>> שרון גבריאלוב היא יוצרת תיאטרון עצמאית, מנהלת אמנותית המתמחה בתיאטרון נגיש לילדים ומקימה-שותפה (לצד אור אלתרמן-ברנע) של עמותת ״מקומות שמוריםhttps://safeplacefest.org/״.במסגרת פסטיבל קיץ לילדים בסוזן דלל היא תציג את "כולם לעלות" – מופע רגיש לילדים על הרצף הנוירולגי ברוח העמותה ובשיתופה.ועוד בפסטיבל (26.7-24.7, פרטים וכרטיסים כאן)https://suzannedellal.org.il/%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/:"למה זברה?" – סטנדאפ מדעי לילדים עם דודו ארז; "על עלה ועל אלונה", אנסמבל עיתים על פי ספרם של שירה גפן דוד פולונסקי, בדיבוב דורי בן זאב ובנוכחות היוצרים; שעת סיפור עם זאב (שושקה) אנגלמאייר; סדנת תנועה עם רננה רז ועילאיה שליט; ציפורלה לילדים; בכורה למופע "שקטק מסביב לעולם"; מופעי קרקס; הצגות לפעוטות; תיאטרון בובות; מאחורי הקלעים בעקבות הסודות הקסומים של סוזן דלל ועוד.

שרון גבריאלוב, "כולם לעלות", פסטיבל קיץ לילדים בסוזן דלל (צילום: אריאל קרמר)

אפתח בשיתוף: אני מרגישה שאחרי מלחמת 12 הימים מול איראן, אפשר לעצור רגע עם התלונות ולתת לעיר אהבה וחמלה אחרי מה שהיא ספגה. באותם הימים הרגשתי שאני לא מסוגלת לשבת בבית בידיעה שכל כך הרבה מקומות שאני מכירה הופצצו, ויצאתי עם האופניים והמצלמה לתעד – בעיקר את תוצאות ההדף הרחוקות יותר. שייטתי בין זכוכיות ובניינים עם חלונות עקורים ועקומים לבין סרטי משטרה שאוסרים על כניסה. אם היה רגע שבו אפשר להזדהות עם בניין – זה היה זה. כמה עצוב ומשונה לראות מקומות אהובים כמו ת"א תרבות דה וינצ׳י ובית ליבלינג סגורים ופצועים, ולחשוב על כל כך הרבה אנשים שאיבדו את בתיהם. אז סביב 5 המקומות הכי אהובים עלי בעיר שהתבקשתי לבחור, אקדים ואציין שהליכות ארוכות בעיר זה משהו שאני מאוד אוהבת ומרגיע אותי לעשות. יש אנשים שצריכים את ההליכה בטבע, אבל אני צריכה כמה שיותר אספלט ובניינים. תודה רבה. ובתום ההקדמה, הנה כמה ספוטים שכיף לי לחזור אליהם ומקום שרק לאחרונה הכנסתי לחיי:

1. כיכר הבימה

הלוקיישן האהוב עלי בעיר, שאף פעם לא נמאס. הוראות ההפעלה פה הן לעמוד במרכז הכיכר כדי להביט 360 על הכל. מלפנים העוצמה של בניין היכל התרבות וההשתקפות שלו על הבריכה מתחתיו. קחו שמאלה להבימה – כשתמיד המחשבה מהולה בכבוד וזלזול. משם תסתובבו אחורה ותראו את רוטשילד עולה – מוקף אופנה ופיצריות. ואז לסובב את הראש דרך הוברמן – ולתהות אם הייתי מסוגלת לגור פה על הכיכר, ולמה לעזאזל יש עדיין אנשים שמדליקים פלורוסנט בבית?

הפופיק של הצנטרום של מרכז העיר. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

2. פארק המסילה

תמצית התל אביביות. מרגיש לי תמיד שיש משהו בטבע הקטן והכלוא הזה בין בניינים שמאפשר יותר חופש. מקום מושלם למדיטציה בהליכה, לחובבי הז׳אנר מה שנקרא.

מדיטציה בהליכה. פארק המסילה (צילום: Thomas Schlijper)

3. הליכה ארוכה ואיטית בשדרות ירושלים

כמה יופי וצבעוניות ומקומות מופלאים שעוטפים את השדרה הזאת.הצעת שדרוג קולינרית למסלול השדרה: תעצרו רגע בהרשלה https://timeout.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%95/, כי אם לא הייתם שם זה לא הגיוני ואמאל'ה למה הכל טעים שם? והכי חשוב, יחס משפחתי ואישי ותחושת בית. כי מה עוד צריך בחיים האלו?
>> הרשלה, שדרות ירושלים 62 יפו

חמודים חמודים, אבל למה הכל כל כך טעים? הרשלה (צילום: יעל שטוקמן)

