תל אביב של ילדות ובגרות: המקומות האהובים של נתן סלור

הגעתי ללונה פארק בפעם הראשונה בגיל 5. התאהבתי מיד ורציתי לחזור שוב ושוב. זה המשיך גם בנעורים, ואז לאורך כל החיים עד עכשיו. כשהפכתי לאבא הנחלתי את האהבה למקום לבת שלי. מעבר למתקני האקסטרים החדשים ישנם כמה מתקנים שנשארו מהסבנטיז והאייטיז וזה מרגש וכמובן – נקניקיה בלחמניה לסיום. בחיים אפשר למצוא הרבה אנלוגיות ללונה פארק ואני מתייחס להרבה דברים בחיים כמתקנים ולכן זה גם מחבר אותי למקום. כשמחשיך ונדלקים האורות המנצנצים המקום הזה הוא הכי יפה בתל אביב.
גני התערוכה, שדרות רוקח

הגעתי לקולנוע חן בפעם הראשונה בגיל 8 לסרט "קסאנאדו". המסך העצום והסאונד העיפו אותי לעולם אחר הרחק מכיכר דיזנגוף. בערך בגיל 12 הקולנוע היה הראשון בארץ שחולק לכמה אולמות והפך לרב חן. יש לי הרבה זיכרונות מהמקום כמו הפעם הראשונה שהלכנו כמה ילדים לסרט בשישי בלילה לבד ("תרגיל לשוטרים מתחילים 2") וגם מכל מיני דייטים… בילדותי היו בת"א ארבעים ומשהו בתי קולנוע וכולם נסגרו חוץ מרב חן שהוא סוג של אנדרטה לזמנים אחרים. מומלץ ללכת לסרט בחן 1 שהוא האולם הגדול המקורי של קולנוע חן.
בן עמי 16

הגעתי לצוותא בפעם הראשונה כילד קטן להצגת ילדים כלשהי. את ההצגה אני לא ממש זוכר אבל את הירידה מלונדון מיניסטור אל מתחת לאדמה לאולם הקסום הזה לא אשכח. ראיתי כאן המון הופעות והצגות במשך השנים, גם הופעתי כאן הרבה ועדיין מופיע וזו תמיד חוויה – בעיקר בצוותא 1 האולם הכי טוב שיש שבנוי בצורה מאוד מיוחדת. האולם קרוי ע"ש לולה האגדית מצוותא שבכל פעם שאני מגיע לשם אני רואה אותה ושומע את קולה בראש שלי. אבן גבירול 30

הגעתי לכאן בפעם הראשונה כילד – כשהמקום היה קולנוע "מקסים". במשך השנים המקום עבר כמה גלגולים וכיום המרתף שלו הוא מועדון הבוטלג. אני אוהב מועדונים אבל פחות מתחבר למועדוני ענק והמקום הזה הוא מועדון בגודל המושלם עם סאונד מעולה ואווירה. אני מגיע בעיקר לליין "מסיבת כיתה ד'" שהיא מנהרת הזמן – שלי ושל חבורת משוגעי אייטיז – שבאים מפזזים וצורחים את המילים של המוזיקה המושלמת שמנגנים הדיג׳ייז עידן גבריאל, טל ארגמן וצח זימרוני.
המלך ג'ורג' 48

הגעתי לכאן הרבה כילד כי גרתי לא רחוק. אז אזור הנמל והשפך היה מוזנח ומעט מפחיד. היום הוא משופץ ומטופח. מומלץ לעמוד על גשר העץ שמאחורי ארובת רדינג ולראות את הגב של תחנת הכוח ואז להמשיך קצת ולראות את מסלולי ההמראה של שדה דוב הנטוש. הכי אני אוהב לעמוד על הגשר שעל השפך ולראות את הים והאופק ואז להסתובב ולראות את הסקייליין של ת"א.