עם פי שניים יותר מקומות, זו העיר של צביקה פרוש וניר לייסט

מקום שמלווה אותי מילדות. הזיכרון הראשון שלי משם זה פסל ההתרוממות הנצחי של קדישמן, שהיה נקודת איסןף לטיולים הסתדרותיים כאלו מהעבודה של אבי ז"ל, שעבד בחברת הביטוח הסנה. זה היה עידן אחר ותמיד המעבר שם מציף אותי בזכרונות של אייטיז. הבימה של דני קרוון שינתה את הוייב לגמרי. התיאטרון נראה חי ולא כמו בונקר, וכל הרחבה קיבלה חיים משלה. בהתחלה הבטון הרב לא בא כזה בטוב, במיוחד בקיץ, אבל עם הזמן כל אלמנט קיבל אופי, והרחבה כמו גוף מופלא שכיף להיות בו. לפני שנתיים צלמנו שם את הקליפ הראשון שלנו, לשיר Guns n Signs. כל הקלפים הסתדרו לקליפ, יצא ממש כמו סרט סמוראים אסלי. מרגיש בר מזל שהכל הסתדר ושדני קרוואן ממשיך ליצור מרחבים מופלאים, היכן שזה לא יהיה שנשמתו נמצאת.

כיכר הבימה (צילום: shutterstock)

אין המון גנים ופארקים שפויים בתל אביב ואולי המשמעותי שבהם באיזור המרכז זה גן מאיר. בשנות ה-90 הוא היה אפילו מפחיד ומאיים, במיוחד בלילה, שמו שם פסל הזייה שעשוי מדיסקים – משהו נגד הפיראטיות – וזה היה נראה כמו שלגייה. היום בגן המחודש, כאבא לילד זה מקום שלימדתי את בני איך לרכב על אופניים, רולרבליידס ואיך לשחק כדורסל, כדורגל, באדמינטון ופינג פונג, ממש יש שם סצינה סביב השולחנות. נכון שיש שם קללה שלא מצליחים להצמיח דשא ברחבה, אבל אני אופטימי.

גן מאיר (צילום: Shutterstock)

4. הכרמל

בתחילת שוק הכרמל, המקום הכי טוב לפיתה בעיר. אני רחוק מלהיות אובייקטיבי, כי זה מקום של שי ואייל, אחים של זוגתי, אבל זה באמת טעים ברמות – בין אם אתם בטבעוני או בבשרי.

שוק הכרמל (צילום יעקב בלומנטל)

5. קפה צ'אצ'וס

הם צעירים, הם ממש אוהבים קפה, לא יקרנים ואוהבים מוזיקה. וכלבים! זה מקום קטן גדוש באנשים, במיוחד אוהבי כלבים , אחלה של מקום ואחלה וייב. הקפה הרגיל שלהם מטיס לחלל כי הם שמים שתי מנות במכונה, לא מומלץ לאנשים עם לב חלש. אני מבקש חלש לאחרונה.
גאולה 51

חדש בגאולה. צ'אצ'וס (צילום: יעקב בלומנטל)

העיר של ניר לייסט:

1. גן בלומפילד

פארק אנדרייטד לגמרי. כשאין שם בלאגן בשעות הבוקר כשהעיר עוד מנומנמת אפשר למצוא שם מרחב ושקט כשאני צריך רגע לעצמי, וגם מלא כלבים חברותיים אם מתחשק.

אה כן, ויש גם איזה אצטדיון ממש ליד. בלומפילד. צילום: shutterstock 

2. שבתאי היפה

למרגלות יפו העתיקה קרוב לים, נראה במבט ראשון כמו מסעדת תיירים, עם ניחוח של פעם. אבל בעצם זה מקום שאני נורא אוהב לחזור אליו, ובעיקר לפתוח שולחן עם חברים קרובים בשישי בצהריים – מסורת קטנה שפותחת את הסופ"ש. ואם אי פעם נפשכם חשקה בשרימפס עם חמאה אז וואו.
הצורפים 38

3. קפה מיכאלנג'לו

במהלך השבוע אני מאוד אוהב לשבת במקום הזה. אמנם זה האב עבודה של רבים ביפו אבל הוא מרגיש ביתי בגלל צוות מקסים וחלל יפה. אוכל טבעוני שטעים גם ללא טבעונים.
בן תרדיון 2

המבורגר טבעוני בקפה מיכאלאנג'לו (צילום: יח"צ)

4. שם טוב הירקן

להיכנס לשם טוב זה חזרה בזמן. הוא סוג של סופ נאצי של ירקות. כל הירקות סובבים סביבו. יש הרבה חוקים שצריך לשמור. איכשהו פה אין לי בעיה להידחק בתור בין ירקות ואנשים עד שמגיעים אליו. לתהות באיזה מצב רוח הוא היום. והוא תמיד שם, מקליד על הקופה מבוקר עד לילה. כמו סלע יציב במסירות שחוצה זמנים. אה, ויש שם ירקות פגז.
שדרות ירושלים 7

5. א-לה רמפה

מקום על-זמני עם וייב נהדר שאיכשהו מצליח לשמור על על עצמו ללא מאמץ. תמיד כיף שם ויש מצב שהם היו הראשונים או לפחות מחלוצי הגשה בצנצנות.
העמל 21

הצ'יפס של א לה רמפה (צילום: הילה שמאי)