העיר שלנו: אלו הם הספסלים שעושים את תל אביב. לנוחה יותר

מי לא אוהב לשבת? גם כהן@מושון אוהבים לשבת. (צילום: תום גני)
מי לא אוהב לשבת? גם כהן@מושון אוהבים לשבת. (צילום: תום גני)

יש את אניני הטעם שבחרו מסעדות, יש את הבליינים שבחרו מועדונים, יש את הרומנטיקנים שבחרו שכונה או רחוב. שפים המליצו על חנויות תבלינים ואטליזים, משוררים - על חנויות ספרים. ויש את אלה שבחרו ספסלים. לא היינו בטוחים איך להגיב אז אספנו אותם לרשימה

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנה ומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

9. ספסל הפגישות

"יוסף אליהו פינת רוזנבאום. פגישות עם הגרסונייר השכן, האוצרת שגרה ממול, והכל מתחת ללוחית הזיכרון של מנחם בגין (דירת המסתור המפורסמת שלו היתה ברוזנבאום 1)". (אייל דה ליאו, יזם תרבות)
רוזנבאום 1

רגע, מה השאירו שם? ספסל הפגישות (צילום: אייל דה ליאו)
רגע, מה השאירו שם? ספסל הפגישות (צילום: אייל דה ליאו)

8. הספסל מול הבאצ'ו

"אני יודעת שהבאצ'ו כבר לא קיים, אבל זה לא אומר שאני מקבלת את זה. הגלידרייה הוותיקה והמושלמת בקינג ג'ורג' היתה תמיד מעוז היפסטרי שהכי כיף לשבת בו. בתקופה מסוימת בחיי, תקופה לא קלה ומורכבת, הייתי פוגשת כמעט בכל בוקר את אורית, אוריצי, חברת הנפש שלי לקפה בבאצ'ו – כי הוא היה ממוקם בדיוק באמצע הדרך בין שני הבתים שלנו. היינו קונות קפה ויושבות על הספסל המיתולוגי הזה מול הבאצ'ו, בצל העץ, ומדברות שעות רבות רבות. הייתי במשבר של חיי ואורית היתה ההצלה שלי. ההקשבה שלה והאהבה והחברות העמוקה בינינו נספגו בספסל היקר הזה, שהפך בין שתינו לסמל ושם קוד לחברות אמת". (ריקי בליך, שחקנית)
קינג ג'ורג' 85

7. ספסל ליד הבריכה

"לשם אני לוקחת את עצמי ויושבת לכתוב את הספר שלי, רחוק מכל ההמולה. המולקולות מתרחבות מהקסם של הים והמפרשיות שמגיעות ברחש עדין".
אליעזר פרי 14

6. הספסל בגבעת אנדרומדה

"במדרכה לצד הכניסה לאלדין המיתולוגי (בהנהלת הזוג ברלינסקי), יש ספסל ונפתח הנוף הכי יפה של העיר תל אביב – קו החוף המתעקל בחן עד ארובת רידינג בצפון. אין שעה ביום ובלילה שהמראה הנשקף משם אינו ראוי ומדהים ביופיו. לא לחינם כל אוטובוסי התיירים עוצרים שם ומאפשרים לתיירים ליהנות מהפנורמה שאין דומה לה. ואם סיימתם את ההנאה הוויזואלית ועתותיכם בידכם ומדריך הטיולים אינו משמיע אזהרות ברמקול – תוכלו להיכנס לאלדין ולהשיב את רוחכם בכוס בירה צוננת או פשוט לשבת על הספסל בדמדומי הערב ולחזות בעיר הנדלקת כמו הכוכבים ברקיע מעל". (ישראל גודוביץ, אדריכל)
טיילת מפרץ שלמה 5

עזבו אתכם ממדריך התיירים. ספסל ביפו העתיקה. (צילום: ג'ייסון דנינו הולט)
עזבו אתכם ממדריך התיירים. ספסל ביפו העתיקה. (צילום: ג'ייסון דנינו הולט)

