4 בבוקר במרתף של המנזר, התקף חרדה ראשון. העיר של בועז קראוזר
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: בועז קראוזר הוא מוזיקאי, מורה במגמת המוזיקה של עירוני א' לאמנויות, וחובב אדוק של שדרות. כל השדרות. וגם של יין ושפיץ שייטל שפוי
עירוני א׳ לאמנויות
גדלתי ברעננה עד גיל 14, ואז הגשמתי חלום – ארזנו את הבית, ועברנו לגור בתל אביב כדי שאלמד בעירוני א', במגמת מוסיקה. בין שיעור לשיעור, במחששה המיתולוגית שמאחורי האשכול פיס, ישבתי וחשבתי כמה אני בר מזל ואיך החיים שלי השתנו. עד כמה התיכון הזה הוא חלק ממי שאני? אחרי שנים חזרתי לפה, ולא כדי להשלים 5 יחידות מתמטיקה, אלא כדי ללמד במגמה שכל כך השפיעה עליי.
שפרינצק 4
המנזר
יש לי הרבה רגשות אמביוולנטים כלפי המנזר. מצד אחד – נעים לי לשבת שם, מחירי האלכוהול כיפיים, האוכל מצוין והשירות לא מנסה להיות משהו שהוא לא. אה, והוא גם נמצא במרחק של כמה דקות הליכה שיכורה חזרה הביתה. זה תמיד בונוס. מצד שני – אני צריך לפנות לעצמי את הבוקר שאחרי לצורך התאוששות, את התקף החרדה הראשון שלי חוויתי שם במרתף ב-4 לפנות בוקר, והיתקלות רנדומלית באקסית גרמה לי להדיר את רגליי משם לכמעט שנה (ותודה לחוף גאולה הקרוב שהיווה מקלט). בזכות ולמרות כל אלו – לחיי המנזר.
אלנבי 60/גדרה28
האחים גרין
אחד הריחות האהובים עלי הוא ריח של ספרים ישנים, וזה בדיוק מה שמריחים כשנכנסים לאחים גרין. שירה והיסטוריה, פילוסופיה ופרוזה מקורית – כל המדפים מלאים במיטב המילים הכתובות. תמיד מקבלים עזרה, ואם מבקשים, גם המלצה מהצוות. אפרופו המלצה – "4321" של פול אוסטר. לא תצטערו.
פרישמן 60
שפוי
בשפוי התאהבתי ממבט-ביס ראשון, ומאז הרומן בינינו רק פורח. המסעדה קטנה ונעימה, אז התור גדול ומאיים בהתאם, אבל הופך לנעים כשמקבלים את פני בחיוך ושואלים מה שלומי. הבעיה היחידה שלי היא לבחור מה אני רוצה לאכול ואיזה יין אני רוצה לשתות, כי בגדול התשובה היא את הכל (קלמרי מוחמץ ושפיץ שייטל. קל).
סמטת הכרמל 23
השדרה
השדרה היא אחת הדמויות הראשיות ב"מצב ביניים", אלבומי החדש. כשחברה שאלה אותי לאיזו שדרה בעיר אני מתייחס בשירים, מהר מאוד התבהר לי – "השדרה" היא קונספט. כל שיר אמנם מתייחס לרגע מסוים שקרה בשדרות מסוימת, ולכל שדרה מגיע הרגע שלה, אבל בסופו של דבר "השדרה" גדולה מסך שביליה, עציה וספסליה – בין אם זו שדרת בן ציון דרכה אני יוצא מהבית בבוקר וחוזר אליו בלילה, רוטשילד שכל הדרכים מובילות אליה, או שדרות דוד המלך שאת מספר הפעמים שצעדתי בהן גדולים ממה שאני יכול לספור. ההליכה בשדרה היא בשבילי המפגש הבלתי אמצעי עם העיר, התקלות רנדומלית, ישיבה ספונטנית עם חבר ותיק על ספסל, הזיכרונות שהיא מקבצת אליה מהרחובות הקטנים המקיפים אותה, והרגעים השונים מכל גיל שהיה וכנראה שעוד יהיה – כל אלו הם חלק בלתי נפרד מהעיר שלי.
בועז קראוזר שיחרר את אלבומו "מצב ביניים" לפני כשבועיים. להאזנה בכל הפלטפורמות