הפחמימה מס' 1 והמסעדה שהיא בית, לנצח. העיר של פיות היין
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: שירה גרנות ולי הופמן אגיב, הנשים מאחורי פיית היין, שותות יין במסעדות הכי כיפיות בעיר - אבל גם לא מוותרות על קפה. ועל אניס
1. ג'וז ולוז
שירה: בג'וז ולוז נולדה פיית היין. מהרגע שהבנים נכנסו אני איתם, הכרנו במקרה והתאהבנו ומאז הם הפכו למשפחה (הלא מתפקדת) שלי. עוד מהימים שהיה תפריט הבנו שאנחנו רוצים לדבר יין לפי ווייב, אווירה ומה שהלקוח ירצה לעבור. המון השתנה מאז: המיקום, האין-תפריט, אני. אבל הם לנצח יהיו משפחה, הג'וז הוא הבית שלי ואני שם לפחות פעמיים בשבוע על כוס יין וג'יבנה, שזו המנה הכי טעימה בעולם. עם השנים המשפחה התרחבה והפיה לי גם נכנסה. זה המקום שאנחנו אוהבות לחגוג בו ולעצור ביחד.
התנופה 7
2. חוני קפה
שירה: עברתי את כל תל אביב, וכשהגעתי לגור ביפו הבנתי שהגעתי הביתה. היא פשוט קסומה בעיניי ושדרות ירושלים זה רחוב כל כך מיוחד. חנויות קטנות של פעם שמתמחות כל אחת בשלה. את הקפה שלי אני שותה רק במקינטה וטקס הבוקר הוא אחד החשובים. חוני קפה זו החנות האהובה עליי. חנות של התבלינים והפיצוחים הכי טריים, והקפה הכי טעים שיש בארץ בעיניי. הכל נטחן במקום והקפה במתכון של נביל חוני. מעבר להכל, הוא אחד האנשים הכי מהממים ביפו ואני באה אליו לפחות פעם בשבוע בשביל שיחה טובה. סוד כמוס ששווה להגיע אליו עד ליפו ומגיעים אליו מכל הארץ.
שדרות ירושלים 77
3. הבסטה
לי: הבסטה זה בית. מבינים אותי שם. אני לא צריכה פרחים באוכל, אני צריכה חומרי גלם טריים וטעימים, לחם עם הר של חמאה, חיוך ציני של אבירם, מיכל ומיכאל ויין. מלא מלא יין. הרבה ממנו. בבסטה אני יכולה לשכוח מהחיים לכמה שעות. לשבת לבד על הבר, או עם בן הזוג או חברה. אף פעם אני לא ארגיש בבסטה לבד.
השומר 4
4. עמיתה
לי: אין כמו פחמימה. ואם כבר פחמימה, אז של מיכלי ואנה. לעמיתה אני באה במיוחד. לא על הדרך. אני באה כי בא לי עמיתה. מיכל תמיד תגניב לי רוגעלך, אני תמיד מעמיסה יותר ממה שאני צריכה, ולא מוותרת על אספרסו כפול בישיבה על אדן החלון.
סלמה 10
5. שוק לוינסקי
שירה: בשביל כוס יין יש לי מסלול קבוע בשוק לוינסקי שאני תמיד משחזרת. מתחילה בתרצה אצל אביב שהוא חבר וסומלייה מדהים. הוא מהיחידים שאני מאפשרת לו לבחור לי יין בלי לשאול שאלות. משם אני ממשיכה לקטן – החדש של אורי לוין (סאלוף בנחלת בנימין) והשף עידו. מתוך בוטקה פצפון וטאבון באמצע לוינסקי, עידו מוציא מנות שהן לא פחות מפלא, יין במחיר נעים ועראק (כי בסוף אני סאקרית של אניס).
לוינסקי 46