במיפוי אזורי הבילוי בתל אביב, רחוב נחלת בנימין נעוץ במרומי השלישייה הפותחת (יחד עם שדרות רוטשילד ודיזינגוף). אחת הסיבות להצלחה, אם לא העיקרית שבהן, היא הפיכתו של אזור הבדים והסדקית למדרחוב – אלא שלהצלחה יש מחיר: בערב, כשהכביש נסגר לתנועה, נחלת בנימין פשוט נסתם מרוב אנשים.
>>טורק לחמג'ון מתרחבים, יוסי שטרית עם קינוח מדובאי ועוד חדשות אוכל

בליינים תל אביבים שסולדים מהעומס מדירים את רגליהם ומחפשים יעד אחר, מרכזי אבל לא בלב הרעש, עם קצת יותר מרווח נשימה ואותנטיות. מי שמסתמן כתחליף הוא רחוב דה פיג'וטו הצנוע, שלפני שנה הוכרז על ידי העירייהכמוטה הליכה בשעות הערב והלילה ולאורך סופי השבוע.חמארה דה פיג'וטו מנצל את נתוני הפתיחה וגולש בחינניות אל הכביש. למרות הקרבה לאלנבי ופלורנטין האווירה מזכירה בר שכונתי בברלין, עם המון חן ואפס פוזה.

כשהתחלנו לעקוב אחר הקמת חמארה דה פיג'וטו ניחשנו שמדובר בעוד מקום יפני. הסיבה היא שהבעלים אסף מנחם הוא גם בעלי מנטנטן וסאקה בה, ואך הגיוני שימשיך באותו קו טרנדי. אבל לא. "רצינו קצת לצאת מאזור הנוחות", הוא מנמק את הבחירה הקונספטואלית והגיאוגרפית. "במשך שנים מנטנטן היה לבד בנחלה, אבל היום זה כמו הקוואסן. אי אפשר ללכת ברחוב. את סאקה בה פתחנו ברחוב שקט יותר, וכשחיפשנו עוד מקום רצינו להישאר קרוב כי לא בא לנו להסתובב בעיר. דה פיג'וטו מתפתח וזו זכות ליצור רחוב חדש".

בגלל המלחמה ההקמה התקדמה – ועדיין מתקדמת – בשלבים. נכון לעכשיו החמארה מתפרשת על פנישלושה חללים בעלי אופי שונה: הראשון הוא בר ומטבח; השני, סלון עם ריהוט וינטג', בימת הופעות קטנטונת וקמין חשמלי שמפזר חמימות נעימה; וחלל נוסף, שאולי עוד יהפוך לחדר פרטי. על הכביש הוצבו שולחנות וכיסאות פלסטיק צהובים כתזכורת לחטופים, אך במבט קדימה, לעתיד טוב יותר, ועבודות של אמן הגרפיטי בר שלום מוסיפות צבע ואופטימיות.

יחד עם מנחם מובילים את המקום השותף אורון שוורץ שאמון על האלכוהול והמסעדן הוותיק אלון פרידמן (לשעבר קיטשן מרקט, אונזה, משייה), שתומך בגזרת האירוח ומהדק את קונספט ה-עד 50 ש"ח לפריט. על התפריט חתומים שף עילי ברנשטיין יוצא קבוצת אייל שני ויוסי בנגייב, שף קבוצת מנטנטן. "המטרה היא שאנשים יוכלו לבוא, לשתות בירה או קוקטייל, לאכול משהו ולצאת עם עודף מ-100 ש"ח".

תפריט הפתיחה לא בא להמציא את הגלגל, אלא להיות חמארה במלוא מובן המילה, עם מנות קטנות שהולכות טוב ליד הדרינק: סלט ביצים וכבדי עוף קצוצים גס עם חזרת פיקנטית (22 ש"ח כ"א), איקרה מצוינת (26 ש"ח), סרדינים עם תטבילה ושום קונפי בקופסת פח דקורטיבית (28 ש"ח) ודג לבן כבוש (36 ש"ח). המנה הזולות ביותר משאירות עודף משטר אדמדם, למשל פיצוחים (16 ש"ח), לחם וחמאה (14 ש"ח) וצלחת חריפים וטחינה (18 ש"ח כל אחד). תמורת פלטת נקניקים תשלמו 48 ש"ח, המנה היקרה בתפריט.

