כאן חלמתי להופיע כבר כנער, החלום התגשם: המקומות של דניאל סלומון
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: המוזיקאי האהוב שיציין 20 שנה לאלבומו הראשון בפסטיבל הפסנתר ב-29.10 עם אורחים מיוחדים. הוא לוקח אותנו לדירת המרתף שבה כתב את אלבומיו הראשונים ולבר המיתולוגי עם הלב הרחב
1. הלילי רוז
הלילי רוז הוא בר הבית השכונתי שלי למעלה מעשור והיה לי המקום המנחם ביותר בלילות רבים. "בוא כמו שאתה, כמו שהיית" ממש כמו בשיר של קורט קוביין, כך מקבלים אותך בלילי רוז, מקום שכולו לב גדול של האנשים המנהלים אותו. כמו כל דבר טוב, גם הלילי רוז עבר פינוי בינוי אבל הפתיחה המחודשת בקרוב ממש באותה הכתובת.
אבן גבירול 148
2. קולנוע רב חן
רב חן היה תמיד מקום העליה לרגל שלי עוד כילד חיפאי שמגיע לעיר הגדולה. לחולה סרטים כמוני זה היה בית הכנסת הגדול והסרטים בו תמיד נראו לי טוב יותר. הסרט הראשון שראיתי בו היה "מת לחיות" והאחרון "סימנים" בו צפיתי עם אחייני, לייל סלומון צוקר ז"ל, והמקום הזה תמיד יהדהד לי אותו.
בן עמי 16
3. צוותא
לצוותא נכנסתי לראשונה כילד בן 14 וצפיתי בחזרות של "חלום ליל קיץ" בביצוע בוגרי ניסן נתיב ולא הפסקתי לחלום על הרגע שאולי יום אחד אעלה על הבמה הזאת גם אני. לימים הופעתי בערבי במה פתוחה של הדומינו גרוס ואח"כ עם אביב גפן (בהופעה הראשונה המקצועית שלי) ויותר מאוחר בהופעות שלי עצמי. הרגע שבו לולה המיתולוגית עלתה לתת לי זר פרחים בסוף ההופעה היה מרגש במיוחד ומלווה אותי תמיד.
אבן גבירול 30
4. הבית ברחוב הירשנברג
במשך שנים גרתי בדירת מרתף ברחוב הירשנברג השקט והנחבא. את הדירה הכרתי עוד כילד כי היתה שייכת למשפחה של חבר (שמוליק לוי) שהיתה תמיד אדיבה כלפי. בהמשך הרחוב התגוררה שילה פרבר, חברתי הטובה ושני אלבומי הראשונים נכתבו והוקלטו כשגרתי בה. לימים גרנו בה אני ודנה (עדיני) בתקופת "רבות הדרכים". הבית הזה והרחוב הזה יהיו תמיד לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה שלי וממני.
5. סמטת ארבע ארצות
האמת היא שאחד הדברים האהובים עלי בעיר הן הסמטאות הקטנות המתחבאות בה. זאת שמתחילה את רחוב ארבע ארצות, זאת שמחברת בין רחוב פרוג לדב הוז, אלו בין שמעון התרסי לירקון. יש בהן משהו מרגיע, שקט, מופנם ויפה וכשאני עובר בהן אני לא יכול שלא לקנא בטירוף בברי המזל שהצליחו להתארגן על דירה בהן. אז אם אתם.ן שומעים על מישהו תהיו חבר.