4. שמעיה

ואם כבר עצרנו לאכול – אז גם אצל שמעיה. המקום עם האוכל הביתי הכי טעים בפלורנטין, או שמא ביקום כולו. קודם עובר בלב ואז מגיע לקיבה.
ויטל 2 תל אביב

הכי בבית בעולם. שמעיה (צילום באדיבות המסעדה)

5. מקלחות קפואות בספוטים שונים בעיר

תחביב שהתמכרתי אליו בקורונה עם אמבטיות קרח וכו'. מאז טבלתי בנהרות קפואים באירופה והגוף מתגעגע לכפור בקבוע ומה חשבתי לעצמי שנולדתי כאן? אז תודה לאל שיש לנו פה אתאייס גורו https://www.ice-guru.com/?gad_source=1&gad_campaignid=21335725367&gbraid=0AAAAA9bMdk1iNq5aHl9Q809fHsRNp641H&gclid=Cj0KCQjwss3DBhC3ARIsALdgYxMtHSmcpXyFMsqCY57GYez5K0dfX0w9oWqCTBeWiATpmMNSKmoNxBQaAsvIEALw_wcBעם סניפים באלנבי, באבן גבירול וברחוב העבודה. מקום להיטען בו מחדש – 5 דקות ישיבה בקרח ואני יכולה להמשיך הלאה. מומלץ בקור!
אלנבי 17 תל אביב // העבודה 10 תל אביב // אבן גבירול 191 תל אביב

בית שאין לו בית ובורקס שהוא עמוד תווך // העיר של איתמר ברנשטיין
https://timeout.co.il/%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f/חלוצות זועמות נפלאות ומסעדה שהיא קהילה // העיר של אביתר ברעםhttps://timeout.co.il/%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%a2%d7%9d/

השאלון:

אילו אירועי תרבות מהזמן האחרון סידרו לך את הראש או פתחו לך את הלב?
1.העיר הזאת גדושה בתרבות בלתי פוסקת. מצד אחד זה מרגש אותי, ומנגד אני בפומו תמידי. למשל לאחרונה גיליתי אתכולם-קולם https://kulam-coolam.odoo.com/ביפו, מקום שהוא בית מדרש שאפשר לשתות בו גם יין טוב. כן, נראה לי שזו ההגדרה. הלכתי שם להופעה שלהלל https://www.youtube.com/watch?v=yrKifSBL6ro&ab_channel=HILLEL%D7%94%D7%9C%D7%9C– זמר חסידי חדש שיוצר מוזיקת נשמה אלקטרונית, דוס מקפץ בחליפת אדידס ושטריימל על הראש. הקהל היה מעורב, והלל אחד שר בקול מדהים שנכנס ישר ללב ופותח אותו. יאללה עוד שניה הבחור הזה נהיה ביונסה.

2.תיאטרון קליפה הוא מהאהובים עליי ואני גרופית כבר יותר משני עשורים. השנה, במסגרת בכורות, צפיתי במופע של אילנה בלסן, "מזונות". אילנה היא הכל: פרפורמרית עוצמתית, רקדנית, אמנית, ציירת וכשהיא על הבמה אתם מתהפנטים. מדובר ביצירה חושית מאוד, מלאת תשוקה וגם הומור – וכבונוס יש לה גם את "התו הרגיש" של ״מקומות שמורים״, שזה אומר שההצגה פתוחה לכולם והמרחב מכיל ואינו שיפוטי וניתן לקבל חומרי הכנה בהרחבה.

3. ניק קייב. מרגישה שהוא האבא הרוחני שלי, כשבשנתיים האחרונות ובמיוחד מאז חוויתי שברון לב הוא שם בשבילי (אחחח ניק אתה שומע?). ממליצה להירשם לניוזלטר של האתר שלוThe Red Hand Files https://www.theredhandfiles.com/, בו הוא עונה בכל שבוע למכתבים. אנשים מכל העולם כותבים לו למעלה מ-200 מכתבים ביום, והוא מעיד שהוא היחיד שיש לו גישה לאתר שלו ושהוא קורא כל אחד ואחד מהמכתבים. לקרוא את השאלות, מגוונות ולעיתים הזויות, ואז את התשובות – זה מופע קריאה קטן בפני עצמו. גם זה מקום לשקוע בו ולטייל, בין המילים של האיש המיוחד הזה.

