המקום הכי גבוה בת"א וקפה שקורים בו קסמים. העיר של מעיין ריף

>> מעיין ריף נולדה וגדלה בתל אביב, למדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב וסרטה הראשון באורך מלא שמוצג בימים אלה בבתי הקולנוע, "הפילגש" בכיכובן של דאנה איבגי ואניה בוקשטיין, מתרחש ברחובות תל אביב. בקיצור, אין יותר תל אביב ממנה. וזאת העיר שלה

>> העיר שלי: גם יניב ביטון שמככב ב"הפילגש" התארח במדור בסופ"ש
>> לבד שבתות וחגים: "הפילגש" מוצא את ההומור בין הדמעות והאבל

1. גן הפסגה

זו הנקודה הכי גבוהה בכל העיר היחסית שטוחה הזו. יש שם איזה עץ שהבן שלי היה זוחל מתחתיו והיום מטפס עליו – שמשקיף אל הים, הכנסיה, העיר תל אביב וגם קול המואזין נשמע שם לעיתים. תמיד יש שם הפתעות, אם זו חתונה אריתראית בשבת וכולם לבושים לבן, או רקדנים שמתאמנים, זוגות מתבודדים או משפחות שפותחות שולחן. והרבה גם סתם ריק שם. אם מגיעים לשם בשעה הנכונה ביום אפשר לקבל משב רוח מצנן ולהביט בתרנגולים משוטטים.

הספוט הכי יפה בתל אביב. גן הפסגה ביפו (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)

2. קולנוע יפו

בילדותי היו לא מעט בתי קולנוע בתל אביב ותמיד היה לי אחד במרחק הליכה קצרה מהבית, ולכן היו לי הרבה אופציות לצפייה בסרטים, גם פחות מסחריים. לאט לאט בתי הקולנוע נעלמו, וכשעברתי ליפו הרגשתי שבית קולנוע הוא הדבר שהכי חסר לי. ואז קם לו קולנוע יפו שנותן לי טעימה כזו מהילדות, מקום מנחם. כיף לתפוס שם סרט טוב ואחרי ההקרנה לשבת שם ולדבר עליו. מרזוק ועזר 14

קצת שפיות קולנועית, אבל ממש קצת. קולנוע יפו (צילום: יח״צ)

3. מסעדת שרה

המסעדה הזאת ברחוב יהודה הימית ביפו תמיד מחממת לי את הלב. זה כמו לנסוע אחורה בזמן ולאכול טעים במחירים של פעם. אוכל בולגרי יותר טעים מבבולגריה. ברביעי יש מוסקה תפוחי אדמה וזו אחת המנות האהובות עליי בעיר. יהודה הימית 2

4. סטודיו קוטה

סטודיו קרמיקה שמנצחות עליו שתי נשים מוכשרות שהן אמניות בכל רמח אבריהן. כשאני מנסה לכתוב אני צריכה קודם כל לנקות את הראש ויש משהו ביצירה באובניים שיכולה לאפשר את זה, לרגע להתנתק מהעולם ולמקד את כל הגוף בפעולה פשוטה מעגלית ומדיטטיבית. אחרי זה אפשר בראש צלול יותר לשוב אל הדף. בר יוחאי 9

5. קפה יאפא

ברחוב יהודה מרגוזה יש בית קפה שאת קירותיו מעטרים אלפי ספרים שאת כולם הייתי שמחה יום אחד לקרוא. יש שם אוכל ביתי ואווירה שקטה ונעימה. הם גם מארחים ערבי סרטים, מוזיקה או שירה. המקום הוא יותר מסך הדברים שהוא מציע, זה ממש בית קהילתי ותמיד קורים בו קסמים. מרגוזה 33

המקום הכי לא אהוב בעיר

גדלתי בעיר הזו, ואם יש מקום אחד שאני הולכת אליו כשאני עצובה או שמחה או שהייתי מתפלחת מבי"ס בשבילו או סתם כשצריכה קצת אופק – זה תמיד הים. אני לא יכולה לדמיין לחיות במקום שאין בו ים ואני גם חושבת שיש לנו את אחד הימים היפים בעולם. כל חורף העירייה מזרימה את מי הנגר השחורים אל חופי העיר וזה לחלוטין משבית את כל השמחה.

הים הוא בחינם והזיהום גם. שפכים בבננה ביץ' (צילום: יחסי ציבור)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה של האוסף הראשון של סטודיו אמסטרדם – אסופת שירים מקוריים שילדים כתבו ניגנו שרו והלחינו, ושהופק בעזרת המורים שלהם. השיר האהוב עליי הוא "למה אתה לא פה" שמצליח לרגש בכנות הלא מתאמצת שבו כמו שרק ילדים יכולים לעשות.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שיר של לריסה מילר מתוך "פירה":
אני מרגישה
שאני מרגישה
וזה טוב
אני מרגישה
שיש לי לב
ואיברים שיש
לי שליטה עליהם
אבל הם גם
לא קשורים אלי
אבל אני מרגישה
שאני מרגישה
ואני שמחה מזה
כי הרבה זמן
הרגשתי רגשות
אחרים

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שיכול לעזור למשפחות החטופים. זה הדבר הכי חשוב כרגע וכל דבר שאפשר לעשות למענם יכול לתת קצת אור בתקופה הנוראית הזו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כרמל גת היא החטופה שאני לא מכירה שהכי נכנסה לי ללב, אולי כי כמוני היא חיה בתל אביב וגם מתרגלת יוגה במסירות, אולי כי משהו בחוזק שלה שעובר בסיפורים נותן לי תקווה שהחטופים ישרדו את התופת הזו ויחזרו אלינו שלמים. אני מאמינה בכח המחשבה ואולי אם מספיק אתאמץ ואפעל למענה זה יזיז משהו בעולם ויחזיר אותה אל חיק אהוביה ויחד איתה ישובו שאר החטופים.

מה יהיה?
אני רוצה להאמין שהאנשים כאן גדולים וחזקים מהממשלה הזו. שהרצון המשותף בחיים טובים לכל הצדדים שבהם לכל אחד יש יכולת לעבוד, לאכול, לבלות עם המשפחה על שפת הים התיכון יצליחו לנצח אינטרסים אישיים. אני רוצה להאמין שאנשים יאפשרו לעצמם למצוא הנאה מהדברים עצמם. ומאמנות שנוגעת.