה, זבולון 8, ראשון-שבת מ-19:00 עד אחרון הלקוחות (שעות פתיחה בהרצה), ישיבה על בסיס מקום פנוי בלבד

• אוכלים שותים
• אוכל יפני
• מסעדות יפניות
• מנטנטן
• פלורנטין