איפה בתל אביב הכי כדאי לאבד את האוזניות? העיר של יובל סער

יובל סער (צילום: מירב בן לולו)
יובל סער (צילום: מירב בן לולו)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: העורך הראשי והמייסד של מגזין העיצוב פורטפוליו, תל אביבי מגיל 0, עם תחנות החובה במוזיאון תל אביב, בסוזן דלל ובגעגוע האינסופי לבראסרי

6 בספטמבר 2022

חוף הים (אבל לא בקיץ)

נולדתי בתל אביב לפני כמעט 50 שנה, באבן גבירול פינת ז'בוטינסקי, מעל האמפם (אז היה שם בנק). מגיל אפס אמא שלי הייתה לוקחת אותנו לים (יש לי פחות או יותר מגיל אפס תמונות מחוף מציצים). בדרך היינו עוצרים מול התחנה של מכבי האש, איפה שהיום עומד מגדל בזל. ועד היום חוף הים – אבל לא בקיץ – הוא מה שהופך בשבילי את תל אביב לבית.

שם מגיל 0, רק לא בקיץ. חוף מציצים (תמונה: shutterstock)
שם מגיל 0, רק לא בקיץ. חוף מציצים (תמונה: shutterstock)

מוזיאון תל אביב

יש לי לא מעט זכרונות ילדות מבית אריאלה וממוזיאון תל אביב, אבל אם צריך לבחור רגע אחד הוא יהיה התערוכה של דיוויד הוקני במוזיאון תל אביב (אני חושב שזה היה בגיל 14 אי שם בסביבות 1987/8). כשראיתי את הפוטוקולאז'ים של הוקני התפוצץ לי המוח (באמת), ואפשר להגיד שבזכותו ובזכות התערוכה הזו לימי הלכתי ללמוד עיצוב גרפי. מאז, מוזיאון תל אביב הוא אחד המקומות שאני הכי אוהב בעיר: התערוכות, האנשים, והקפה עם המזגן הכי טוב בעיר. באחריות.

מוזיאון תל אביב (עכשיו, אגב, עם הצללה בכניסה). צילום באדיבות דוברות עיריית תל אביב-יפו
מוזיאון תל אביב (עכשיו, אגב, עם הצללה בכניסה). צילום באדיבות דוברות עיריית תל אביב-יפו

דליקטסן כיכר רבין

הקורונה אמנם גרמה לשינוי בקונספט, אבל אם חלקים מסויימים בארץ קוראים לכיכר רבין כיכר מלכי ישראל, אני מרשה לעצמי לקרוא לדליקטסן בשמו המקורי: הבראסרי. אין כמו להגיע לשם בפתיחה ב-8 בבוקר או ב-17 אחר הצהרים עם השקיעה, לשבת על הבר, ולהרגיש לרגע בחו"ל. אפילו העבודות של הרכבת הקלה והכאוס באבן גבירול לא מצליחים לחרב את השמחה, ורק נשאר לי לקוות שיום אחד המקום יחזור לפעול 24 שעות ביממה.

סוזן דלל

בחצי השנה האחרונה ראיתי 37 מופעי מחול (ספרתי!), 24 מתוכם במרכז סוזן דלל (ו-8 של להקת בת שבע). אני מספיק קשיש בשביל לזכור את החולות שהיו שם, ואת מסעדת הקיוסק של שאול אברון שההורים שלי היו לוקחים אותנו אליה לחגוג אירועים מיוחדים. נדמה לי שבגלגול אחר הייתי צריך להיות רקדן, ועד היום כמה מהחוויות הכי מפעימות שלי (כולל בכי בלי הכרה מהתרגשות) קרו שם.

"מחול בחוץ", ברחבת סוזן דלל. צילום: מקס דמיטרייב
"מחול בחוץ", ברחבת סוזן דלל. צילום: מקס דמיטרייב

שדרות בן גוריון

לפני שנתיים ישבתי עם המחשב והעפתי מיילים בספסל בשדרה ליד הבית. כשחזרתי הביתה שמתי לב שהאיירפודס לא איתי. שעה לאחר מכן חזרתי לזירת הפשע: ישבו שם ארבע אימהות צעירות שבדיוק הניקו. זה היה קצת קריפי כשחיפשתי לידן את האזניות שלי, אבל כשהסברתי להן מה אני עושה הן מיד נרגעו ואמרו "הנה הן, בדיוק פרסמנו פוסט בקבוצת הפייסבוק של השכונה". המסקנה: אם כבר לאבד איירפודס אז במקום שלכולן כבר יש (וגם אם אין, במקום שבו האופציה להשתמש באזניות משומשות היא לא על הפרק).

מקום טוב לאבד בו אוזניות. בן גוריון פינת דיזנגוף (צילום: shutterstock)
מקום טוב לאבד בו אוזניות. בן גוריון פינת דיזנגוף (צילום: shutterstock)

יובל סער הוא העורך הראשי והמייסד של מגזין העיצוב והאמנות המקוון פורטפוליו. ביום חמישי (8.9) תיפתח התערוכה שבוע האופנה בבית האמנים שאצר יחד עם מאיה ארזי, בהשתתפות יוצרות ויוצרים מתחומים שונים – אופנה, צילום, אמנות ועיצוב – שבוחנים את מושג הערך בהקשר של אופנה: ערך חומרי, פיזי, דיגיטלי, כספי, רגשי, אידיאולוגי, סביבתי, חברתי, סיפורי ועוד.
בית האמנים, אלחריזי 9