היא השף-קונדיטורית הכי מדוברת בתל אביב. וזאת העיר שלה

מיכל גולדברגר (צילום אסף קרלה)
מיכל גולדברגר (צילום אסף קרלה)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים מוכרים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: מיכל גולדברגר, שעושה פלאים בצ'נה יחד עם השף גיל דהאן, השתחררה ממילואים שבועיים ולוקחת אותנו למסע בין חנות תבלינים שתמיד מפתיעה, מסעדה שאף פעם לא מאכזבת ובר יין שבא טוב. ויש גם ד"ש מיהודה עמיחי

>> ב-7.10 קמה השפית מיכל גולדברגר מוקדם להתכונן לסרוויס במסעדה, וכבר באותו יום הוקפצה למילואים בתפקיד קצינת נפגעים בביה"ח אסף הרופא. "היה כאוס מטורף. הגיעו המון מסוקים וניסינו להשתלט על כל מה שקורה. היה לילה מזעזע. לא היה לי מספיק זמן לעבד את כל מה שחוויתי אבל הכרתי אנשים מדהימים שיוצאים מהם כוחות מטורפים", היא מספרת. לאחר חודשיים היא הועברה לביה"ח תל השומר העמוס יותר וליוותה חיילים ותצפיתניות. לפני שבועיים היא השתחררה ונסעה לסינגפור לייעץ למסעדה בבעלות ישראלית. "למדתי להעריך את הדברים הפשוטים והיומיומיים. אחרי שאני אחזור אני מתכוונת להשתקע חזק בצ'נה ולהביא מלא קינוחים חדשים".

>> העיר של כרמל בין: קריוקי קטלני וחנות ספרים עם דגים כבושים
>> העיר של אבנר ברנהיימר: שכונה ששייכת לי וכיכר שהגנתי עליה בגופי

גיל דהאן ומיכל גולדברגר. צילום: דן פרץ
גיל דהאן ומיכל גולדברגר. צילום: דן פרץ

1. FLOR

אני מאוד אוהבת לשתות בפלור ואוהבת את איך שהמקום נראה, בעיצוב סקנדינבי שאני מתחברת אליו. יש להם אחלה יינות במחירים יחסית נגישים, אווירה טובה ומנות קטנות וטעימות. אני מבלה שם לא מעט ערבים.
וילסון 10

Flor. צילום: אורי קורץ
Flor. צילום: אורי קורץ

2. פארק החורשות

אני גרה בשכונת שפירא ובפארק אני עושה הליכות. זאת ריאה ירוקה בדרום העיר, שקרובה גם לקיבוץ גלויות הסואן, ובשבתות אני אוהבת ללכת לפארק עם ספר, לראות נוף וטבע ולנשום אוויר ירוק.
דרך בן צבי 79

פארק החורשות המורחב (צילום: אילן ספירא)
פארק החורשות המורחב (צילום: אילן ספירא)

3. המגדלור

אני מאוד אוהבת את המגדלור ובכל פעם שאני באזור אין מצב שאני לא אכנס. יש שם ספרים מכל הז'אנרים ומהוצאות ספרים מעניינות שאין במקומות אחרים. אני אוהבת ספרים ואוהבת שאפשר לשבת על אחת הספות ולקרוא.
מקווה ישראל 18

החנות הכי כיפית. המגדלור (צילום: אייל אגיבייב)
החנות הכי כיפית. המגדלור (צילום: אייל אגיבייב)

4. חנן מרגילן

השתדלתי לא לבחור מסעדות אבל זו לא מסעדת שף אז מותר, וחנן מרגילן זו מסעדת הבית שלי. אני מאוד אוהבת את סוג האוכל הזה והדושפרה שלהם זו מנה שבא לי בכל שעה ביום. אני מגיעה לשם לפחות פעם בשבועיים לאכול במקום או לקחת טייק אוויי ובעיני זו אחת המסעדות הטובות בעיר.
מסילת ישרים 15

מרק דושפרה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)
מרק דושפרה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)

5. חבשוש

אני מאוד אוהבת את משפחת חבשוש והתבלינים שלהם הכי טובים בעולם. אני תמיד שואלת על דברים חדשים ובכל פעם הם מצליחים להפתיע ולהביא תבלין ייחודי או פרי מיובש מעניין. אני מאוד אוהבת לקנות אצלם סוכר חום מהונדורס, טונקה ופלפלים מגניבים. הם אנשים נחמדים וכיף להגיע לחנות ולשמוע 'בוקר טוב' ידידותי.
החלוצים 18

התבלינים הכי טובים בעיר. חבשוש (צילום: נועם רון)
התבלינים הכי טובים בעיר. חבשוש (צילום: נועם רון)

מקום לא אהוב בעיר

פעם די חיבבתי את רחוב בן יהודה. היום אני לא יכולה לשאת אותו בגלל הבנייה המסיבית – פשוט גמרו את הרחוב. המטרה טובה, הקמת קו של הרכבת הקלה, אבל כרגע קשה לי להגיע לשם ולראות כביש פתוח וחנויות סגורות.

פעם הוא נראה ככה. רחוב בן יהודה ב-1946. צילום: זולטן קלוגר, ארכיון המדינה
פעם הוא נראה ככה. רחוב בן יהודה ב-1946. צילום: זולטן קלוגר, ארכיון המדינה

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "מסכנים שכאלה" נותן פרספקטיבה אחרת על החיים. יש בו תחושת שחרור וחופש שבא לידי ביטוי בטירוף. אני מתה על הסרטים של יורגוס לנתימוס, אבל הלובסטר ורוב הסרטים שלו אינם מהסוג המשעשע. ב"מסכנים כאלה" מצאתי את עצמי צוחקת כמה פעמים והסרט גרם לי לחשוב. יצאתי עם שאלות על החיים ועל הדרך שבה אנחנו די מוסללים בהם. וחוץ מזה הוא גם מאוד יפה ויזואלית.

אמה סטון, "מסכנים שכאלה" (צילום: יחסי ציבור)
אמה סטון, "מסכנים שכאלה" (צילום: יחסי ציבור)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בשבוע שעבר הייתי בחתונה שציטטו מהשיר "אדם בחייו" של יהודה עמיחי והוא תפס אותי. אין כמעט יום שלא יוצא לי לחשוב עליו כי הוא מבטא את התקופה בחיים של כולנו – ניגודיות קיצונית וניסיון לייצר שגרת מלחמה. אני יכולה לקום בבוקר, לקרוא פושים ולהיות עצובה ובערב לעמוד בסרוויס ולחייך. זה שיר מדהים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בגלל הקשר שלי לפצועים והתפקיד שאני עושה בצבא, אני חושבת שצריך לתמוך בעמותת נט"ל, שמעניקה תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טרור ומלחמה. כל יוזמה שמנסה לסייע לחיילים ונפגעי פעולות איבה שסובלים מפוסט טראומה מבורכת בעיניי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל בעלי העסקים בעיר בתקופה הקשה הזו, ולא רק בגלל המצב הכלכלי. תוך כדי המלחמה קשה להמשיך סוג של שגרה ובעלי עסקים רבים מתמודדים עם קושי שאינו רק כספי.

מה יהיה?
אני אדם די אופטימי מטבעי ובא לי להגיד שיהיה טוב כמאמר השיר. אני מאמינה שבסוף נצא מזה, ונצא מחוזקים.