>> מאיה גזית (נסו לעקוב) היא מגישת ההסכת "פודקאסט רצח" שהפך לתופעת תרבות ונמצא קבוע בצמרת הפודקאסטים המואזנים ביותר בארץ. בחודש הבא היא תעלה את "הסיפור על בלה קיש", מופע בימתי חדש בשיתוף המוזיקאי והזמר אורן ברזילי ("מופע הארנבות של ד"ר קספר"), המתחקה אחר דמותו של הרוצח הסדרתי בלה קיש. המופע יעלה בבכורה במרכז ענב לתרבות ב-30.6 וב-5.7.אתם רוצים ויכולים להיות שם.

>> עומר נצר הוא אמן קאנטרי בינלאומי. העיר שלו היא נאשוויל
>> הפיצה של השפים וקצת נחת לביאליק // זאת העיר של רונית רולנד
>> כל הדרכים היפות ומעבר סודי אל המדומיין // העיר של ריטה קוגן

1. טאיזו

כי זה לא רק האוכל המושלם והמסעדה היפהפיה, אלא בעיקר כי בכל ביקור שלי שם אני מגלה שוב כמה בעצם – המקצוע שלהם הוא אירוח. הם אלופים בליצור חוויות מצוינות לאנשים שבאים להתארח אצלם, וזה, יחד עם אוכל מצוין (וטעים למות) וחברה טובה – כל מה שאפשר לייחל לו ממסעדה טובה.
מנחם בגין 23 תל אביב

2. הבימה

כי תרבות טובה היא תמיד חוויה מצוינת. כי היכולת שלהם לשלב הפקות מהממות ווירטואוזיות כמו "פרסילה" (אם יש מישהו בעיר שעוד לא הלך לראות, רוצו) לבין סיפורים קאמריים ועל זמניים מדהימה, וכי המציאות הישראלית קוראת לחוויות שמאפשרות התנתקות מהחדשות והמציאות לשעה-שעתיים.
שדרות תרס"ט 2 תל אביב

3. הטיילת

הטיילת, לכל אורכה, היא אחת מפנינות החן של העיר. באמת של החיים, כמובן שאני מנצלת אותה כדי לרוץ ולא לטייל, אבל מחוף הצוק ועד יפו העתיקה (ובחזרה) אני חולפת על פני כל חופי העיר וכל חלקיה, וגם מצליחה לראות ולחוות את כל הפסיפס האנושי התל אביבי. ההארכה שהיא קיבלה בשנים האחרונות היא מתנה אמיתית לכל הרצות והרצים, ולי אישית.

4. סינמטק תל אביב

חוץ מהאפשרות להפוגה קלה מהיום יום וה"מצב", זה פשוט בית לכל כך הרבה סיפורים אנושיים, תרבויות והיסטוריה. כמי שהפודקאסט שלה (ושל שי!) הוא כזה שמספר בכל פרק סיפור על מדינה אחרת בתקופה אחרת – אני מתה על היכולת לצאת למסע ולהאזין לסיפור מסחרר – בין אם זה בסרט עלילתי או תיעודי. הכניסה לסינמטק מזכירה לי תמיד קצת את הכניסה לארון הבגדים שבצידו השני נרניה: היא תמיד מובילה אותך לעולמות אחרים שלא הכרת.
הארבעה 5 תל אביב

5. Bizi Studio

ביזי הוא אולפן ההקלטות שבו אנחנו מיילדים את פרקי "פודקאסט רצח". הוא הבית החם שבו אני ושי מגוללים את כל אחד ואחד מסיפורי הרצח המדממים שמרכיבים את "פודקאסט רצח".
החשמונאים 105 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

זה מצחיק, אבל אני אוהבת את העיר הזאת כל כך, שכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זההכבישים והפקקים. איזה כיף היה לנו אם יכולנו פשוט להגיע ממקום למקום בלי בזבוז הזמן, הלחץ והאנרגיה? ואיזה בונוס זה היה אם היינו יכולים להגיע להכל במרחק הליכה?

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"קברט" בתיאטרון הקאמרי. ההפקה מושקעת וחכמה, רן דנקר וליהי טולדנו אדירים, אבל מי שגונבת את ההצגה (ואת הלב) היא ליאורה ריבלין. מהקהל מרגישים היטב את תועפות אהבת האדם והתיאטרון שהושקעו ביצירת הקסם הזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"נתן ועמוס" של אסף ענברי, שמלהטט בין הביוגרפיה של נתן אלתרמן לזאת של עמוס עוז, ודרך המסע שכל אחד מהם עשה – אנחנו חווים ומכירים את הקשת הפוליטית כולה. הספר נתן לי תקווה לשוב לימים של שיח אידאולוגי אמיתי, לא אלים ומתלהם, של חוסר הסכמה שניתן לחיות איתה (אלא אם אתה דוד בן גוריון שכועס על לוי אשכול, כשעוד היו אנשים ולא רחובות), ושל חברה שאנחנו צריכים לחזור אליה, כזאת שיודעת להכיל הרבה דעות ואידאולוגיות, יודעת לזכור את המחבר ולא את המפצל, מקשיבה, מאזנת ויודעת להשתנות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אם אני צריכה לבחור אחד – אזפורום מיכל סלה. אבל כל ארגון שעוסק בהעצמה נשית ובחיזוק של הקהילה שלנו – נכון בהקשר הזה. נדמה לי שהתקופה שבה אנחנו חיות מאתגרת במיוחד, מצד אחד יש לנו עוד ועוד הזדמנויות להשמיע קול, להשפיע ולקחת חלק בעמדות ובתהליכים. אבל חלק מהתהליכים מוגבלים ולא מחלחלים לכל האספקטים והמגזרים של החברה שלנו, וחבל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שי מגל, שותפי להסכת, שבטח יהרוג אותי כשיגלה שאני מדברת עליו. חוץ מהחום האנושי, הצניעות והידענות שלו, הוא האדם היחיד שמצליח ללהטט בין מנכול גוף תקשורת כמו YNET לבין השתתפות בפודקאסט ופרטיות מוחלטת.

מה יהיה?
יהיה טוב. כי מגיע לנו שיהיה טוב פה.

• העיר שלי
• פודקאסט
• סינמטק תל אביב
• טיילת תל אביב
• הבימה
• טאיזו
• מרכז ענב