במיפוי אזורי הבילוי בתל אביב, רחוב נחלת בנימין נעוץ במרומי השלישייה הפותחת (יחד עם שדרות רוטשילד ודיזינגוף). אחת הסיבות להצלחה, אם לא העיקרית שבהן, היא הפיכתו של אזור הבדים והסדקית למדרחוב – אלא שלהצלחה יש מחיר: בערב, כשהכביש נסגר לתנועה, נחלת בנימין פשוט נסתם מרוב אנשים.
>>טורק לחמג'ון מתרחבים, יוסי שטרית עם קינוח מדובאי ועוד חדשות אוכל

בליינים תל אביבים שסולדים מהעומס מדירים את רגליהם ומחפשים יעד אחר, מרכזי אבל לא בלב הרעש, עם קצת יותר מרווח נשימה ואותנטיות. מי שמסתמן כתחליף הוא רחוב דה פיג'וטו הצנוע, שלפני שנה הוכרז על ידי העירייהכמוטה הליכה בשעות הערב והלילה ולאורך סופי השבוע.חמארה דה פיג'וטו מנצל את נתוני הפתיחה וגולש בחינניות אל הכביש. למרות הקרבה לאלנבי ופלורנטין האווירה מזכירה בר שכונתי בברלין, עם המון חן ואפס פוזה.

כשהתחלנו לעקוב אחר הקמת חמארה דה פיג'וטו ניחשנו שמדובר בעוד מקום יפני. הסיבה היא שהבעלים אסף מנחם הוא גם בעלי מנטנטן וסאקה בה, ואך הגיוני שימשיך באותו קו טרנדי. אבל לא. "רצינו קצת לצאת מאזור הנוחות", הוא מנמק את הבחירה הקונספטואלית והגיאוגרפית. "במשך שנים מנטנטן היה לבד בנחלה, אבל היום זה כמו הקוואסן. אי אפשר ללכת ברחוב. את סאקה בה פתחנו ברחוב שקט יותר, וכשחיפשנו עוד מקום רצינו להישאר קרוב כי לא בא לנו להסתובב בעיר. דה פיג'וטו מתפתח וזו זכות ליצור רחוב חדש".

בגלל המלחמה ההקמה התקדמה – ועדיין מתקדמת – בשלבים. נכון לעכשיו החמארה מתפרשת על פנישלושה חללים בעלי אופי שונה: הראשון הוא בר ומטבח; השני, סלון עם ריהוט וינטג', בימת הופעות קטנטונת וקמין חשמלי שמפזר חמימות נעימה; וחלל נוסף, שאולי עוד יהפוך לחדר פרטי. על הכביש הוצבו שולחנות וכיסאות פלסטיק צהובים כתזכורת לחטופים, אך במבט קדימה, לעתיד טוב יותר, ועבודות של אמן הגרפיטי בר שלום מוסיפות צבע ואופטימיות.

יחד עם מנחם מובילים את המקום השותף אורון שוורץ שאמון על האלכוהול והמסעדן הוותיק אלון פרידמן (לשעבר קיטשן מרקט, אונזה, משייה), שתומך בגזרת האירוח ומהדק את קונספט ה-עד 50 ש"ח לפריט. על התפריט חתומים שף עילי ברנשטיין יוצא קבוצת אייל שני ויוסי בנגייב, שף קבוצת מנטנטן. "המטרה היא שאנשים יוכלו לבוא, לשתות בירה או קוקטייל, לאכול משהו ולצאת עם עודף מ-100 ש"ח".

תפריט הפתיחה לא בא להמציא את הגלגל, אלא להיות חמארה במלוא מובן המילה, עם מנות קטנות שהולכות טוב ליד הדרינק: סלט ביצים וכבדי עוף קצוצים גס עם חזרת פיקנטית (22 ש"ח כ"א), איקרה מצוינת (26 ש"ח), סרדינים עם תטבילה ושום קונפי בקופסת פח דקורטיבית (28 ש"ח) ודג לבן כבוש (36 ש"ח). המנה הזולות ביותר משאירות עודף משטר אדמדם, למשל פיצוחים (16 ש"ח), לחם וחמאה (14 ש"ח) וצלחת חריפים וטחינה (18 ש"ח כל אחד). תמורת פלטת נקניקים תשלמו 48 ש"ח, המנה היקרה בתפריט.

הכול טעים, טרי ולא מתחכם ומה שנגמר נמחק מהרשימה (ועל כן פספסנו את הסוטלאץ'). בתפריט האלכוהול בולטים קוקטיילים ששוורץ מכין, למשל מרטיני קפה שחור ועראק מיול. גם כאן המחירים בצד הנמוך של הסקאלה: רוב הקוקטיילים באזור 40 ש"ח, שליש בירה ב-30 ש"ח בממוצע, צ'ייסרים מ-18 ש"ח ופלאסקים (100 מ"ל) של עראק, וודקה ועוד מ-50 ש"ח.

על פניו לחמארה ולרחוב דה פיג'וטו יש את כל הנתונים להצליח. שמועות כבר מדברות על כך שאייל שני עומד לפתוח בסמוך סניף של המזנון, ואם תרצה השם גם הקונדיטוריה של WABI תנעץ כאן יתד בקרוב. אלא כדי שכל זה יקרה והפוטנציאל יתממש, עיריית תל אביב חייבת לשים יד. מסיבה לא ברורה המחסום שבפינת דרך יפו משמש המלצה בלבד, ורכבים יוקרתיים שועטים לכיוון המועדון שבפינת יהודה הלוי. סטייה קטנה ברחוב הצר עלולה להסתיים באסון ידוע מראש. ראש העיר וסגנו אסף זמיר כבר ביקרו והבטיחו את תמיכתם, וזה בדיוק הזמן לפרוט את הצהרת הכוונות למציאות בשטח – לא דקה אחת מוקדם מדי.
דה פיג'וטו 2, שני-חמישי מ-17:00, שישי 18:00-11:00 (שעות פתיחה בהרצה),להזמנות

• אוכלים שותים
• מנטנטן
• חמארה