כל הפרחים בתל אביב יפרחו גם בלעדיו, אבל זו העיר של וודו דאדי

יותם ג'ונתן רבינו הוא הראפר/מפיק וודו דאדי, בן 25, תל אביבי מלידה. הוא החל לפרסם מוזיקה לפני כעשור בסאונדקלאוד, ומאז הפך לאחד הראפרים הייחודיים ביותר בארץ עם שירים על טהרת סימפולים ישראלים, שפה ונושאים תל אביבית למהדרין (למשל, "(לא) שיר על צה"ל"). אלבומו השלישי קרוי בשם המצוין "כל הפרחים בתל אביב יפרחו גם בלעדיי", ומציע 7 שירים שעוסקים בחיים העירוניים שלאחר המלחמה, לרבות תחושת הצפרדע במים רותחים שכולנו חווים, והמשפט המכעיס והכל כך צודק "למה אני עושה מוזיקה במדינה הזו שלא מחזירה חטופים?". אולי ראיתם אותו גם ב"רוקדים עם כוכבים" בתור בן זוגה התומך של אלונה סער, אירוע אליו הוא מרפרר בשיר "רוקד עם כוכבים".
>> האוכל הביתי הטעים ביקום ומדיטציה בהליכה. העיר של שרון גבריאלוב
>> בית שאין לו בית ובורקס כעמוד תווך. העיר של איתמר ברנשטיין

1. ג'רה

במשך הרבה שנים זה היה בית הקפה השכונתי שלי, עם החברים שלי. זה נכון שלא כיף לשבת על סיפו של שביל האופניים המפגר באבן גבירול, אבל בית זה בית. הקפה ספשיילטי שם מהטעימים בתל אביב, וגם המאפים שם פצצה, למרות שאני לא חזק במתוקים (חוץ מגלידה).
אבן גבירול 54, תל אביב

2. שונרא את כלבא

המרפאה הווטרינרית בפלורנטין, מקום שהיה בשבילי ובשביל הבת זוג שלי בית. מריאנה, ריטה וכל הצוות הן הכי נחמדות מקצועיות ומושלמות בעולם. לא מתבייש להגיד שנכנסתי לשם גם בלי שום כלב חולה רק כדי לפגוש כלבים מתוקים. בנוסף, הן ליוו אותנו שאיבדנו מאד בטרם עת את הכלבה הקודמת שלנו, סטלה. למיטבות לכת, תפסו שם את הברכה הממסוגרת.
פלורנטין 11, תל אביב

תכשיטי הוד והדר

החנות של משה והמשפחה שלו היא הגו-טו שלי בכל שנוגע לתכשיטים. כל התכשיטים שלי או מסבתות שלי, או משם. יש להם אחלה קולקציה של וינטג', וגם הרבה תכשיטים חדשים. את הטבעת ברקת שלי עשיתי אצלו.
בן גוריון 105 תל אביב

הג'אנק

חדר החזרות של יניב הוא כבר מזמן המקום היחיד שאני הולך אליו לחזרות. קוקטייל טוב של מקצועיות ושכונה. החלון שמשקיף על קריית המלאה והחלונות שצריכים להישאר סגורים, כי זה עושה רעש לנרגילה בר למטה. בית זה בית.
המרץ 5, תל אביב

"מסעדה סודנית" בתחנה המרכזית הישנה

לא רציתי לתת את ההמלצה הזו, כי אני מאמין גדול בגייטקיפינג, אבל כבר גיליתי את כל שאר ההמלצות באינסטגרם. חבר שלי צגאיי לקח אותי לאכול שם, מאז אני חוזר כל כמה חודשים. עוף, שעועית וכל מיני תבשילים שאנחנו לא מכירים במחיר באמת זול. מסעדת פועלים – אבל באמת. אני חושב שהם אפילו לא מופיעים בגוגל מאפס.
סולומון 4, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

כל חנויות היד שניה בעיר. כל הז'אנר נהיה גן עדן לסוחרים. כמי שגדל ביד שניה ועבד בתחום, זה נהיה שוק של פראיירים. כל מי שפעם קנה יד שניה כבר לא יכול לקנות היום. הולכים לרומא עם 3 מזוודות, קונים אדידס ביורו, ומוכרים לנו אותו ב-250 שקל כ-"אדידס וינטג Y2K". בגדול, יש לי אולי 2 דוגמאות חיוביות, וזהו. 

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "נשמות" בתאטרון גשר. הצגה מרגשת עד מעבר לדמעות. בנוסף, זו הצגה שמתאימה גם למי שעוד לא התאים את עצמו לתאטרון. חובה נוספת: 'ריצ'רד השלישי' בגשר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
זה אומר שאני דפקט אם אגיד שאת האלבום החדש שלי? הוא לא בהכרח יוצא מן הכלל. אף על פי כן, היצירה שלו הוכיחה לי שאפשר לחיות בכאוס המאורגן והרשע הזה, ועדיין לעשות אומנות רלוונטית. ותכלס, הוא מאוד יוצא מן הכלל.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שלא מפחד להצביע על המציאות שלנו. אנחנו חיים באם-אמא של המלך הוא עירום. חיים עם כיסוי עיניים, ובמקום להודות במציאות מעדיפים להתעסק בנהג מונית בהולנד שלא דיבר יפה לישראלית. אני ממליץ לתרום ל"בצלם", ול"עומדים ביחד", שני ארגונים שמשמרים את טיפת האופטימיות שבי. אם יותר נוח לכם לחזק ארגונים "יותר מתונים", תזכרו שזה מתחיל מ'בצלם', ובפעם הבאה גם את מטה משפחות החטופים יסגרו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בת זוג שלי אלונה סער. אני לא אובייקטיבי, אבל אני לא הכרתי עוד מישהי כזו מוכשרת, יפה וחכמה. אוקי, אולי לא. זה נראה לי תיקו בינה לבין ירון לונדון.

מה יהיה?
אני לא חושב שיהיה פה טוב בהכרח. כוחות הפשיזם משחיתים ומרעילים אותנו. אני מאמין שראש הממשלה יחלוף, כי אין פתרון אחר, וגם שלום עם אחיי הפלסטינים בסוף יהיה, כי אין פתרון אחר. השאלה עד כמה הנפש של המדינה תתקלקל עד אז. אני מחזיק חזק בתל אביב, במבצר האחרון שלי.