היא מלכת הפופ אפ של האמנות בתל אביב. זאת העיר של יערה זקס

>> יערה זקס הפכה למטאור עירוני בשמי האמנות עם תערוכות הפופ אפ באוצרותה, שהתשלטו תחילה על בניינים מיועדים להריסה ובהמשך על מלון אימפריאל בתערוכת הלהיט "אימפריאל וונדרלנד". אתמול נפתחה תערוכת הפופ אפ החדשה שלה בעזריאלי שרונה, ובמרכזה 33 יצירות אמנות מתנפחות של מיטב האמנים. זקס משתתפת גם בסדרת המפגשים "פעימה", מפגשים חד פעמיים ומיוחדים עם נשים מובילות, פורצות דרך ומעוררות השראה, שיתקיימו במהלך חודש האישה ברחבי תל אביב, במסגרתה תרצה זקס ב-14.3 בעזריאלי שרונה על רקע תערוכתה. כל הפרטים כאן

אדית פישר-כץ ויערה זקס, Imperial Hotel Wonderland 2 (צילום: רעות ברנע)

>> זה הזמן להרים לכולם ולהיות נחמדים. וזאת העיר של יניב ביטון

1. אדמונד קפה על שלל גרסאותיו ומיקומיו 

האדמונד תמיד היה מקום לפגוש חברים בקורונה כשהבית סגר עלינו, ולעבוד על התערוכה הבאה בימים שחיפשתי משרד מחוץ לבית. מקום מושלם לשבת בו ולהרגיש כאילו אתה בקפה בברלין או בוויליאמסבורג עם סנדוויצ'ים ומיצים טעימים ומוזיקה שתמיד תגרום לך להרים באמצע היום. יצחק שדה 32

ביי ביי חצר מושלמת. קפה אדמונד יהודה הלוי ז"ל (צילום: רז דנון)

2. מסעדת חנן מרגילן

המסעדה הבוכרית בשפירא שהכיר לי החבר המאסטר שף אסף דיי. עם תורים שהולכים ומתארכים עם השנים, המרק דושפרה הטעים ביקום, דושפרה מטוגן, צ'יפס עם מלא שום ופטרוזיליה ועוד מגוון מטעמים טעימים ללאנץ' מושלם ומתאים לכל כיס. מסילת ישרים 15

הפתרון לחורף כהלכתו. מרק דושפרה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)

3. שקיעה בגבעה בבית האצ"ל

אחרי 18 שנים שאני גרה בפלורנטין ורוב החברים שלי גרים בדרום העיר – הפכה הגבעה ליד מוזיאון האצ"ל לנקודת המפגש של כל החברים בסוף יום עבודה, בקיץ ובחורף, לראות את השקיעה מהלוקיישן הכי לוהט בעיר. מצד שמאל רואים את יפו מצד ימין את שאר העיר – תענוג. בימים שיש צבע אדום כולם רצים לצינור ביוב ענקי שנמצא בתחתית הגבעה ומקווים לטוב.

השקיעות הכי יפות בעיר. בית האצ"ל (צילום: דרור ליברמן)

4. מתחם בית רומנו

מתחם שלא מבייש שום עיר גדולה ומגניבה בחו"ל. מעבר לזה שהקבוצה של התדר ובית רומנו הצליחה להחיות מבנה ישן ומתפרק בדרום העיר, הם הצליחו לייצר מוסד שלא מפסיק לייצר תוכן ואמנות מכל הסוגים והגוונים ולהמציא את עצמם ואת הסצינה בתל אביב מחדש. בתור אחת שבשנים האחרונות מתעסקת בלקחת בניינים ישנים ולהפוך אותם למשהו אחר – אני לא יכולה שלא להעריך את החלוציות של קבוצת התדר ואת ההנגשה שלהם של אמנות צעירה ובועטת לקהל הרחב. דרך יפו 9

