שער לעולמות אחרים ושקיעה עם קמפארי קפוא. העיר של כרמית גלילי

>> כרמית גלילי (תעקבו) היא המנהלת והאוצרת של מגזין III יפו, חלל ייחודי ויפהפה לתצוגות אמנות. ביום שישי הבא (19.9) תיפתח מחדש חנות ספרי האמן המופלאה של מגזין III יפו, יחד עם תצוגה חדשה של האמן אסד עזי, באירוע שכונתי בשיתוף עם הניסו deli&co וסטודיו Melani לקרמיקה, ודי.ג'יי לייב סט של איבון סאבא. בחלל התצוגה של מגזין III יפו מוצגת בימים אלה התערוכה הקבוצתית "מול נוף" בהשתתפות נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ'בסקי.

1. בית אריאלה

גדלתי בתל אביב בשנות ה-70' וה-80', וספריית בית אריאלה היתה בשבילי מקלט מהמציאות ושער לעולמות אחרים עוד לפני שלמדתי לקרוא. ריח הדפים המצהיבים והכריכות המהוהות, לצד ההתרגשות המהולה באימה משעות הסיפור של סופר הילדים שלמה אבס, הם חלק מהותי מהילדות שלי. "ספריה עירונית" זה שם תמים לאפשרויות שבית אריאלה הציעה גם לפני השיפוץ שעברה בשנים האחרונות, שהפך אותה למרכז תרבות שוקק.
שאול המלך 27 תל אביב

2. עלמה ביץ׳

חוף הים של תל אביב הוא רחבת ההצלה העירונית שלי. הוא הציל אותי בימים של קורונה ומלחמה. אין חרדה שהליכה מספיק ארוכה על החוף לא תרגיע. הבילוי האהוב עליי ועל בתי (גם לה קראתי אלמה, אבל באל"ף) הוא ללכת לראות שקיעה בים, עדיף מתוך המים. קשה לבחור חוף אחד, לכל חוף יש את היתרונות שלו, אבל עלמה ביץ׳ הוא החוף שבשבילי מחבר את תל אביב ליפו וגם זה שיש בו את הקפה/בר הכי מוצלח. השקיעה הכי יפה תהיה יפה יותר כשהיא מחוזקת בקאמפרי אשכוליות קפוא.

3. דאמה קפה

דאמה הוא בית קפה שנולד ברחוב נחמן בשוק הפשפשים, משיתוף פעולה של שאפה הוותיקה עם בני הזוג אביב משולם ואידה סקובמנד, שף ישראלי ועיתונאית ובריסטה שוודית. חוץ מהקסם של למצוא מאפים שוודים עם הל ביפו, הקפה שלהם מעולה, התפריט משתנה ומפתיע והצוות חמוד בצורה יוצאת דופן.
נחמן 1 יפו

4. חילווה מרקט 

חילווה מרקט, חנות הקראפט והעיצוב היפהפיה שהקימה אדריאה אבו שחאדה, וממוקמת בסמטת מזל דגים בעיר העתיקה של יפו, היא יותר מחנות. החנות שמציעה פרטי מלאכת יד ערבית-פלסטינית, היא בית לקהילה של יוצרות ויוצרים במלאכות יד מסורתיות ומודרניות, ומקום שמשמר ומחזק זהות ומסורת פלסטיניות במציאות שמנסה למחוק אותם. אפשר למצוא שם פריטי טקסטיל, כלי חימר, קרמיקה וזכוכית, תכשיטים, והכי אהובות עלי הן עבודות הקליגרפיה. טווח המחירים מאפשר לקנות גם מתנה למישהי שאוהבים חוץ ממה שקנית לעצמך, ויש גם בית קפה מעולה וסדנאות של מלאכת יד מסורתית.
סמטת מזל דגים 15, יפו העתיקה

5. מגזין III יפו

ב- 2018 פתחנו ברחוב עולי ציון ביפו את מגזין III יפו, חלל לתצוגת אמנות, כחלק ממגזין III מוזיאון לאמנות עכשווית משטוקהולם, שוודיה. המוזיאון והחלל הוקמו בתמיכתה הבלעדית של קרן משפחת רוברט וויל, ומתוך אמונה ביכולתם של אמנות ואמנים לעורר השראה ביחידים ובחברה ולחולל שינוי חברתי ופוליטי. מאז 2018 הצגנו בחלל תערוכות יחיד של אמנים מובילים מקומיים ובינלאומיים ושורה של תערוכות קבוצתיות. את חנות ספרי האמן של מגזין III יפו, החנות הראשונה לספרי אמן בישראל, פתחנו ב- 2022. החנות תומכת באמנים מקומיים, מחברת את הקהל הרחב לעשייה אמנותית, והפכה לבית שני עבור אמנים, חוקרים וחובבי ספרים ואמנות.

כעת החנות חוצה את הכביש ומצטרפת אל חלל התצוגה של מגזין III יפו. המעבר הזה הוא מהלך שמבקש לאחד את הפעילויות של החנות והחלל, להרחיב אותן, וליצור מרכז תרבותי הפועל מתוך יפו, שם דגש על אמנים יפואיים ומקומיים ומשתלב במרקם המקומי, במיוחד בימים אלו. בפתיחת המחודשת של חנות הספרים, ביום שישי ה-19.9 בשעה 12:00' יוצגו עבודות חדשות של אסד עזי שחי ועובד ביפו על קיר האמנות שבחנות, לצד התערוכה הקבוצתית ״מול נוף״ שמציגה את עבודותיהם של נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי.
>> מגזין Ill יפו, עולי ציון 34 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

