יש מנות שהן אייקון תרבותי ויש פשוט בשר טוב. העיר של ארז אביב

ארז אביב מחזיק במגוון רחב של עסקי אוכל ברחבי העיר (הוא בעלי הג'ניה, רובינא, רודי, בורדו, קפה פטיט, קפה מאייר ומלון מאייר) החליט לסגור את עסקיו ב-7.10, ואז ספג ביקורת על שהחזיר את העסקים במהרה – אבל יש לו הסבר מצוין. "בשישה באוקטובר אשתי נכנסה לחדר לידה, ובשש בבוקר של יום המחרת, שבת השבעה באוקטובר, התחילו לה צירים. חצי שעה אחר כך התחילו אזעקות ונוצר מצב מטורף שבו בין הלחיצות שלה במהלך הלידה אני שומע אזעקות ומנסה להבין בווטסאפ וטלגרם מה קורה במדינה. מיד באותו יום סגרנו את כל העסקים, אבל בגלל שלדעתי האישית להיות סגורים פירושו לתת לטרור לנצח  – העסקים שלנו היו בין הראשונים להיפתח בדיזינגוף ובכלל. היינו מאוד חריגים וגם קיבלנו ביקורות אבל החלטנו לפתוח במתכונת מצומצמת ובלי מוזיקה. הפסדנו כסף כי שילמנו לצוות עובדים שהגיעו לעבוד כשהלקוחות לא הגיעו, אבל אני לא מתחרט על כך".

>> פינה לדרוס ת'היפסטר ופינה שיש בה הכל. זאת העיר של אמיר שדה
>> היא השף-קונדיטורית הכי מדוברת בתל אביב. וזאת העיר שלה

1. קפה נואר

מסעדה שהיא קלאסיקה וחלק מהעיר כבר שנים, עם תפריט נכון וטעים. ישנן מנות שהן אייקון תרבותי – השניצל! – וישנן מנות שמתעדכנות לפי העונה. מה שבטוח, תמיד טעים פה.
אחד העם 43

ככה עושים שניצל (צילום: קפה נואר)

2. מיט בר

מוסד של בשרים, מסעדת הבשר הראשונה בעיר ומאז כמעט ששום דבר לא השתנה, לא בתפריט ולא בעיצוב. תמיד כשבא לי נתח טוב, מיט בר הוא ה-Go To שלי. מנות קלאסיות, תפריט שלא משתנה ו-what you see is what you get.
שד' ח"ן 52

מיטבר | צילום : ספיר קוסא

3. ג'וסרי

שייקיית פירות בפרישמן פינת דיזנגוף – שייקים שמוכנים על המקום, כולל פירות טריים וסופר פוד כמו צ'יה, ספירולינה ואסאי. אחרי גלישה בים, זה הכי כיף.
פרישמן 42

4. בריכת גורדון

כמי שב-20 השנים האחרונות לא מפסיק ללכת לים לגלוש, ומעביר את התשוקה הזו לילדיי – אין כמו בריכת גורדון. בשביל המלח וההרגשה.
אליעזר פרי 14

בריכת גורדון (צילום: שאטרסטוק)

5. כיכר דיזנגוף

בשנים האחרונות לא מעט מעסקיי נמצאים בכיכר – המסעדות, הברים וגם המלון, ואני מוצא את עצמי מהלך ביניהם לבין הכיכר תוך כדי שיחות טלפון. משהו בשיפוץ שהכיכר עברה הופך את זה להרבה יותר נעים.

כיכר דיזנגוף (צילום: שאטרסטוק)

מקום לא אהוב בעיר

כיכר אתרים. כמו שאמרתי, אני אוהב את בריכת גורדון, אבל ההגעה לשם דרך כיכר אתרים פשוט לא נעימה, במיוחד כשאני עם הילדים. ההזנחה והריחות הופכים את המעבר שם לרגע שעדיף לשכוח.

לא הרבה השתנה, ולא לטובה בינתיים. כיכר אתרים (צילום: יולי גורודינסקי)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
למען האמת בחצי שנה האחרונה לא יצאתי הרבה לאירועי תרבות. הסרט האחרון שצפיתי בו, שריגש אותי וגם זעזע בו זמנית, היה הסרט הדוקומנטרי שנעשה על אירוע פסטיבל הנובה מה-7.10.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התשובה הזו מתחברת לתשובה הקודמת שלי. הסרט הזה הוא אחד הסרטים הכי חשובים שיש. אם אני צריך לחשוב על עוד יצירה אז השיר "חרבו דרבו". הילדים שלי לא מפסיקים לשיר אותו והיי, הנה הם מכירים את כל החיילות. וזה לא משהו שאני מצפה מילד בן 7.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למטה משפחות החטופים. הם עושים ימים כלילות להחזיר את כל השבויים. המשפחות שבורות ומרוסקות וכל חיבוק שיינתן להן ייתן אוויר לנשימה, כך אני מאמין.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחים שלומי, שי ושרון, מבעלי המיט בר. לפני 20 שנה הם ידעו לזהות את הצורך בבשר טוב ואת הצורך להתקדם עם צורכי הציבור וליצור את המותג מיט בר בורגר, שהיה נחוץ. בימים אלו, כשלא תמיד קל בתחום הזה, אני חושב שכדאי להרים לאלו שנשכחו מעט.

מה יהיה?
יהיה טוב. אני לא חושב שנצליח להתקדם במשהו אם לא נהיה אופטימיים. כן, המצב חרא אבל חייבים להאמין שמכאן הוא רק ילך וישתפר.