קריוקי קטלני וחנות ספרים עם דגים כבושים. העיר של כרמל בין

כרמל בין היא שחקנית שאתם כנראה מזהים מתפקידה הבלתי נשכח בתור צימר, או אולי מכמה מדורי רכילות שהתעסקו בחיי הזוגיים, אבל לאורך השנים האחרונות צברה רקורד לא מבוטל כשחקנית הצגות בתיאטרון הקאמרי, תיאטרון גשר ובמספר הצגות בקליבר מרשים ("המלט", "משחקים בחצר האחורית") של בית לסין. ממש עכשיו תוכלו לתפוס אותה בסרט "טור פרידה" של רוני ניניו, לצד דרור קרן. 

>> שכונה ששייכת לי וכיכר שהגנתי עליה בגופי. העיר של אבנר ברנהיימר
>> המלצה על בית כנסת עוד לא הייתה לנו. זאת העיר של שי נחייסי

כרמל בין בסרט "טור פרידה". צילום: עופר ינוב

1. El Mano (אל מאנו)

מסעדת פועלים אסייתית, מקום אדיר לחגיגה – ארוחת הוט פוט מרהיבה, וקריוקי קטלני.
יסוד המעלה 46

מנת חזיר מקורמל באל מאנו. מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה

2. לינקולן ביליארד

מהיחידים שעוד לא חלשו עליו ההמון הרחב. יורדים כמה גרמי מדרגות בבניין סטנדרטי, יש תחושה של מקום מפוקפק, אבל אז נכנסים לאולם מרתפי גדול שמחזיר אותך אחורה לניינטיז. אורות עמומים, עשרות שולחנות ביליארד, בר עם כל הדרינקים והאלכוהול שרוצים, שניצלונים וצ׳יפס שמזכירים את הילדות בבריכה של המושב. כל התנאים הלאו-דווקא זוהרים של המקום מייצרים חוויה פשוטה ומושלמת של בילוי סטייל על שולחנות קטיפה ירוקים.
לינקולן 18

3. הלפר

חנות ספרים שבמקרה נקלעתי אליה, מאז אני מגיעה באופן קבוע להצטופף בין שורות העץ הדחוסות מפוצצות כרכים של העולם כולו. אפשר לצלול שם בפנים לאינסוף. אני אוהבת לקנות משם מתנות, לדייק מי מהאנשים שלי יאהב מה, מתוך כל השלל. קיבלו אצלי עוד נקודות כשהגעתי ביום שישי וגיליתי שהם חוגגים את הסופ"ש והחיים בבירות, ויסקי ודגים כבושים.
אלנבי 87

והריח בחינם. הלפר ספרים (צילום מסך: פייסבוק)

4. אבו נאסר

מסעדה מפורסמת בעג׳מי שמשקיפה לים. פותחים שולחן של שיפודים, דגים סלטים. הכי כיף, טעים ומפנק.
קדם 130

5. מנו וינו/עדינה

חנויות היין והמעדנייה של עמנואל אמינוף ועדי קייזרמן, שהפכו לקיסרים של האלכוהול בעיר, אבל על מצע של סטייל בלתי מתפשר, של הפרטים הקטנים. מציבים ת׳רף, נאמבר 1.

מקום לא אהוב בעיר

כל פינה עם חולדות ועכברים. נהיה כמעט טבעי להתהלך ברחוב ביחד עם חולדות לידך כמו חיית המחמד שלך. ואז למצוא אותן בתוך הדירות. ריסוס? טיפול מיידי. זה רעה חולה של העיר.

השאלון

 איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
Morning Light – סרט חד פעמי של חגי קמחי, שזכיתי לקחת בו חלק קטן. הוא יצר אותו במסגרת קול קורא לסרטים קצרים ביותר, של עד 2 דקות, שעוסקים במלחמת שבעה באוקטובר. מצד אחד, יבש בפנים עד כדי שאיך נוכל לדבר את זה ביצירות שלנו. מצד אחר, אם כבר אז להיות מבריקים ולתת את זה ביצירות מדויקות בלבד, עד כדי שלא יהיה צורך שנדבר את המילים שאין בנו. איכשהו חגי הצליח לעשות את זה. משימה קשה לאין שיעור לטעמי. שתי דקות שורפות וחריפות.

 איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כחלק מיומן מלחמה שאחותי, המשוררת שירי בין, כותבת מתחילת המלחמה, נכתבו שירים חוצי נשמות. ביניהם השיר ׳אביגיל׳ – שיר שהודפס ונתלה בעיר גלויות גלויות בפינות ורחובות. קשה לתאר את מה שנותן השיר בתור כוח, אבל חלק מהימים האלה עבורי, הוא היאחזות במעטי האנשים שניחנו ביכולת להמציא מילים חדשות כדי לתאר אותנו, האנחנו החדשים מאז שבעה באוקטובר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
סיירת השמחה של תל אביב. כל פועלם הוא לשמח ילדים, נוער וכל אדם שפונה מהדרום לתל אביב החל מהרגע שפרצה המלחמה. חמל מטורף שעובד 24/7. הם מופיעים מול מפונים, מפעילים ימי הולדת, מקימים תחנות יצירה של כל סוגי האומנויות. הפקה מושלמת של כל אירוע מא׳ עד ת׳. בראש האירגון עומדת אישה לביאה – נועה דן. זו כתובת מצויינת לתרום לה, שמנוהלת בידי אנשי חינוך ואומנים שבנו בעשר אצבעות מעצמה של יופי אנושי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אחת מהם, דניאל עמית. הבחורה הזו לטעמי היא Unstoppable. היא לוחמת בכל המישורים, היא מנגישה הכל, היא לא רואה ממטר ואת המלחמה היא עברה ועוברת עם כולם. היא לידרית רצינית.

מה יהיה?
שאלת השאלות. העצוב מכל זה שאין עליה תשובה, לאף אחד וגם לא לי. נתרכז כולנו בלעשות את הכי טוב שלנו ולהתמיד בו ולהגדיל, להגדיל אותו בענק את הטוב.