הכול טעים, טרי ולא מתחכם ומה שנגמר נמחק מהרשימה (ועל כן פספסנו את הסוטלאץ'). בתפריט האלכוהול בולטים קוקטיילים ששוורץ מכין, למשל מרטיני קפה שחור ועראק מיול. גם כאן המחירים בצד הנמוך של הסקאלה: רוב הקוקטיילים באזור 40 ש"ח, שליש בירה ב-30 ש"ח בממוצע, צ'ייסרים מ-18 ש"ח ופלאסקים (100 מ"ל) של עראק, וודקה ועוד מ-50 ש"ח.

על פניו לחמארה ולרחוב דה פיג'וטו יש את כל הנתונים להצליח. שמועות כבר מדברות על כך שאייל שני עומד לפתוח בסמוך סניף של המזנון, ואם תרצה השם גם הקונדיטוריה של WABI תנעץ כאן יתד בקרוב. אלא כדי שכל זה יקרה והפוטנציאל יתממש, עיריית תל אביב חייבת לשים יד. מסיבה לא ברורה המחסום שבפינת דרך יפו משמש המלצה בלבד, ורכבים יוקרתיים שועטים לכיוון המועדון שבפינת יהודה הלוי. סטייה קטנה ברחוב הצר עלולה להסתיים באסון ידוע מראש. ראש העיר וסגנו אסף זמיר כבר ביקרו והבטיחו את תמיכתם, וזה בדיוק הזמן לפרוט את הצהרת הכוונות למציאות בשטח – לא דקה אחת מוקדם מדי.
דה פיג'וטו 2, שני-חמישי מ-17:00, שישי 18:00-11:00 (שעות פתיחה בהרצה),להזמנות

• אוכלים שותים
• מנטנטן
• חמארה

פעמים רבות עברתי בשדרות וושינגטון שבפלורנטין, ואני חייבת להודות שמעולם לא קלטתי שהשם המלא הוא שדרות ג'ורג' וושינגטון. האם אני לבד בזה? כנראה שכן, כי עכשיו קמה ברחוב חמארה חדשה ושמחה שעונה לשם ג'ורג', שאמנם לקחה את שמו האמריקאי של הרחוב, אבל עוסקת בכלל בשיפודים מנצחים מהגריל – ומה יותר ישראלי מזה?

>>מאפיית לחמים ומרתה סטיוארט ישתפו פעולה לטובת בבקה אחת

איתמר בן זקן וגיא סלמון בחרו בשם ג'ורג' דווקא כדי לייצר תחושה של מקום שכונתי, קז'ואלי ושמח. אין מה להגיד, "אתה בא לג'ורג' הערב?" באמת מתגלגל טוב על הלשון. בן זקן וסלמן חברים שנים ארוכות. הם גדלו בירושלים, וצברו לאורך השנים ניסיון בתחום האלכוהול וכמה עסקים – גיא היה ממקימי ומבעלי בר ההייב ברוטשילד, ואיתמר הוא חלק מקבוצת הג'ספר המצליחה, ואם ביליתם באחרונה במועדון האומן, שתיתם מהאלכוהול שהוא בחר, שכן הוא האחראי על התחום במועדון. "עוד מהימים שהיינו יחד ברמנים במועדון בירושלים רצינו לפתוח משהו ביחד" מספר סלמן, "וכשצצה ההזדמנות החלטנו ללכת על זה".

ההזדמנות התעוררה בעקבות חלל שהתפנה בשדרות וושינגטון, שהיה בעברו הלא רחוק חדר האירועים של מסעדת "מטבח לילה". השניים שיפצו את המקום במו ידיהם, והפכו אותו לספוט רומנטי, רחב ידיים ונונשלנטי למדי. "אנחנו מאוד רוצים להתכתב עם פלורנטין, אולי השכונה הכי שכונתית בתל אביב" מסבין בן זקן. "הרעיון הוא לבוא לכאן, לפתוח שולחן בסבבה עם אוכל טעים מאוד, אבל לא מהוגן ולחוץ, אלא כזה שמאפשר לך לצאת בטוב ושבע, מבלי ששילמת סכום מופקע".