5. הספסל המחרמן

"יש שורה של ספסלים כחולים על חלקת הדשא/מדרגות/שבילים מאובנים שמובילים בין הים ליפו העתיקה. במפה קוראים לזה פארק המדרון אבל זה לא זה, זה הכמה מדרגות האלה בין הכביש לנמל יפו ולעיר העתיקה. קיצר – בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שהשמש באה לרצוח את תחושת המסוגלות הקיומית, הספסלים האלה הם הלוקיישן הכי מושלם ומעורר השראה. רואים את כל הים ואת כל העיר (מדרום לצפון), יש צל, אין אנשים. ואם באים עם קפה קר מקפליקס ו/או פחזניה ממילק בייקרי היום כולו יראה טוב יותר. ולגבי המחרמן… המממ, זה ספוט מחרמן וזהו". (ג'ייסון דנינו הולט, יוצר)
טיילת מפרץ של- היי, רגע אחד. זה הספסל מההמלצה הקודמת

הספסל הכחול המחרמן של ג'ייסון (צילום: ג'ייסון דנינו הולט)
הספסל הכחול המחרמן של ג'ייסון (צילום: ג'ייסון דנינו הולט)

4. לא סתם ספסל אחד – ארבעה

יותר מעשור אני לא פותחת מקומות שאין לצדם ספסל. החלק החשוב והיצירתי בעבודה שלי נעשה על ספסלים ברחוב. זה התחיל כשמכרנו את קפה נח והייתי צריכה למצוא מקום לשתות את הקפה של הבוקר. היום הספסל האהוב אלי נמצא בסמטת לב שמחברת בין רחוב חיסין לשדרות בן ציון. זו סמטה קטנה עם ארבעה ספסלים ואין שעה ביום שאין צל על לפחות אחד מהם. כל הרעיונות הפוריים שלי נולדו שם ואני תמיד מוצאת כמה דקות פנויות לשבת בשקט. (לילך ספיר, מסעדנית)
סמטת לב

למה להסתפק באחד? הספסלים בסמטת לב (צילום: לילך ספיר)
למה להסתפק באחד? הספסלים בסמטת לב (צילום: לילך ספיר)

3. ספסל ההחלטות

"יש לנו בחבר'ה כבר שנים מנהג להיפגש כל כמה זמן על הספסל הזה. לוקחים מטיב טעם בירה וקצת גבינה או משהו שבא בטוב ויושבים, מדברים ומתבוננים על העיר ועל האנשים שחולפים על פנינו. הרבה החלטות קיבלתי על הספסל הזה והרבה דברים מטופשים וחשובים כאחד קרו לנו כאשר ישבנו שם". (יונתן רוזן, שחקן)
רוטשילד פינת מאז"ה

2. ספסל עם לב

"מדובר בסמטה שיוצאת משדרות בן ציון והספסל הקסום הזה הוא עבודה של האמנית הנהדרת נועה שוורץ וכולל עמדת האכלת חיות מחמד. נעים. הלוואי ונועה היתה יוצרת את כל הספסלים בעיר". (ענת ניר, יזמית ואקטיביסטית)
סמטת לב

לא אותו ספסל מהבחירות של לילך ספיר. ספסל בעיצובה של נועה שוורץ בסמטת לב (צילום: ענת ניר)
לא אותו ספסל מהבחירות של לילך ספיר. ספסל בעיצובה של נועה שוורץ בסמטת לב (צילום: ענת ניר)

1. הספסל הלא מחרמן

"שנת המגיפה הוציאה את המתחטבות.ים של העיר למרחב הציבורי ומתחמי האימון בחוץ הפכו מוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה לעשות קצת ספורט. אבל גם כשנפתחו הג'ימז הרבה החליטו להישאר דווקא בחוץ, נגיד על הטיילת של תל אביב – איפה שהבריזה נעימה והנוף חולי, גלי ונעים. ואני בתור בטטה אנטי-ספורטיבית גיליתי שמול אותם מתחמי כושר, כמו לכל אורך הטיילת, יש ספסלים. ההמלצה היא ספציפית על הספסלים בטיילת מול המזרקה של מגדל האופרה. כיף להיות שם עם המחשב, עם קפה, עם חבר, או לבד ותמיד מולך יהיה מופע שלם על הפאר שבגוף האדם הבריא והמבריא". (ג'ייסון דנינו הולט, יוצר)
מגדל האופרה, אלנבי 1