אחרי שנים של הזנחה ואפליה תכנונית ממושכת ביפו שפגעה בתושבים הפלסטינים, יפו חווה התחדשות עירונית וג'נטריפיקציה. לתהליכים האלה יש חסרונות ויתרונות, אמנם הם אלו שמאפשרים את כל המקומות שמוזכרים למעלה, אבל נדרש גם להבטיח דיור ציבורי לתושבים המקוריים של יפו, שיאפשר להם להמשיך את רצף חייהם בעיר וליהנות מהשיפור בתנאים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ביוני ראיתי את ההצגה 'הנשים האבודות מטרויה' – עיבוד של חנוך לוין ל'נשי טרויה' של אורפידיוס. המחזה המקורי נכתב בתגובה לכיבוש ולמעשי הטבח וההתעללות בשבויים – נשים וילדים – שהתרחשו במלחמות בתקופתו של אופידיוס, ודנה מודן ביימה בגאונות את התלמידות המוכשרות כל כך משנה ג׳ של בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים. היה קל להזדעזע וקשה להאמין שמחזה שנכתב בשנת 415 לפנה"ס כל כך רלוונטי למציאות שלנו ואיך לא למדנו כלום מההיסטוריה.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
זה דיון תיאורטי/ יעל סטטמן

עַל מִלְחָמָה רְחוֹקָה. זֶה דִּיּוּן קָרוֹב עַל מִלְחָמָה
רְחוֹקָה, זֶה דִּיּוּן רָחוֹק עַל מִלְחָמָה קְרוֹבָה.
רָחוֹק כָּל כָּךְ, אָנְטַרְטִיקָה,
לִקּוּי מְאוֹרוֹת, מְסַנְוֵר בְּזָרוּתוֹ. 

הַדִּיּוּן הַקָּרוֹב עַל הַמִּלְחָמָה הַקְּרוֹבָה אֵינוֹ קוֹרֶה.

הַדִּיּוּן הַקָּרוֹב מְאוֹד
הַדִּיּוּן הַמַּבְכִּיא בְּקִרְבָתוֹ
הַדִּיּוּן הַצּוֹעֵק
הַדִּיּוּן הַמִּתְיַפֵּחַ
הַדִּיּוּן הַמַּכֶּה בֶּחָזֶה
קוֹרֵעַ בַּבָּשָׂר

עַל הַמִּלְחָמָה הַמַּבְחִילָה בְּקִרְבָתָהּ
עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁהִיא פְּצָצָה עַל רֹאשֵׁנוּ
עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁהִיא בָּאֲוִיר שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת
שֶׁמְּטַנֶּפֶת אֶת בָּצֵק הַחַלָּה
שֶׁמַּסְרִיחָה אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת

אֵינוֹ קוֹרֶה בִּכְלָל.
(אוּלַי כַּמָּה מִלִּים
בַּמִּרְפֶּסֶת עִם וּויִד, בַּשְּׁקִיעָה
רֶגַע מַמָּשׁ מַמָּשׁ קָצָר שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים
לִפְנֵי שֶׁמַּחֲשִׁיךְ)

הרבה פעמים נדמה לי שיעל סטטמן כותבת את מה שעובר לי בראש רק הרבה הרבה יותר יפה ומרגש. השיר הזה כמו הרבה שירים אחרים שלה עזר לי להרגיש שאני לא לבד, ואולי יש בזה קצת נחמה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש לא מעט ארגונים שעושים עבודה חשובה בתקופה האפלה הזו ובכלל, וקשה לי לבחור, אבל מה שחשוב במיוחד עכשיו הוא לפעול יחד – יהודים וערבים ולהשמיע קול יהודי-ערבי למען עתיד משותף. מאז ה-7 באוקטובר, אני עוקבת ומתרשמת מהפעילות של "עומדים ביחד", תנועה יהודית-ערבית שנאבקת למען שלום, שוויון וצדק חברתי. הם פועלים גם בשטח וגם ברשתות, משמיעים קול ברור ומוכיחים שניתן לפעול יחד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ליסה חנניה. ראשת העיר הסודית של יפו. יפואית מלידה, מנהלת בית הבאר, מרכז תרבות יפואי ששם דגש על פעילות דו-לשונית, ופעילה חברתית בלתי נלאית שמחברת בין קהילות ויחידים ועוסקת בקידום נשים. ליסה היא מי שתדע לענות לי על כל שאלה שקשורה ליפו ותעשה את זה תמיד מכל הלב.

מה יהיה?
התערוכה הקבוצתית הקודמת שהצגנו במגזין III יפו, ״להסתכל אחורה אל העתיד״, עסקה בדמיון פוליטי והציגה עבודות אמנות שדמיינו, בעבר, עתיד אחר במקום הזה. כחלק מהתערוכה, העביר מושון זר אביב, מעצב, חוקר, אקטיביסט ומרצה לעיצוב ועתידים בשנקר, סדנאות דמיון פוליטי. בסדנאות האלה עסקנו בצורך הקריטי לדמיין עתידים אחרים, מתוך ההבנה שאין עתיד אחד, יש אין ספור אפשרויות ולכל אחד מאיתנו יש את היכולת להשפיע.אם נצליח לדמיין עתידים אחרים, נוכל לדעת מה הפעולות הנדרשות כדי לקדם את העתידים האלו שאנחנו שואפים אליהם. במסגרת הסדנאות האלה, זר אביב מדבר על הרעיון של תקווה באפילה, שכתבה עליו האקטיביסטית האמריקאית רבקה סולניט (Solnit). לפי סולניט, המקום היחיד שבו תקווה יכולה לצמוח, הוא בחוסר וודאות. בתוך האי וודאות יש לנו מקום לפעול.