כנראה שהסטנדרט שלנו ושלהם למה נחשב סכום מופקע קצת שונה, כי השיפודים של ג'ורג' הם אולי שיפודי שף, אבל זה עדיין מאוד כואב לשלם 45 ש"ח לשיפוד פרגית אחד, וזה לא משנה אם הוא עשוי בלימון וטימין ומוגש עם שום, שאלוט ושרי קונפי. השיפודים מגיעים במחיר בסיס, ובמחיר משוכלל מעט יותר זול עבור צמד שיפודים (הפרגית, למשל, תעלה 80 ש"ח לצמד), מתוך כוונה ברורה לשאוב אתכם לטעימות של שיפודי המתכת. מעבר לתשלום, המנות עצמן נאות ומרשימות, מתוכם טעמתי את שיפוד הקלמרי, שהיה חרוך בגריל בדיוק במידה, מה שנתן לו טעם מעושן קלות, ואז הוגש ברוטב חריימה, חומוס וכוסברה למנה ערבה לחיך (55 ש"ח ליחידה, 100 ש"ח ל-2, הבנתם את הקטע).

חוץ משני אלו, תוכלו להזמין שיפוד אנטריקוט ברוטב נאם ג'ים בנוסח תאילנד (64/120 ש"ח), שיפוד תמנון עם גלייז הדרים ומרווה, וסלטון עלים (72/135 ש"ח), שיפוד שייטל בגלייז ציר טלה וענבים שחורים (58/105 ש"ח) או שיפוד צמחוני מפטריות יער, חמאת טופי סויה ותדר שגררה שבחים נלהבים מהשולחן לידנו (42/80 ש"ח). השיפודים מוצעים גם במסגרת דילים – 140 ש"ח עבור שני שיפודים (או 160 ש"ח אם בא לכם אנטריקוט או תמנון), לצד צמד מנות פתיחה, לחם הבית ומנת ביניים לבחירה.

הביקור שלנו בג'ורג' הכיר לנו חמארה שכונתית שוקקת חיים. השף עמית אללי, שעבד שנים ארוכות במסעדותיו של אייל שני ובמסעדות ברחבי העולם, הרכיב תפריט נהדר עם מנות טעימות שמבטאות שילוב טעמים נבונים, יחד עם שמירה על קו חופשי ומשוחרר – כיאה לאווירה במקום. גם הפתיחים מציגים את האופי הזה –סלט שומר עם מלפפונים, בזיליקום ואורפה (21 ש"ח), פריקי עם בטטה, כרובית, פטרוזיליה, בצל ירוק ושמן זית (22 ש"ח), פלפל ירוק ופלפל שושקה קלויים עם תוספת נחוצה של שום ושמן זית. במנות הביניים תמצאו בייבי קישואים נפלאים ורעננים שמוגשים על מצע צזיקי ביתי, עם אורגנו טרי, שמן בזיל ולואיזה (39 ש"ח) וקרעי תפוחי אדמה עם שום, פטרוזיליה, גרידת לימון, איולי, שום ושמנת חמוצה (32 ש"ח).

בגזרת היין איתרנו כמה בקבוקי יין במחירים נוחים, בתוך תפריט שכולל בעיקר בקבוקים שנעים בין 88 ל-160 ש"ח:בלבנים תמצאו ורמנטינו טימו מסאן מרזאנו (99 ש"ח לבקבוק), שנין בלאן מדאגלס גרין (88 ש"ח לבקבוק), בזירת הרוזה תיהנו רוזה מקומי של יקב נטע (150 ש"ח לבקבוק), ובאדומים תוכלו ללגום סנגרה דה טורו מטורס (95 ש"ח לבקבוק) פרימיאו איל פומו (90 ש"ח) ועוד. ולקינוח – כי ברור שחייבים – ישנוטארט לימון עם מרנג שרוף וגלידת פיסטוק, או עוגת גבינה באסקית כהלכתה (שניהם עומדים על 46 ש"ח). יאללה, אתם באים לג'ורג' לדפוק שיפוד? סליחה, זה נשמע קצת המוני מדי. אתם באים לג'ורג' לאכול בנימוס עם סכין ומזלג שיפוד?
שדרות וושינגטון 25, שעות הרצה 18:00-לקוח אחרון.להזמנת מקום