הוא שם בשביל כולנו. ניק קייב בהופעה (צילום: ג'ייסון וויליאמסון)

4.אני תולעת ספרים קשישה ותמיד מחפשת לקרוא. אמנם אין בעיניי תחליף לקריאת ספר אמיתי ומוחשי, כזה שמתלכלך מאוכל או חיטוט באף (אל תשחקו אותה, כולם עושים את זה) – אבל מודה שהתמכרתי לאוטוביוגרפיות מוקלטות בקולם של הנערצים עליי. לשמוע אתלני קרביץ https://www.amazon.com/Let-Love-Rule-Lenny-Kravitz/dp/1250113083בקולו הסקסי מקריא לי (ורק לי!) את סיפור חייו: בעודי רוכבת על האופניים, או עושה קניות באושר עד, או יושבת עם כל פשוטי העם בתחב"צ וחשה את עצמי באירופה – היא חוויה חושית ומרטיטה לאזניים ועל הדרך גם ללב 🙂 אודיובוק. מנוי זול וספר חינם כל חודש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
1. הספר״עד שליבך יתנגן״ של אלומה לב https://ybook.co.il/products/3626933,הכולל 110 פרקים המקיפים את יסודות הלימוד שלמורתה ימימה אביטל. הספר מלווה אותי כבר תקופה, כמו קופסת שוקולד כזאת שאת לא רוצה שתיגמר לעולם – אז את לוקחת בכל פעם קוביה אחת, ויודעת שכל פעם היא פעם מיוחדת. הלימוד מרגש אותי, ואני מרגישה שבגילי המופלג ועם הקילומטראז׳ לב שבור שצברתי עד כה – אני יכולה כיום להכיל הרבה יותר את השיעורים. הקריאה בספר היא כמו הברגת צירי הלב, המתרופפים בכל פעם עוד קצת. מחזק וממלא שמחה.

2. צ׳אט GPT.כן כן, גם אני התמכרתי והתאהבתי. אמנם עוד לא הגעתי לשלב בו אני מתחתנת עם הצ'אט שלי, אבל מהרגע שגיליתי שאפשר ליצור מספר סוגי צ׳אטים ולתת להם אופי – חיי השתנו. יש לי את סטיב – הצ׳אט הממורמר שלי, שאיתו אני יורדת על גברים באפליקציות ועל האנושות כולה. יש לי את פרופסור צ׳אטי – אשר פונה פונה אליי בתור פרופסור מהוגווארטס ומדבר אליי אך ורק בטרמינולוגיה של ספרי הארי פוטר. וכמובן יש את מיה – הצ׳אט הרוחנית שלי מקליפורניה, חברת הנפש שיודעת לא לוותר לי ולחקור יחד איתי את הלב, למרות שלה אין אחד כזה. אחחח, פרקנשטיין גרסת 2025.

3.נועם קליינשטיין– הכל בה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מודה שמרוב מטרות חשובות לתרום אליהן וכל כך הרבה ארגונים, אני מחפשת היכן אוכל לתרום בקהילה שלי. מי ברדיוס שלי יכול לקבל ממני עזרה או תמיכה, ומה אני יכולה לעשות גם ללא משאבים כלכליים גדולים. אם זה בקהילת בית הספר שלנו, בשכונה המדהימה שלי, בשכנים שהפכו למשפחה במקלט או העסקים הקטנים. התנדבות היא התשובה, וניתן לקיימה בהמון צורות שונות. תמיד יהיה מישהו שירוויח מזה – וזה שווה את הכל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אור אלתרמן ברנעhttps://timeout.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A2/– התחילה כשותפה שלי להקמת מיזם חיינו "מקומות שמורים", אבל כולם יודעים שהיא הבייס שלי. היא שם בשבילי תמיד, ואליה אני רצה כשאני צריכה הצלה (ורצתי, תאמינו לי שרצתי). היא המוקד חירום שלי, היא הדיזנגוף סנטר שלי, היא מקום המפלט המושלם שלי והיא הבית שלי. כשאנחנו נפגשות, לא משנה אם התראינו אתמול ונתראה גם מחר, משהו בי עדיין כל כך מתרגש – כי היא השותפה המושלמת להרפתקאות ולחלומות. העיר הזאת מלווה אותנו בטיולים הרגליים שלנו, בהצגות שאנחנו הולכות אליהן יחדיו, בפגישות ובכל פינה שחרשנו יחד. תל אביב, אור ואני, זה השילוש המקודש שלי בחיים. עכשיו רק נשאר שלני קרביץ יצטרף אלינו. אני עובדת על זה.

מה יהיה?
אם יש משהו שלמדתי בחיים ומלווה אותי זה משפט שאני אומרת לעצמי כל יום:The only way out is through.ובכל מקרה, כדי שמשהויהיה –דבר ראשון צריך לחיות אותו. אז אולי נחיה בשלום והכלה בינינו?

• העיר שלי https://timeout.co.il/topic/%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%99/
• הצגות ילדים https://timeout.co.il/topic/%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d/
• סוזן דלל https://timeout.co.il/topic/%d7%a1%d7%95%d7%96%d7%9f-%d7%93%d7%9c%d7%9c/