הסוד של שוק הנמל והפיצה הכי טובה בעיר: המקומות של שיר הלפרן

1. שוק הנמל בשישי בבוקר

בשעות המוקדמות של יום שישי שוק הנמל במיטבו. אני לא בטוחה שאנשים מודעים לכך שיש משהו שפתוח ב־06:00-07:00 בבוקר. כבר 13 שנים שהלקוחות המייסדים מגיעים השכם בבוקר, ומהחקלאים – שגם הם מדור המייסדים – אני יודעת שיש אנשים שהפטיש שלהם הוא לבחור תוצרת היישר מהארגז, עוד לפני שהיא מגיעה לדוכן. בעיני זו המהות של שוק האיכרים ובחודשי הקיץ כשחם אלו השעות הכי נכונות להגיע.
האנגר 12, נמל תל אביב

שוק הנמל (צילום: אייל ורשבסקי)

2. פלאפל נורדאו (שלמה ובניו)

זהו אחד המקומות הבודדים שאכלתי בו כילדה ואני יכולה לחזור אליו כמבוגרת עם הילדים. זו שכונת ילדותי, לאבי יש משרד לא רחוק משם וגם את השוק פתחתי בסביבה. הטעם לא השתנה כבר 30 שנה ואותם בעלים נמצא שם גם היום, כך שמבחינתי זו חוויה מרגשת להיזכר בטעם שליווה אותי בילדות. אני עוצרת שם עם הילדים בדרך מהים והמנה מצוינת: פלאפל צהוב ונקי עם מעט מאוד תוספות (כרוב, סלט, טחינה) והמקום היחידי שאני מתפתה בו לקחת גם לביבת ירק או שקשוקה בפיתה.
בן יהודה 232, פינת שדרות נורדאו 

3. מאפיית שרויטמן

המאפיות של שרויטמן, FIKA וויילד בייקרי צמחו שלושתן בשוק הנמל. כל אחת מהן מייצגת דור חדש של מאפיות, הדור הבא אחרי ארז קומרובסקי, ומרגש אותי כמו אמא גאה לראות אותן פורחות. שלושתן היו בנותיי אבל עם שרויטמן ההתרגשות כפולה כי עבדתי אצלו כטבחית באורקה. ההתמחות שלי הייתה ברביולי חלמון. כשערן יצר איתי קשר וסיפר שהוא התחיל לאפות הייתי בלחץ כי ממש פחדתי ממנו, וכשסיפרתי לו הוא היה המום (צוחקת). קשה להאמין אבל הוא הילך אימה על כולנו מבלי להיות מודע לכך. בפעם הראשונה כשטעמתי את הפרעצל עם חמאה הבנתי שיש פה משהו.
נחלת יצחק 30, טשרניחובסקי 17 

הפרעצלים של שרויטמן. אנא, גשו לפה. צילום: יח"צ

4. בית הספר לבישול דנון

לשוק הנמל ולדנון יש שכנות משמחת ואני חושבת שקורה שם משהו מאד מגניב, במיוחד במכירות בשישי בבוקר. בין מאיר דנון וביני יש חיבור אישי ומעבר לכך יש לי הערכה רבה למקום עצמו.
התערוכה 3 

פחמימות מתוקות זה החיים (צילום: הילה אן)

5. הקונסרבטוריון

אני בוגרת אמנויות והיינו מגיעים לקונסרבטוריון לא מעט. כיום אני מגיעה לשם בעקבות הבת שלי שלומדת מוזיקה, ויש משהו בצלילים שבוקעים מהכיתות שמחזיר אותי לילדות, מעין אווירה שלא זזה. בחוץ יש בריכת דגים שההורים מחכים לידה ובעיני זו נקודה תל אביבית מקסימה ופחות ומוכרת שמשקפת את האזור הישן.
לואי מרשל 25

פסטיבל חלילית

6. גזוז

בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מסתפרת אצל עוזי מגזוז, מוסד תל אביבי שהגעתי אליו באיחור. עוזי פודי אמיתי ואנחנו תמיד מדברים על אוכל. מעבר לכך, מצאתי את עצמי מחכה להגיע אליו כדי ללכת אחר כך לארציאלי לאכול סלייס פיצה. לדעתי זוהי הפיצרייה הכי טובה בתל בעיר ויש טעמים שאני חוזרת אליהם, תרד טורקי וגבינה ובוראטה. יום אחד חואן בעלי ארציאלי הגיע להסתפר ועוזי ערך בינינו היכרות ועכשיו אני אוהבת את המקום עוד יותר.
פרישמן 88

מספרת גזוז. צילום: שלומי יוסף