• אוכלים שותים
• חמארה
• שדרות וושינגטון
• פלורנטין
• מסעדות חדשות

• Facebook
• Twitter
• Email

"בתקופת הקורונה המקום היחיד שהיה פעיל בעיר היה שוק לוינסקי. רק כאן חנויות היו פתוחות והייתה תנועה של אנשים שאכלו ושתו על ארגזים. מצאנו את עצמנו מגיעות לשוק והחלטנו שאנחנו רוצות לפתוח חמארה, מקום שלגיטימי לשתות בו משעה מוקדמת", אומרות קרין מויאל ושיר שני מ"ברחוב", בר חדש בשוק לוינסקי.

הן נפגשו באילת, עיר הולדתה של שני והמקום שבו מויאל התגוררה במשך חמש שנים. "התחברנו כבלייניות שאוהבות למצות את כל מה שיש להעיר להציע. תקופת הקורונה הביאה אותנו לתל אביב ולשיטוט אינסופי ברחובות במטרה למצוא מרחב שדווקא כן מאפשר מפגש בלתי אמצעי ועל הדרך גם משהו טעים לנשנש".

כמקום שמיועד לחבר בין אנשים, ברחוב מציע תפריט מזאטים ומנות לחלוקה. בקטגוריה הראשונה תמצאו למשל לאבנה, פלפלים קלויים, מטבוחה, פלמידה, איקרה ופול בכמון. כמנות לחלוקה תוכלו לנשנש סביחוש ("סביח, רק בצלחת"); תפוחי אדמה עם שמנת ודג כבוש; קרפצ'ו פלפלים; מיני חריימה; וקולרבי צלוי עם גבינת עיזים, אגוזי מלך דבש וכוסברה. כל חומרי הגלם מגיעים מסוחרי השוק: קטניות ויבשים מעזרא ובניו, דגים כבושים מלופו וירקות מירקנייה ברחוב העלייה.

"התפריט בנוי על מנות שאנחנו אוהבות וכיף לנו לפתוח איתן שולחן. הוא נולד מתוך החוויה והביקורת שלנו כלקוחות בברים ומסעדות". המחירים נגישים במתכוון: מזאט ב־13 ש"ח, מנות חלוקה 24-32 ש"ח, בירה ויין ב-22 ש"ח וקוקטיילים ב־35 ש"ח. באמצע השבוע ברחוב נפתח בשעות הצהריים המוקדמות ומציע כריכי אנטיפסטי, סביח וגבינות (16 ש"ח), ובשישי הוא מתמלא בלקוחות שחוגגים כבר בבוקר את סוף השבוע. בהמשך שעת הפתיחה תוקדם כדי "להתעורר יחד עם הרחוב בתשע בבוקר על כוס קפה ולארח את באי השוק בארוחת בוקר בלי שאלות'. חשוב לנו לפתוח בבוקר ובצהריים כדי לנצל את התנועה הטבעית של השוק למרות שאין ספק שהערב חזק יותר".

מויאל ושני מדגישות שהן משתדלות להתערות בשוק, לתרום ולהיתרם. מסיבה זו הפכו קירות החמארה למעין גלריה אורבנית שמציגה עבודות של האמנית צליל בנדריהם – ציורים מגזירות נייר מתוך ספרים ממוחזרים. אז בדרככם אל הבירה והמזאטים תנו הצצה גם במה שקורה על הקיר. מי יודע, אולי תחזרו הביתה עם עבודת אמנות ביד.
ברחוב, לוינסקי 33 תל אביב, 03-6075585, ראשון-חמישי 12:00-חצות, שישי 12:00-כניסת השבת, שבת סגור

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• חמארה
• שוק לוינסקי
• לוינסקי
• ברים בתל אביב