מוקד תרבות עירוני, עכשיו זה גם רשמי. בית רומנו (צילום: עדי לם)

5. פארק המסילה

נתחיל מזה שפארק בדרום תל אביב זה דבר מרגש בפני עצמו. אחרי שנים שהרגשנו מוזנחים בדרום העיר בלי מטר של ירוק (וללא ריח שתן באוויר), באה הרכבת הקלה ואיתה פארק המסילה. כשנולדה הבת שלי חיפשתי איפה אפשר להסתובב עם תינוקת בדרום העיר בלי שיטפטפו עליה מזגנים, מקום שהמדרכות לא שבורות בו ועגלה יכולה לעבור בלי לרדת לכביש – פארק המסילה בדיוק ענה לי על הצרכים. לאט לאט בימי הקורונה הפארק הפך לנקודת המפגש של כולנו, כשכל העיר היתה סגורה והיום מתפתחת בו סצנה של גרפיטי, אוכל ואנשים יפים מתחרדנים בשמש. אהבתי.

העבר, ההווה, הרעש והשקט. פארק המסילה (צילום: בוריס בי/שאטרסטוק)

מקום לא אהוב בעיר

גני שעשועים שהפכו למקלטי הומלסים. בשנים האחרונות מרגיש שהעיר התמלאה בהומלסים ואיתם גם גני השעשועים. בכל בוקר בדרך לגן אני רואה בפלורנטין הומלסים ישנים על המגלשות ומתחת לנדנדות שהילדים שלנו אמורים לשחק בהם אחרי הגן. כמובן שכל הומלס שישן שם משאיר אחריו אביזרים ומתנות שפחות מתאימים לילדים. ריח השתן וההפתעות בכל ביקור בגן שעשועים מבאסים מאוד, ועוד יותר מבאס שמרגיש שהעירייה לא נותנת מענה מספק – לא לבעיית ההומלסים ולא להורים המתוסכלים מהמצב.

מכה עירונית. חסר דיור בשדרות רוטשילד (צילום: אלכסי רוזנפלד/גטי אימג'ס)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אנאפאזה" של בת שבע. ראיתי אותו מעט לפני שפרצה המלחמה ואני זוכרת שישבתי עם צמרמורת כל המופע והתרגשתי כמו שלא התרגשתי כבר הרבה זמן. יצאתי ממנו מלאת השראה ורצון ליצור דברים חדשים ומשוגעים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? 
העונה השניה של "הטבח". משהו בלראות את הסדרה הזאת דווקא עכשיו – נותנת תחושה קלה של נורמליות ומזכירה לי שהיו לנו חיים אחרים עד לא מזמן שאמן ויחזרו מתישהו בקרוב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? 
מטה החטופים. אני חושבת שאין דבר שיותר חשוב בימינו לעסוק בו מלהשיב את החטופים הביתה. מבחינתי אם זה לא יקרה, זה יערער אצלי תחושה מאוד בסיסית שהיתה קיימת אצלי – שאני בטוחה פה ושאם חס וחלילה יקרה לי או לקרוביי משהו, המדינה והממשלה יעשו הכל כדי להחזיר אותי. אני חושבת שבשביל שכל אחד ואחת מאיתנו יוכלו ללכת לישון בשקט בידיעה שזאת האמת ושזאת מציאות חיינו כאן – חייבים לעשות הכל ולתמוך במאבק הכל כך חשוב ומובן מאליו הזה!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? 
אני רוצה להרים לכל המילואימניקים שעצרו את החיים שלהם ואת העסקים שלהם וביום בהיר אחד עזבו הכל כדי להגן עלינו ועל הארץ. אין לי מילים לתאר בכלל כמה זה לא מובן מאליו הקורבן שהם לקחו למעננו ומגיע להם כל הרמה אפשרית בימינו – תודה לכם!

מה יהיה?
יהיה טוב. כי פשוט חייב להיות.