קפה לשאוף אליו וחוף לחלום בו. זאת העיר של מיכאל קגזנוב

1. P.O.C Cafe

על הפרויקטים שלי אני עובד בדרך כלל ב-p.o.c café ("הפוק"). הפוק הוא לא רק בית קפה שכונתי מוכר, אלא מוסד המצליח לקיים אטמוספירה מלאת קסם שייחודית רק לו, בין היתר בזכות באי המקום שמלאים בפני עצמם בקסם. המיזם שלי, "היכלות שירה", גובש ונוצר רובו בפוק. "היכלות" הוא מיזם תרבות שמחבר בין שירה עברית, אמנות ואנשים לבין מעורבות חברתית ופילנתרופיה. במסגרת המיזם מתקיימים ערבי שירה ואמנות מדי כמה חודשים, כל פעם בתמה אחרת. ההכנסות מוקדשות לארגוני חברה אזרחית שרוב הציבור לא זוכה לשמוע על העשייה החשובה שלהם ביום־יום. אני עוד לא בטוח אם האווירה בערבי "היכלות" מצליחה להתקרב במבחן התוצאה לזאת שבפוק, אבל אני יודע שיש לאן לשאוף. כפר גלעדי 48

שכונה שעשויה מקפאין. P.O.C בפלורנטין (צילום: שלומי יוסף)

2. האחים גרין 

חנות הספרים של האחים גרין נמצאת במרחק הליכה קצר מהבית שלי. מצד אחד, זאת ברכה גדולה. החנות מלאה בספרים שנדיר למצוא במקומות אחרים. יש בחנות גם ארון ספרי שירה משובח. מצד שני, הטוב הזה יכול להיות לעיתים גם בעיה רצינית – יש משהו מאוד מפתה בכל השפע שיש בחנות, שפתאום הופך לנגיש מאוד. קשה לעבור דרך החנות מבלי לרצות לרכוש משהו, או לכל הפחות לשרוף כמה רגעים בלו"ז לטובת שיטוט בין המדפים. השלל האחרון שלי מהאחים גרין הוא כמה ספרי שירה של פדריקו גרסיה לורקה ורחל חלפי.

תיבה של אוצרות. האחים גרין (צילום: יחסי ציבור)

3. מסעדת 85/15 

הייתי בין ראשוני הלקוחות שהגיעו למסעדת 85/15 שנמצאת במפגש הרחובות גורדון 85 פינת מלכי ישראל 15. מאז, כבר שנים שהמסרון היחיד שאני מקבל מ־ontopo הוא שההזמנה שלי ל־85/15 נרשמה בהצלחה. מעבר למיקום המוצלח, הסוד של 85/15 הוא בהיותה קצת מהכל – קצת מסעדה, קצת בר־יין, קצת ביסטרו; קצת מטבח ים־תיכוני, קצת מטבח ישראלי, קצת מטבח אירופאי. הקצת־קצת מהכל יוצר שלם מדויק, לא מתאמץ, שאני אוהב במיוחד, בכל מפגש אפשרי: עם קולגות, עם בני משפחה ועם חברים. זה גם אחלה מקום לדייטים. גורדון 85

קצת ועוד קצת ועוד קצת זה הרבה. 85/15 (צילום: מאריאנה סטנסבה)

4. ת"א תרבות – קריית המלאכה 

בלבה המאובק והמפוחם של קריית המלאכה, נמצא ת"א תרבות – מרכז עירוני של המחלקה לאמנויות בעיריית תל אביב־יפו, שמשמש בית עבור אמנים ושוחרי תרבות. הניגוד שבין החוץ המשופע במפעלים ובבתי מלאכה ובשגרת יום־יום קשה, לבין הפנים, שבו נפרשים חללי תצוגה לאמנים ולמשוררים, היה זה שהניע אותי לבחור לקיים דווקא שם את הערב הקרוב של "היכלות". בערב ישתתפו המשוררות והמשוררים סתיו אתלן, לילך ובר, ניסן אליהו כהן, נעם בן־דוד וגיתית דהן והאמנים המציגים טמיר חן ומרגריטה גרצמן. מרבית הערב יעסוק בספרה של סתיו, "עורב משוגע". קריית המלאכה מוזכרת אף היא בין דפי הספר. הכנסות הערב יוקדשו הפעם לעמותת "המכללה", שמסייעת לנשים שורדות זנות ואלימות להשתלב בשוק התעסוקה. המרץ 6

יא אללה איזה יופי בא לנו להיות אמנים. ת"א תרבות קריית המלאכה (צילום: אמנון חורש)

5. חוף גורדון

החוף האהוב עליי בעיר הוא חוף גורדון. עניין של הרגל. אני משתדל ללכת לחוף לבד, בדרך כלל לשעתיים־שלוש, ולנצל את הזמן לכתיבה ולקריאה. לאחרונה למשל סיימתי לקרוא בחוף את ספרו החדש של בני מר, "המועדים", שבו מסופר גם על אירוע שמתרחש בחוף גורדון. לפעמים אני מעדיף פשוט לבהות בשמיים או בים, כשנעימת הטק־טק, טק־טק של המטקות מנצחת את הפלייליסטים מהספוטיפיי שלי (אותם אני שומר לריצות בחוף). מדי פעם אני חוטא בצילום־עצמי לסטורי. אמרו לי שתמונות בחוף טובות לטראפיק.

עוד חוף מושלם, מה יש לומר. חוף גורדון (צילום: שאטרסטוק)

 >> מיכאל קגזנוב הוא עורך דין, משורר ויזם חברתי, מייסד ועורך מיזם התרבות הפילנתרופי "היכלות שירה". ב־29 באפריל יתקיים אירוע נוסף בסדרת ערבי "היכלות שירה", בסימן "אמונה". פרטים וכרטיסים כאן